דברים שבלב כל אדם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ישנו כלל שדברים שבלב אינם דברים {{מקור|(קידושין מט:)}}. אולם במקום שיש אומדנא ברורה<ref>ע"ע [[אומדנא דמו…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ישנו כלל ש[[דברים שבלב אינם דברים]] {{מקור|(קידושין מט:)}}. אולם במקום שיש [[אומדנא]] ברורה<ref>ע"ע [[אומדנא דמוכח]].</ref> שהאדם התכוון לדבר מסויים, אנו רואים זאת כאמירה מפורשת. למצב זה קראו מקצת ה[[ראשונים]] {{מקור|(הריטב"א בכ"מ<ref>{{מקור|ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ.</ref>; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד)}}: "דברים שבלב כל אדם", כלומר: דברים שב[[לב]] (- במחשבה<ref>ב[[תנ"ך]] הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי [[חז"ל]] פעמים רבות הלב מסמל את הרגש {{מקור|(הרב צב"י טאו שליט"א)}}.</ref>) אך הם גלויים לכל אדם.
ישנו כלל ש[[דברים שבלב אינם דברים]] {{מקור|(קידושין מט:)}}. אולם במקום שיש [[אומדנא]] ברורה<ref>ע"ע [[אומדנא דמוכח]].</ref> שהאדם התכוון לדבר מסויים, אנו רואים זאת כאמירה מפורשת. למצב זה קראו מקצת ה[[ראשונים]] {{מקור|(הריטב"א בכ"מ<ref>{{מקור|ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ.</ref>; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד)}} ובעקבותיהם רבים מה[[אחרונים]]<ref>קצות החשן {{מקור|(סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט)}}; חזון איש {{מקור|(שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ)}}; ועוד.</ref>: "'''דברים שבלב כל אדם'''", כלומר: דברים שב[[לב]] (- במחשבה<ref>ב[[תנ"ך]] הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי [[חז"ל]] פעמים רבות הלב מסמל את הרגש {{מקור|(הרב צב"י טאו שליט"א)}}.</ref>) אך הם גלויים לכל אדם.
 
כמובן, שבעיקבות הראשונים המשיכו האחרונים<ref>קצות החשן {{מקור|(סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט)}}; חזון איש {{מקור|(שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ)}}; ועוד.</ref> להשתמש בביטוי זה, כדי לציין מקום שבו ברורה לנו כוונתו, שאז מתחשבים בה.





גרסה מ־23:46, 14 באוקטובר 2009

ישנו כלל שדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:). אולם במקום שיש אומדנא ברורה[1] שהאדם התכוון לדבר מסויים, אנו רואים זאת כאמירה מפורשת. למצב זה קראו מקצת הראשונים (הריטב"א בכ"מ[2]; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד) ובעקבותיהם רבים מהאחרונים[3]: "דברים שבלב כל אדם", כלומר: דברים שבלב (- במחשבה[4]) אך הם גלויים לכל אדם.


הערות שוליים

  1. ע"ע אומדנא דמוכח.
  2. {{מקור|ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ.
  3. קצות החשן (סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט); חזון איש (שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ); ועוד.
  4. בתנ"ך הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי חז"ל פעמים רבות הלב מסמל את הרגש (הרב צב"י טאו שליט"א).