נחלת שבט דן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
עם זאת, לפי [[שירת דבורה]], היא טוענת כלפי [[שבט דן]]:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" {{מקור|(שופטים,ה' י"ז)}} - מכאן שהיה לשבט דן מוצא ל[[ים תיכון]]. | עם זאת, לפי [[שירת דבורה]], היא טוענת כלפי [[שבט דן]]:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" {{מקור|(שופטים,ה' י"ז)}} - מכאן שהיה לשבט דן מוצא ל[[ים תיכון]]. | ||
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של [[שמשון הגיבור]] וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל {{ | מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של [[שמשון הגיבור]] וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל {{מקור|(י"ג, כ"ה)}} - דהיינו שם היה '''מחנה דן'''. | ||
משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים: | יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים: | ||
# '''מחנה דן''' בין | # '''מחנה דן''' בין צרעה לבין אשתאול . | ||
# '''גוש דן''' בהווה מ[[נחל הירקון]] עד [[נחל שורק]]. | # '''גוש דן''' בהווה מ[[נחל הירקון]] עד [[נחל שורק]]. | ||
# '''[[דן המקראית|דן]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] | # '''[[דן המקראית|דן]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
נחלת שבט דן לפי ספר [[יהושע]] היא כדלקמן: | |||
"לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור|(י"ט,מ', מ"ז)}}. | |||
==הכיבוש הצפוני== | ==הכיבוש הצפוני== | ||
מ[[ספר שופטים]] למדנו כי:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה {{מקור|(י"ח, א')}}. | |||
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום [[דן המקראית]] ומגלים "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ". הם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב, וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. {{מקור|(שם, כ"ז, כ"ח)}}. | |||
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום [[דן המקראית]] | |||
כך הוקמה השלוחה הצפונית של השבט. | |||
==תרשים הנחלה== | ==תרשים הנחלה== | ||
| שורה 40: | שורה 38: | ||
==הגבול הצפוני== | ==הגבול הצפוני== | ||
נחלת שבט דן הוא מ[[נחל הירקון]] מזרחה בדרום [[נחלת שבט אפרים]] - [[נחל קנה]]. התאור המפורט מביא את הגבול לשטח המצוי מדרום לתוואי של החלק המערבי של "כביש חוצה שומרון". המשכו הוא בכביש לירושלים, דרך [[גזר]], עד [[בית חורון המקראית]]. | |||
==הגבול המזרחי== | ==הגבול המזרחי== | ||
הגבול המזרחי הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא | הגבול המזרחי של "גוש דן" הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא בני ברק עד לצפון מ[[פתח תקווה]] - [[נחל הירקון]] ומשם ל[[ים תיכון]] | ||
הגבול המזרחי של '''מחנה דן''' נושק ל[[נחלת שבט בנימין]] ו[[נחלת שבט יהודה]] לאורך כביש הנוכחי מצומת בית חורון דרומה לבית שמש. | |||
==הגבול הדרומי== | ==הגבול הדרומי== | ||
גרסה מ־20:51, 10 בספטמבר 2008
|
|
נחלת שבט דן נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל צרעה המקראית ואשתאול המקראית. הסיבה הייתה כי האמורי: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (ספר שופטים, א',ל"ד).
עם זאת, לפי שירת דבורה, היא טוענת כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים,ה' י"ז) - מכאן שהיה לשבט דן מוצא לים תיכון.
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל (י"ג, כ"ה) - דהיינו שם היה מחנה דן. משפחת מנוח אבי שמשון היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל".
עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"(י"ט, מ"ז).
יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים:
- מחנה דן בין צרעה לבין אשתאול .
- גוש דן בהווה מנחל הירקון עד נחל שורק.
- דן ליד מקורות נהר הירדן
נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה בעת החדשה בארץ ישראל. יפו הייתה הנמל המרכזי אליו הגיעו יהדות התפוצות וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העיר העברית הראשונה תל אביב וגוש דן - המטרופולין של תל אביב.
תאור הנחלה
נחלת שבט דן לפי ספר יהושע היא כדלקמן:
"לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.(י"ט,מ', מ"ז).
הכיבוש הצפוני
מספר שופטים למדנו כי:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה (י"ח, א').
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום דן המקראית ומגלים "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ". הם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב, וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. (שם, כ"ז, כ"ח).
כך הוקמה השלוחה הצפונית של השבט.
תרשים הנחלה
הגבול הצפוני
נחלת שבט דן הוא מנחל הירקון מזרחה בדרום נחלת שבט אפרים - נחל קנה. התאור המפורט מביא את הגבול לשטח המצוי מדרום לתוואי של החלק המערבי של "כביש חוצה שומרון". המשכו הוא בכביש לירושלים, דרך גזר, עד בית חורון המקראית.
הגבול המזרחי
הגבול המזרחי של "גוש דן" הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא בני ברק עד לצפון מפתח תקווה - נחל הירקון ומשם לים תיכון
הגבול המזרחי של מחנה דן נושק לנחלת שבט בנימין ונחלת שבט יהודה לאורך כביש הנוכחי מצומת בית חורון דרומה לבית שמש.
הגבול הדרומי
הגבול הדרומי נושק לגבול נחלת שבט יהודה
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967