הרב אפרים פישל הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון הגדול רבי'''אפרים פישל הרשקוביץ''' (נולד ב[[תר"פ]] לערך) ידוע בתואר [[אב"ד]] האליין{{הערה|על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות [[השואה]].}} וחבר [[בד"צ]] [[צאנז קלויזענבורג]] ב[[ארצות הברית]]. נחשב כ[[פוסק]] חשוב{{הערה|ישיב יצחק שו"ת, חלק ו'. שו"ת בירורי הלכות.}} ובעל [[בקיאות]] ב[[קבלה|תורת הקבלה]]. | הגאון הגדול רבי '''אפרים פישל הרשקוביץ''' (נולד ב[[תר"פ]] לערך) ידוע בתואר [[אב"ד]] האליין{{הערה|על שם העיר בה שימש כרב לאחר שנות [[השואה]].}} וחבר [[בד"צ]] [[צאנז קלויזענבורג]] ב[[ארצות הברית]]. נחשב כ[[פוסק]] חשוב{{הערה|ישיב יצחק שו"ת, חלק ו'. שו"ת בירורי הלכות.}} ובעל [[בקיאות]] ב[[קבלה|תורת הקבלה]]. | ||
הרשקוביץ נולד ב[[נירג'האזה]] שב[[הונגריה]]. בצעירותו נחשב כ[[חסיד]] של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של [[חסידות ספינקא]] בעיר [[מונקץ']]. לאחר השואה כיהן כרב ב[[האליין]] שב[[אוסטריה]], ואח"כ עבר ל[[ניו יורק]] שם מונה על ידי רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] לשמש כרב ב[[חסידות צאנז]]. | הרב הרשקוביץ נולד ב[[נירג'האזה]] שב[[הונגריה]]. בצעירותו נחשב כ[[חסיד]] של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של [[חסידות ספינקא]] בעיר [[מונקץ']]. לאחר השואה כיהן כרב ב[[האליין]] שב[[אוסטריה]], ואח"כ עבר ל[[ניו יורק]] שם מונה על ידי רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] לשמש כרב ב[[חסידות צאנז]]. | ||
ניתן לראות את 'הסכמותיו' למאות ספרים הלכתיים ותורניים, בזכות זה הוא נחשב גם ל"רב המסכים". | ניתן לראות את 'הסכמותיו' למאות ספרים הלכתיים ותורניים, בזכות זה הוא נחשב גם ל"רב המסכים". | ||
גרסה מ־13:11, 30 באוגוסט 2010
|
|
הגאון הגדול רבי אפרים פישל הרשקוביץ (נולד בתר"פ לערך) ידוע בתואר אב"ד האליין[1] וחבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית. נחשב כפוסק חשוב[2] ובעל בקיאות בתורת הקבלה.
הרב הרשקוביץ נולד בנירג'האזה שבהונגריה. בצעירותו נחשב כחסיד של האדמו"ר בעל החקל יצחק מספינקא, וקבע את בית מדרשו בבית המדרש של חסידות ספינקא בעיר מונקץ'. לאחר השואה כיהן כרב בהאליין שבאוסטריה, ואח"כ עבר לניו יורק שם מונה על ידי רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם לשמש כרב בחסידות צאנז.
ניתן לראות את 'הסכמותיו' למאות ספרים הלכתיים ותורניים, בזכות זה הוא נחשב גם ל"רב המסכים".
משנתו ההלכתית
למרות הנהוג כיום בחוגים רבים לפסוק לפי הספר משנה ברורה, הרב הרשקוביץ נוהג כפוסקים חסידיים רבים ופוסק לפי שולחן ערוך הרב של הרב שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא. בנוסף לכך הוא מסתמך רבות על הנפסק ב"שולחן הטהור" - זידיטשוב.
מורה כי יש למעט בלבישת התפילין מפאת קדושתן, ולכן יש להורידן במהירות האפשרית לאחר התפילה, ועדיף להורידן מיד אחר תפילת שמונה עשרה.{{{1}}}
מסתמך רבות על מנהגי ישראל, בנימוק שהם יסודות היהדות. פוסק שאין לחייב נשים להתפלל את נוסח התפילה אפילו לכתחילה, מכיוון שכך היה נהוג בדורות הקודמים.{{{1}}}
סידור העירוב בעיר וויליאמסבורג בוצע בהכוונתו מול התנגדות של אנשי חסידות סטמר לדבר, בעקבות פסיקתו שהעיר אינה נחשבת לרשות הרבים מהתורה. בעקבות כך סבל רדיפות מהמתנגדים לעירוב{{{1}}}.
תלמידיו
- הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן אב בית הדין של חסידות סטמר.
משפחתו
- חתנו הרב מאיר מאייעס מדייניה של חסידות בעלז בבורו פארק.