הרב שמואל מוהליבר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת תרמ"ד, בחגיגות מאה שנה להולדת השר [[משה מונטיפיורי]], והרב מוהליבר ניצל את המאורעל לכינוס האסיפה הראשונה של חובבי ציון. האסיפה התקיימה בעיר קטוביץ' (ועל כן מוכרת בשמה "ועידת קטוביץ'") בי"ח-כ"ג ב[[חשוון]] תרמ"ה, והרב מוהליבר עמד בראשה. המשיך במסעותיו לגיוס תומכים ברוסיה, פולין, צרפת ואנגליה. בשנת תרמ"ט, עם פרוץ [[פולמוס השמיטה]] בעקבות [[היתר המכירה]] [[היתר מכירה]] בשנת ה[[שמיטה]], עמד הרב לצד המתירים לחקלאים לעבוד בשמיטה במסגרת ההיתר, בניגוד לדעת [[הנצי"ב]], שהיה אף הוא מראשי חובבי ציון. | בשנת תרמ"ד, בחגיגות מאה שנה להולדת השר [[משה מונטיפיורי]], והרב מוהליבר ניצל את המאורעל לכינוס האסיפה הראשונה של חובבי ציון. האסיפה התקיימה בעיר קטוביץ' (ועל כן מוכרת בשמה "ועידת קטוביץ'") בי"ח-כ"ג ב[[חשוון]] תרמ"ה, והרב מוהליבר עמד בראשה. המשיך במסעותיו לגיוס תומכים ברוסיה, פולין, צרפת ואנגליה. בשנת תרמ"ט, עם פרוץ [[פולמוס השמיטה]] בעקבות [[היתר המכירה]] [[היתר מכירה]] בשנת ה[[שמיטה]], עמד הרב לצד המתירים לחקלאים לעבוד בשמיטה במסגרת ההיתר, בניגוד לדעת [[הנצי"ב]], שהיה אף הוא מראשי חובבי ציון. | ||
באסיפת חובבי ציון שהתקיימה בז' ב[[אייר]] תר"ן באודסה, נבחר כ"חבר נכבד" בתנועה. | באסיפת חובבי ציון שהתקיימה בז' ב[[אייר]] תר"ן באודסה, נבחר כ"חבר נכבד" בתנועה. | ||
על אף שהיה חלש בגופו, עמד בראש משלחת רבנים שעלתה ל[[ארץ ישראל]] בי"ט באייר תר"ן. בעקבות המשלחת, פרסם מאמרים נוספים, והמשיך בשידוליו ובמאמציו לעידוד עליה לארץ. | על אף שהיה חלש בגופו, עמד בראש משלחת רבנים שעלתה ל[[ארץ ישראל]] בי"ט באייר תר"ן. בעקבות המשלחת, פרסם מאמרים נוספים, והמשיך בשידוליו ובמאמציו לעידוד עליה לארץ. | ||
כינס אסיפה חשאית ב[[אלול]] תרנ"ג, בה הוחלט על יסוד "מרכז רוחני" שינהל תעמולה למען ישוב הארץ. מרכז זה כונה בראשי תבות [[המזרחי|מזרח"י]], ושכן בביאליסטוק תחת הנהגתו של הרב מוהליבר. | כינס אסיפה חשאית ב[[אלול]] תרנ"ג, בה הוחלט על יסוד "מרכז רוחני" שינהל תעמולה למען ישוב הארץ. מרכז זה כונה בראשי תבות [[המזרחי|מזרח"י]], ושכן בביאליסטוק תחת הנהגתו של הרב מוהליבר. | ||
לאות כבוד, ניטע על שמו "גן אתרוגים" בארץ, על יד חדרה, כדי לפרנס משפחות יהודיות בארץ. | לאות כבוד, ניטע על שמו "גן אתרוגים" בארץ, על יד חדרה, כדי לפרנס משפחות יהודיות בארץ. | ||
בכ"ז בניסן תרנ"ד, במלאות לו 70 שנה, הוסב שמו של הגן ל"גן שמואל" (כיום, קיבוץ בצפון השרון) על שמו. נפטר בביאליסטוק בי"ט ב[[סיוון]] תרנ"ח, בגיל 74, ועצמותיו ה ועלו ארצה ונקברו במזכרת בתיה. | בכ"ז בניסן תרנ"ד, במלאות לו 70 שנה, הוסב שמו של הגן ל"גן שמואל" (כיום, קיבוץ בצפון השרון) על שמו. נפטר בביאליסטוק בי"ט ב[[סיוון]] תרנ"ח, בגיל 74, ועצמותיו ה ועלו ארצה ונקברו במזכרת בתיה. | ||
לאחר מותו נקבצו תשובותיו לספר "[[שו"ת]] מהר"ש מוהליבר", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''', הוצאת שם, ירושלים תשס"ו. | ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''', הוצאת שם, ירושלים תשס"ו. | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|מוהליבר]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים|מוהליבר]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים|מוהליבר]] | |||
גרסה מ־19:40, 12 בספטמבר 2010
|
|
הרב שמואל מוהילבר, מגדולי הרבנים בדורו, ומרבני תנועת חובבי ציון.
תולדות חייו
נולד בכ"ז בניסן תקפ"ז בהולובוקי שעל יד וילנא, לאביו הרב יהודה לייב שכיהן כרב בשאלאק, אך עסק במסחר מפני שסרב לקבל על עצמו מינוי רבני.
מגיל צעיר הצטיין בידע ובקיאות, בגיל ארבע ידע את חמשת חומשי התורה עם פירושים, בגיל שמונה כבר למד גמרא, ובגיל עשר, הוכתר בתואר "עילוי". השתלם גם בקבלה, חסידות, פילוסופיה, היסטוריה, מתמטיקה ושפות זרות. התחתן בגיל 15 ועבר לגור בבית חותנו, שם החל להעביר שיעורים בגמרא. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין. החל לעסוק במסחר כאבותיו, אולם בשנת תר"ח, כשהיה בן 24, החל לכהן ברבנות בעיר הולדתו הולובוקי. בשנת תרי"ד החל לכהן ברבנות בשאקי, ובתר"כ כיהן בסובלאק שהיתה עיר מחוז גדולה. בתקופה זו החל לעסוק בפעילות ציבורית ענפה, שכללה בין היתר פדיון שבויים והצלת נפשות. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של ראדום, שהיתה אף היא עיר מחוז גדולה. בתקופה זו, החל בפעילותו למען ישוב ארץ ישראל. בשנת תרמ"ב ייסד את האגודה הראשונה של חובבי ציון. היה הראשון שהצליח לשכנע את הברון רוטשילד לעזור ליושבי הארץ, דבר אשר שינה את פני הישוב בארץ. נדד באירופה כדי למצוא אנשים שיסכימו לעלות ארצה בסיוע הברון. בסיועם של הרב מרדכי גימפל יפה ויחיאל בריל, גייס עשר משפחות שעלו ארצה והקימו את המושבה עקרון, שמאוחר יותר נקראה "מזכרת בתיה", על שם אמו של רוטשילד. בשנת תרמ"ג, נסע לורשה, כדי להשפיע על עשירי העיר השקיע כספים בארץ ישראל. בדרכו ביקר בעיר הגדולה ביאליסטוק, כדי להשפיע על עשיריה לקנות אדמות בפתח תקווה. בזמן ביקורו, נתבקש לכהן כרב העיר, אך הוא סרב, מפני שלא רצה להשיג רבנות דרך פעילותו. אולם, בתקופה מאוחרת יותר, הסכים לקבל על עצמו את עול רבנות העיר. בשנת תרמ"ד, בחגיגות מאה שנה להולדת השר משה מונטיפיורי, והרב מוהליבר ניצל את המאורעל לכינוס האסיפה הראשונה של חובבי ציון. האסיפה התקיימה בעיר קטוביץ' (ועל כן מוכרת בשמה "ועידת קטוביץ'") בי"ח-כ"ג בחשוון תרמ"ה, והרב מוהליבר עמד בראשה. המשיך במסעותיו לגיוס תומכים ברוסיה, פולין, צרפת ואנגליה. בשנת תרמ"ט, עם פרוץ פולמוס השמיטה בעקבות היתר המכירה היתר מכירה בשנת השמיטה, עמד הרב לצד המתירים לחקלאים לעבוד בשמיטה במסגרת ההיתר, בניגוד לדעת הנצי"ב, שהיה אף הוא מראשי חובבי ציון. באסיפת חובבי ציון שהתקיימה בז' באייר תר"ן באודסה, נבחר כ"חבר נכבד" בתנועה. על אף שהיה חלש בגופו, עמד בראש משלחת רבנים שעלתה לארץ ישראל בי"ט באייר תר"ן. בעקבות המשלחת, פרסם מאמרים נוספים, והמשיך בשידוליו ובמאמציו לעידוד עליה לארץ. כינס אסיפה חשאית באלול תרנ"ג, בה הוחלט על יסוד "מרכז רוחני" שינהל תעמולה למען ישוב הארץ. מרכז זה כונה בראשי תבות מזרח"י, ושכן בביאליסטוק תחת הנהגתו של הרב מוהליבר. לאות כבוד, ניטע על שמו "גן אתרוגים" בארץ, על יד חדרה, כדי לפרנס משפחות יהודיות בארץ. בכ"ז בניסן תרנ"ד, במלאות לו 70 שנה, הוסב שמו של הגן ל"גן שמואל" (כיום, קיבוץ בצפון השרון) על שמו. נפטר בביאליסטוק בי"ט בסיוון תרנ"ח, בגיל 74, ועצמותיו ה ועלו ארצה ונקברו במזכרת בתיה. לאחר מותו נקבצו תשובותיו לספר "שו"ת מהר"ש מוהליבר", בהוצאת מוסד הרב קוק.
לקריאה נוספת
ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.