הרב איסר יהודה אונטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב איסר יהודה אונטרמן היה הרב הראשי לישראל.

נולד ביום י"ד בניסן תרמ"ו בבריסק שבליטא לאביו רבי אליהו שהיה שהיה מורה לתנ"ך ותלמוד, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל התוספות-יום-טוב על המשניות. כבר מילדות ניכר בכשרונותיו. עוד בטרם הגיע לגיל מצוות כונה "העילוי מבריסק". החל ללמוד בישיבת מאלטש בראשות הרב זלמן סנדר כהנא שפירא. לאחר מכן, למד תקופה קצרה בישיבת מיר אצל הרב אליהו ברוך קמאי, אך חזר למאלטש ללמוד מפי רבי שמעון שקאפ. נישא לרחל לאה ילין, ולאחר נישואיו הלך ללמוד ב"כולל" של ישיבת וולוזין, והוסמך לרבנות ע"י הרב רפאל שפירא.

כבר בגיל צעיר יחסית נתמנה כראש ישיבה בעיר ווישנובה שבאזור וילנא, והתפרסם כראש הישיבה הצעיר ביותר. כמו כן כיהן ברבנות בכמה עיירות בליטא, ביניהן מוהילנה, אמסטיבובה, בלונא-וואליא, וגרודנא. היה פעיל באגודות שונות באירופה לסיוע לתלמידי חכמים ונזקקים. כמו כן, פעל רבות לשיקום ישיבות ותלמודי תורה שנהרסו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

היה פעיל בתנועת המזרחי, השתתף בכנסיה, פירסם מאמרים בעיתוניה, ואף נבחר לועד המרכזי של התנועה ושימש כציר בקונגרסים הציוניים.

בשנת תרפ"ג עבר לכהן כרבה של ליברפול שבאנגליה בהמלצת הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. הוא למד את השפה האנגלית, ומהר מאד החל לנאום ולהשפיע רבות, התחבב על כל שדרות העם, ואפילו אנשי דת נוצריים באו לשמוע את דבריו. הוא טיפח את בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר, וכן שיקם את החינוך הדתי בעיר. גם בליברפול לא פסח על פעילותו התיונית. הוא שימש נשיא הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד בעיר, וסגן נשיא הועדות הארציות של הארגונים הללו. היה גם נשיא המזרחי באנגליה.

בי"ד בניסן תש"ו נפטר רבה הראשי של תל אביב, הרב משה אביגדור עמיאל, הוזמן הרב אונטרמן לכהן במשרה זו. הרב קיבל על עצמו את התפקיד, ופעל רבות לחיזוק בתי הדין, הרבנות ושיפור שירותי הדת בעיר. פועלו המיוחד, יחד עם רבה הספרדי של העיר, הרב יעקב משה טולידאנו, היה יסוד בית דין מיוחד לענייני עגונות. בעקבות משרה זו, היה הרב חבר בבית הדין הרבני העליון ובמועצת הרבנות הראשית, והיה יד ימינו של הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

בי"ט בתמוז תשי"ט, נפטר הרב הרצוג, והרב אונטרמן נבחר למלא את מקומו כרב הראשי לישראל בג' בניסן תשכ"ד. במשרה זו כיהן עד שנת תשל"ב, בה זכה בבחירות הרב שלמה גורן.

ביום כ"ד בשבט תשל"ו, בגיל 90, ונקבר בלוויה המונית בהר הזיתים בירושלים.

חיבר מתשובותיו את הספר שו"ת שבט מיהודה.

לקריאה נוספת

• ד"ר יצחק רפאל, הרב וספרו, בהקדמה לשו"ת שבט מיהודה בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשמ"ד.
• גאולה בת יהודה, ראשונים ליצון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.