הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?levelId=58799&itemId=455&itemType=0 על הרב קוק באתר תנועת בני עקיבא] | *[http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?levelId=58799&itemId=455&itemType=0 על הרב קוק באתר תנועת בני עקיבא] | ||
* | *[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60096| על הרב קוק באתר הרבנות הראשית תל אביב] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־14:59, 7 באוקטובר 2010
|
|
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היה מגדולי ישראל בדורות האחרונים, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית.
הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה מרן הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. הרב היה לומד ששים דפי גמרא בעיון כל יום. בגיל צעיר נתמנה רבנו לכהן כרב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילה הגדולה בבויסק.
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול של הרב לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר ה'תרס"ד עלה הרב לארץ ישראל, לכהן כרבה של יפו והמושבות החדשות שסביבה.
הרב תמך בחלוצים הציונים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך לרב היו מתנגדים רבים.
הרב זצ"ל אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ועוד רבנים, למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות.
בשנת ה'תרע"ד הוזמן הרב להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן הרב עבר לאנגליה שם היה רב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון.
כשהתאפשרה חזרת הרב לארץ, שב הפעם לירושלים לכהן כרבה של ירושלים, וכן ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושם התמנה הרב על פי הרבנים להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. בירושלים ייסד הרב את "הישיבה המרכזית העולמית", שנודעה מאוחר יותר בשם ישיבת 'מרכז הרב'.
מתלמידיו הגדולים של הרב זצוק"ל היו הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מגדולי רבני ירושלים ורבה של שכונת 'שערי חסד'; הגאון הרב דוד כהן זצ"ל, "הרב הנזיר", שערך מכתביו את ספרי אורות הקודש; הגאון הרב יצחק אריאלי זצ"ל בעל ה'עינים למשפט'; הגאון הרב אריה לוין זצ"ל, "הצדיק הירושלמי" ו"אבי האסירים" או "רב האסירים והמחתרות"; הגאון הרב חיים יעקב לוין זצ"ל, בנו בכורו של ר' אריה; הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל, בעל "פחד יצחק" וראש "ישיבת רבי חיים ברלין" בניו-יורק; וכן בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
מגדולי תלמידיו בישיבתו (ראה עליהם בערך על ישיבת מרכז הרב) היו הגאונים הרב הרב אליהו יצחק פריסמן, הרב יצחק זונדל ריף, הרב שמעון סטרליץ, הרב שלום נתן רענן (חתנו), הרב משה דוד בקשט, הרב שמואל אליעזרי, הרב יצחק שולזינגר, הרב בנימין צבי רבינוביץ-תאומים, הרב שלום אליהו ננקנסקי, הרב יהודה גרשוני, הרב שאול ישראלי, הרב יעקב ז'ולטק, הרב מאיר הכהן קפלן, הרב שמעיה שאנן והרב שבתי שמואלי.
בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה רבנו להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה.
בנו של הרב הוא הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
הרב זצ"ל השאיר אחריו כתבים רבים בכל חלקי התורה. מספריו שיצאו לאור: אורות, אורות הקודש, אורות התשובה, אורות התורה, ערפילי טוהר, ראש מילין, עין אי"ה, אדר היקר, עולת ראיה, מוסר אביך, חבש פאר, עץ הדר, אורח משפט, עזרת כהן, דעת כהן, מצות ראי"ה, משפט כהן, שבת הארץ ועוד. להרחבה עיין ערך כתבי הראי"ה.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- שמחה רז, מלאכים כבני אדם הוצאת קול מבשר ירושלים.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת בהוצאת מכון הר ברכה תש"ע
- אפרים יעיר, דמות וקומה- חמישים דמויות שכדאי להכירן הוצאת נשר תשמ"ט.
- עמיחי כנרתי, אור שלמה על היחסים בין הרב קוק לרב אוירבך ועטרת צבי על היחסים בין הרב ובין הרב צבי פסח פראנק, בהוצאת מכון 'אור האורות' ירושלים.
- הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה.