הרב צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פראנק

הרב צבי פסח פראנק היה הרב הראשי לירושלים ומחשובי הפוסקים בדור הקודם.

תולדות חייו[עריכה]

ילדותו[עריכה]

נולד בקובנה שבליטא בחודש טבת תרל"ג לאביו ר' יהודה לייב, מתלמידי ישיבת וולוז'ין ומראשוני העסקנים באגודת חובבי ציון "חדרה" שנוסדה בעירו. אביו עלה בזקנותו לארץ ישראל.

בצעירותו למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון ובישיבת סלבודקה אצל הרב יצחק רבינוביץ'.

עלייתו ארצה[עריכה]

עלה ארצה בשנת תרנ"ג והחל ללמוד בישיבת עץ חיים ואחר כך בישיבת תורת חיים, שתיהן בירושלים.

בשנת תרנ"ה, נישא לנכדתו (שגדלה בביתו כבתו) של הרב חיים יעקב שפירא, ראש בית דינו של רבי שמואל סלנט.

עבר ללמוד ביפו בשנת תרס"ב.

באייר תרס"ד, הגיע ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והחל לכהן כרבן של יפו והמושבות בארץ ישראל. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות חזקים, והשניים אף פעלו יחד בהקמת הרבנות הראשית לישראל.

חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת הלכה אצל חברי בית הדין.

בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כדיין בבית דינו.

יזם הקמת "ועד רבנים" משותף לאשכנזים ולספרדים בירושלים. מוועד זה צמחה כעבור כמה שנים הרבנות הראשית לישראל.

בהצעתו, נבחר הרב קוק כרבה האשכנזי של ירושלים.

לאחר שיסדו יחד את הרבנות הראשית לישראל, נבחר הרב קוק לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, והרב פראנק נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית וכראש בית הדין הגדול, כהונה בה שימש כארבעים שנה.

תקופת רבנותו בירושלים[עריכה]

בא' בטבת תרצ"ו, (כארבעה חודשים לאחר פטירת הרב קוק), נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. מתוקף תפקיד זה, היה אחראי על תפעול ענייני העירוב, הכשרות, המקוואות ומינויי רבנים ושוחטים בעיר. כמו כן, היה הפוסק המכירע בכל שאלה שנתעוררה בעיר.

היה הפוסק המומחה ביותר בענייני מצוות התלויות בארץ, וכתב על כך רבות (רוב כתביו בנושא זה פורסמו בספר 'כרם ציון'). בשנת השמיטה, תמך בהיתר המכירה שהונהג בשנת תרמ"ט, וסבר שאף לאלו המעדיפים פירות מחו"ל, מוטב שיאכלו פירות מאיזור עמק הירדן (כגון קיבוץ דגניה, אפיקים ועוד).

נודע כמומחה גדול ביותר בהתרת עגונות, וכשהיה כותב פסק התרת עגונה, לא היה מביא את הטעמים והסימוכין לדבריו, כדי שבעתיד לא יוכלו לקום אברכים או רבנים, ולפרוך את ההיתר בגלל איזו קושיה או פירכה, ובכך לגרום לזרע ישראל להחשב כממזרים, אלא רצה שיהיה ברור שאם הרב של ירושלים התיר את העגונה הזו, הרי היא מותרת, ואיש לא יערער על כך.

בשנת תש"ח, כשהוקמה מדינת ישראל, שמח על הקמתה וראה בכך התקדמות בשלבי הגאולה השלמה.

לחם בתוקף נגד גיוס בנות לצבא.

עסק רבות בגמילות חסדים.

נפטר בשבת, כ"א בכסלו תשכ"א.

חתנו הוא הרב שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.

ספריו[עריכה]

• שו"ת הר צבי- על ארבעת חלקי השולחן ערוך (או"ח; יו"ד; חו"מ).
• הר צבי- הערות על ארבעה טורים.
• מקראי קודש - בירורים, פסקים וחידושים בהלכות המועדים.
• ימי הפורים- ענייני פורים דמוקפין
• קונטרס דבר לישראל ולעמים (8 עמ')
• הדרת קודש- ענייני נישואין, ברית מילה ופדיון הבן
• הר צבי- הערות על מנחת חינוך
• הר צבי- על קצות החושן ונתיבות המשפט
• הר צבי- הערות על ספרי האחרונים: קצות החושן ונתיבות המשפט (נדפס תחילה בנפרד), שאגת אריה וטורי אבן (לרבי אריה לייב ממיץ), מנחת חינוך (נדפס תחילה בנפרד) ואור שמח.
• מקדש מלך
• הר צבי- חידושים על הש"ס.
• שביבי אור- "דרכה של תורה"
• שביבי חיים- "אהבת תורה ויראת שמים".

לקריאה נוספת[עריכה]

• "משואה לדור ספר זכרון לגאון הרב צבי פסח פראנק"
• עמיחי כנרתי, עטרת צבי על קשריו עם הרב קוק, בהוצאת ארגון 'אור האורות', ירושלים תשס"ט.
• ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 484.

הדרת קודש ב"כ הערות והארות ע"י הרב אליהו גרינצייג

קישורים חיצוניים[עריכה]

• ציונות בקדושה מאת ר' יואל יעקובי, אתר ישיבה.