התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (יהודה ושומרון הועבר לציונות: הוחלט שהמונח הפוליטי אינו מתאים כערך נפרד ונכון יותר יהיה לבאר את העניין באמצעות ערכים גאוגרפיים והסברי)

גרסה מ־13:05, 3 בנובמבר 2010

יהודה ושומרון הוא שמם של האזורים בארץ ישראל שהיו תחת שלטון המנדט הבריטי עד לסיומו בה' אייר תש"ח ( 15 במאי 1948) ולא נכללו במדינת ישראל. אזורים אלו עמדו להיות חלק מהמדינה הערבית שעמדה להיות מוקמת לפי החלטת עצרת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947. המדינה הערבית לא הוקמה וצבא ממלכת ירדן השתלט על האזורים. בשנת 1949 החליט מלך ירדן לספח את האזורים לארצו. פעולה זו זכתה להכרה רק על ידי שתי מדינות: בריטניה ופקיסטן.

ביוני 1967, צבא הגנה לישראל כבש את האזורים האלה. מאז הם מכונים על-ידי נאמני ארץ ישראל "השטחים המשוחררים" והאחרים וכן זהו המינוח הרשמי "השטחים המוחזקים". מעשית הם מצויים תחת שלטון צבאי.

בהסכמי אוסלו - 20 באוגוסט 1993 - נקבע כי אזורים אלו יחולקו לשלושה חלקים:

  1. A - שליטת הרשות הפלסטינית.
  2. B - שלטון אזרחי - פלסטיני - שלטון צבאי - ישראלי
  3. C - המשך המימשל הצבאי [1]

תיאור האזורים

שמם של האזורים נקבע בהתאם למינוח המקובל על היהודים. האחרים כינו אותם בשם "הגדה המערבית" של הירדן לעומת "הגדה המזרחית" שהיא ממלכת ירדן. שטחם הוא של 5,860 קמ"ר[2]

בשטח מתגוררים בהתאם להערכות הקיימות בין 1.4 לכ-2.4 מיליון פלסטינים וכ-300 אלף ישראלים [3] . הנתון הגבוה מגיע מהלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה והנתון הנמוך הוא תוצאת מחקר של "מרכז בגין-סאדאת ללימודים אסטרטגיים". שאלת גודל האוכלוסייה משמש בסיס לדיון על "הסכנה הדמוגרפית בהחלת הריבונות של מדינת ישראל על האזורים.

מפות להשוואה

המקור: ויקישיתוף

ערי "יהודה ושומרון" לפי אוכלוסייה

הערה: הנתונים נכונים ל־30 בספטמבר 2008.

מקור הלוח : הויקיפדיה העברית - הנתונים הם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מספר שם העיר מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית 40,700 4,746 1990 2008
2 ביתר עילית 34,100 3,970 1988 2001
3 מעלה אדומים 33,700 49,177 1977 1991
4 אריאל 16,700 14,677 1978 1998

חוקיות ההתיישבות היהודית

נושא החוקיות של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון הוא נושא לדיון. נצטט את דברי הדיפלומט האמריקאי המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי "החלטה 242" שטחי יהודה ושומרון "הם חלקים מיותמים מהמנדט הבריטי על ארץ ישראל אשר נותרו מאז 1048 ללא ריבונות וללא כבולות מסודרים". ייתכן כי שטחים אלה יהיו פעם מדינה ערבית "אך אפשרות זו אינה סותרת את התביעות היהודיות על אדמה זו".‏‏[4],

סברה דומה יש לפרופ' אליאב שוחטמן דיקן מכללת "שערי משפט"[5], ואף נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט‏‏[6], הרואים בישראל בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מירדן, שסיפחה את הגדה המערבית אחרי 1948 (סיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מהפלסטינים, שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם.


הערות שוליים

  1. לפי הויקיפדיה העברית:"בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית"
  2. לפי נתוני CIA ב- World Factbook 2002 [1].מצוטט מהויקיפדיה העברית
  3. 285,800 תושבים ישראלים נכון ל 30 בספטמבר 2008 על פי נתוני אוכלוסייה ארעיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  4. http://www.tzemachdovid.org/Facts/islegal1.shtml
  5. ‏פרופ' אליאב שוחטמן, התנתקות מהחוק, מתוך מאמר במקור ראשון‏
  6. ‏בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441‏


קישורים חיצוניים