ישיבת שילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 212.76.122.180 (שיחה) לעריכה האחרונה של 95.86.82.24)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ישיבת הסדר בראשותם של הרב אהרל'ה הראל והרב מיכאל ברום
{{ישיבה|
|שם=ישיבת שילה
|תמונה=[[קובץ:לוגו ישיבת שילה.jpg]]
|כתובית=סמל הישיבה
|תאריך יסוד= שנת [[ה'תשל"ט]]
|תאריך סגירה=
|השתייכות= [[ציונות דתית]], [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]
|מייסד= [[הרב מיכאל ברום]]
|ראש הישיבה= הרב [[מיכאל ברום]]
|מספר תלמידים= כ40
|מיקום=בישוב [[שילה (ישוב) ]] ב[[בנימין]].
|ספרים=
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=ישיבת ההסדר שילה|רוחב=32.0539|אורך=35.2978}}
}}
[[קובץ:מבנה ישיבת שילה1.JPG|ממוזער|250px|מבנה הישיבה - יעלה בקרוב]]
[[קובץ:שילה סדר1.JPG‏|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:הרב מיכאל ברום1.jpg|שמאל|ממוזער|140px|ראש הישיבה - הרב [[מיכאל ברום]]]]
[[קובץ:בית המדרש בישיבת שילה1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית המדרש - יעלה בקרוב, 11/09]]
[[קובץ:שיעור הלכה בישיבת שילה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שיעור הלכה בישיבה]]


ישיבת שילה קיימת מזה כעשרים וחמש שנה. בישיבה לומדים בשיטה ייחודית, הנקראת 'אליבא דהלכתא עיוני'. כלומר, בבוקר לומדים גמרא, אך בסוגיות בעלות השלכה מעשית, ומטרת הלימוד היא לעיין בסוגיה אך גם להגיע למסקנה ההלכתית, ובצהריים לומדים הלכה בעיון, ע"י לימוד טור, בית יוסף ומשנה ברורה.
'''ישיבת שילה''', היא [[ישיבת הסדר]] ו[[ישיבה גבוהה]] הנמצאת בישוב [[שילה (ישוב)]] בבנימין.בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת [[הרב קוק]] מחד ועל [[חסידות]]. הישיבה הוקמה בשנת [[תשל"ט]] ([[1979]]), ולומדים בה כ-40 תלמידים.


סדר היום בישיבה מתמקד בלימוד המאפשר יכולת מעשית: סדר בוקר מוקדש ללימוד גמרא בעיון, אך מתוך בחירת פרקים בעלי השלכות מעשיות. בסוף כל סוגיה, אנו מתעלים לליבון ההלכתי שלה – 'אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא' – לרומם ולהעלות את הסוגיה עפ"י ההלכה.
==הסטורית הישיבה==
דרוש עדכון


בנוסף לכך, תלמידי הישיבה עוסקים בליבון שיטות הראשונים בעומק, בחקירת מהלך הסוגיה לפרטיה ומבניה, בפירוק השקלא וטריא של המהלך התלמודי, וגם בהתענגות על מהלכים מפולפלים של גדולי האחרונים.
בנוסף, נלמדים בישיבה כתבי המחשבה וגדולי החסידות, ומושם דגש על פיתוח עבודת ה' רוחנית ע"י תפילות ארוכות, התוועדויות, ועוד. בחמש השנים האחרונות, הצטרף לראשות הישיבה הרב ארלה הראל, המנהיג את דרכה ומכוון אורחותיה


==לדרכה של ישיבת שילה==
סמוך למקום [[המשכן]], בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה חרטה על דגלה את לימוד העיון. עיון אינו לימוד של מקור כזה או אחר, אלא מצב תודעתי של התבוננות והעמקה. אנו מבקשים לעיין בכל מפגש שלנו עם [[התורה]]: בסדר בוקר עיון בגמ' ובראשונים, ובייחוד בלימוד [[הרמב"ם]], על פי דרכו המיוחדת של ראש הישיבה [[הרב מיכאל ברום]] שליט"א. בסדר צהריים אנו מעיינים ב[[הלכה]], [[מהגמרא]] דרך [[הטור]] ו[[הבית יוסף]], ועד פסיקת [[השו"ע]] והאחרונים. אף ספרי המחשבה ו[[החסידות]] נלמדים בהתבוננות ובעומק, בצורה יסודית ומובנית, וכחלק מהלימוד היומיומי בסדרים.
ואמנם, העיון מצריך עמל. בכדי לעיין באמת, יש להשתדל ולהתאמץ. 'לשבור את הראש'. בכדי להגיע לישוב הדעת, יש לשבת בתחילה כפשוטו וכמשמעו באוהלה של תורה. אולם, רק עמל זה מוליד בנפש בסופו של דבר ערבות ושמחה. שכן רק מפגש עמוק, מוליד קשר פנימי עם התורה הנלמדת, ו-'אין שמחה אלא כהתרת הספקות' שהיו בתחילה. ועל זאת אנו מתפללים בכל יום – "הערב נא ה' א-להינו את דברי תורתך בפינו".
"אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה ללימוד ולהליכה לאורם של גדולי ה[[חסידות]], מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים.
==שיטת הלימוד==
===סדר בוקר עיון===
בבית המדרש בישיבה שוררים יחדיו שני סגנונות לימוד. הכוון הראשון הוא הלימוד העיוני הלמדני, המבקש לחתור לעומק סברת הראשונים והאחרונים, בשכל והגיון. הכוון השני מתמקד במיוחד בגמרא עצמה, ומחפש לחשוף מתוך השקלא ותריא של הסוגיא את עומק המשמעות המוסרית והרוחנית הגנוז בה. רבני ותלמידי הישיבה שונים זה מזה בדרך לימודם, אך כדרכה של תורת ארץ ישראל, מעריכים ומכבדים זה את זה, ומתוך כך מקבלים זה מזה תורה ודעת. "נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה". בשנה זו נלמדת בישיבה בעיון את [[מסכת שבת]].
===סדר צהריים עיון - מהגמרא להלכה ===
מתוך הבנה שלא יכול להיות שתלמיד בישיבה יסיים לימודיו בישיבה, אך יישאר 'עם הארץ' בידיעת [[ההלכה]] למעשה, נלמד בישיבה כבר מראשית הדרך הלכה באופן מסודר ומובנה. אולם, הישיבה מאמינה כי לא די לראות את פסקי ההלכה בלבד. ראשית, מפני שקשה מאוד לזכור את ה[[הלכה]] באופן לימוד כזה, ובעיקר משום שלימוד כזה הוא שטחי, מבלי עיון והעמקה. ועל כן הישיבה פותחת בראשית כל נושא את הסוגיא הנידונה [[בגמרא]], לומדים אותה בעיון, ולאחר מכן עוברים ללימוד מסודר של [[הטור]] ו[[הבית יוסף]]. רק לאחר מכן אנו שבים אל [[השו"ע]] ונושאי הכלים שמסביבו.לטענת הישיבה לימוד כזה נותן להלכה טעם אחר, טעם של משמעות והבנה, טעם של תורת חיים. בשנה זו הישיבה לומדת להלכה למעשה את איסורי [[מלאכות שבת]].
===עיון מחשבה===
הכול יודעים כי אמונה לא יכולה להבנות רק מרגש חולף, ואף לא בקריאה של 'ספרי טיול' למיניהם. על האדם ללמוד בעמל ובעיון את ספרי היסוד של גדולי המחשבה, 'מכריכה לכריכה'. כשם שבלימוד [[גמרא]] [[והלכה]] השיעור בא אחרי עמל ועיון רב בסדרים, כך צריך להיות גם בלימודי אמונה. אשר על כן, נלמדים בישיבה במשך השבוע ספרי מחשבה ו[[מוסר]], בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה, ומתוך הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. בשנה זו (תשע"א) הישיבה לומדת בעיון את [[מסילת ישרים]] [[לרמח"ל]], [[וספר התניא]] לאדמו"ר הזקן.
==השירות הצבאי==
===מסלול ה"הסדר"===
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס ל[[צה"ל]] במסגרת ה"[[הסדר]]" דהיינו מסלול הנמשך (בצבא) כארבע שנים.
בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "[[תורתו אומנותו]]", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של [[ישיבה גבוהה|ישיבות גבוהות]].
הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "פ"שילה", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל ב[[צה"ל]].
==מסלולים נוספים==
*'''כולל:''' בישיבה [[כולל]] בו לומדים כ-15 [[אברך|אברכים]] המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של [[הרבנות הראשית]] לישראל לקראת [[רבנות]] ו[[דיינות]].
*'''מכון הוראה:''' בישיבה מכון [[הוראה]] למורים שהוא שלוחה של מכללת [[ליפשיץ]] ב[[ירושלים]], בסיום הלימודים מוענק לתלמידים [[תואר ראשון]] בחינוך (B.A)ו[[תעודת הוראה]]. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי [[חינוך]] בעלי שיעור-קומה.
==מרבני הישיבה==
* הרב מיכאל ברום - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
* הרב אריה מנדלקורן - ראש כולל ההלכה והוראה בישיבה, רב הישוב [[אחיה]] ב[[בנימין]].
* הרב אבנר נחושתן - ר"מ בכולל ההלכה, רב היישוב [[רחלים]] שב[[שומרון]].
* הרב יאיר פרנק - ר"מ עיון בהלכה, רב הישוב [[עמונה]] ב[[בנימין]].
* הרב יחיאל בן-נון - רב [[תנ"ך]] בישיבה, רב הישוב [[שילה (ישוב)]] ב[[בנימין]].
* הרב עמנון חדרי - ר"מ בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה [[מכון לב]], בוגר הישיבה.
* הרב יחיאל יעיש - בוגר הישיבה.
* הרב יעקב כהן - בוגר הישיבה.
* הרב נתנאל ברקוביץ.
==אוצר הספרים והוצאה לאור==
===קטורת שילה===
מידי כמה שנים מוציא ישיבת שילה ספר ליקוטי מאמרים פרי עיטם של בחורי ורבני הישיבה, בשם "קטורת שילה".
== ראו גם ==
* [[שילה]]
== קישורים חיצוניים ==
לישיבה  אתר אינטרנט, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים:
* [http://www.yshilo.co.il/ אתר האינטרנט בעברית].
{{coord|35.2978|N|32.0539|E|type:landmark|display=title}}
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:שעלבים_גנץ.JPG‏|הרב משה גנץ בלימוד עם תלמיד
קובץ:שעלבים_בקרובי.JPG|"בקרובי אקדש" בהוצאת הישיבה
קובץ:שעלבים_סדר2.JPG|תלמידי הישיבה בשעת סדר בוקר
קובץ:Ravtzar_shaalvim.jpg|הרב הצבאי הראשי, [[אבי רונצקי]], בביקור בישיבה
</gallery>
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|שילה]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.yshilo.co.il אתר הישיבה]
[http://www.yshilo.co.il אתר הישיבה]

גרסה מ־21:47, 3 בנובמבר 2010

ישיבת שילה מתוך אתר Yeshiva

קובץ:מבנה ישיבת שילה1.JPG
מבנה הישיבה - יעלה בקרוב
קובץ:בית המדרש בישיבת שילה1.JPG
אולם בית המדרש - יעלה בקרוב, 11/09

ישיבת שילה, היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בישוב שילה (ישוב) בבנימין.בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת הרב קוק מחד ועל חסידות. הישיבה הוקמה בשנת תשל"ט (1979), ולומדים בה כ-40 תלמידים.

הסטורית הישיבה

דרוש עדכון


לדרכה של ישיבת שילה

סמוך למקום המשכן, בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה חרטה על דגלה את לימוד העיון. עיון אינו לימוד של מקור כזה או אחר, אלא מצב תודעתי של התבוננות והעמקה. אנו מבקשים לעיין בכל מפגש שלנו עם התורה: בסדר בוקר עיון בגמ' ובראשונים, ובייחוד בלימוד הרמב"ם, על פי דרכו המיוחדת של ראש הישיבה הרב מיכאל ברום שליט"א. בסדר צהריים אנו מעיינים בהלכה, מהגמרא דרך הטור והבית יוסף, ועד פסיקת השו"ע והאחרונים. אף ספרי המחשבה והחסידות נלמדים בהתבוננות ובעומק, בצורה יסודית ומובנית, וכחלק מהלימוד היומיומי בסדרים.

ואמנם, העיון מצריך עמל. בכדי לעיין באמת, יש להשתדל ולהתאמץ. 'לשבור את הראש'. בכדי להגיע לישוב הדעת, יש לשבת בתחילה כפשוטו וכמשמעו באוהלה של תורה. אולם, רק עמל זה מוליד בנפש בסופו של דבר ערבות ושמחה. שכן רק מפגש עמוק, מוליד קשר פנימי עם התורה הנלמדת, ו-'אין שמחה אלא כהתרת הספקות' שהיו בתחילה. ועל זאת אנו מתפללים בכל יום – "הערב נא ה' א-להינו את דברי תורתך בפינו".

"אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה ללימוד ולהליכה לאורם של גדולי החסידות, מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים.

שיטת הלימוד

סדר בוקר עיון

בבית המדרש בישיבה שוררים יחדיו שני סגנונות לימוד. הכוון הראשון הוא הלימוד העיוני הלמדני, המבקש לחתור לעומק סברת הראשונים והאחרונים, בשכל והגיון. הכוון השני מתמקד במיוחד בגמרא עצמה, ומחפש לחשוף מתוך השקלא ותריא של הסוגיא את עומק המשמעות המוסרית והרוחנית הגנוז בה. רבני ותלמידי הישיבה שונים זה מזה בדרך לימודם, אך כדרכה של תורת ארץ ישראל, מעריכים ומכבדים זה את זה, ומתוך כך מקבלים זה מזה תורה ודעת. "נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה". בשנה זו נלמדת בישיבה בעיון את מסכת שבת.

סדר צהריים עיון - מהגמרא להלכה

מתוך הבנה שלא יכול להיות שתלמיד בישיבה יסיים לימודיו בישיבה, אך יישאר 'עם הארץ' בידיעת ההלכה למעשה, נלמד בישיבה כבר מראשית הדרך הלכה באופן מסודר ומובנה. אולם, הישיבה מאמינה כי לא די לראות את פסקי ההלכה בלבד. ראשית, מפני שקשה מאוד לזכור את ההלכה באופן לימוד כזה, ובעיקר משום שלימוד כזה הוא שטחי, מבלי עיון והעמקה. ועל כן הישיבה פותחת בראשית כל נושא את הסוגיא הנידונה בגמרא, לומדים אותה בעיון, ולאחר מכן עוברים ללימוד מסודר של הטור והבית יוסף. רק לאחר מכן אנו שבים אל השו"ע ונושאי הכלים שמסביבו.לטענת הישיבה לימוד כזה נותן להלכה טעם אחר, טעם של משמעות והבנה, טעם של תורת חיים. בשנה זו הישיבה לומדת להלכה למעשה את איסורי מלאכות שבת.

עיון מחשבה

הכול יודעים כי אמונה לא יכולה להבנות רק מרגש חולף, ואף לא בקריאה של 'ספרי טיול' למיניהם. על האדם ללמוד בעמל ובעיון את ספרי היסוד של גדולי המחשבה, 'מכריכה לכריכה'. כשם שבלימוד גמרא והלכה השיעור בא אחרי עמל ועיון רב בסדרים, כך צריך להיות גם בלימודי אמונה. אשר על כן, נלמדים בישיבה במשך השבוע ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה, ומתוך הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. בשנה זו (תשע"א) הישיבה לומדת בעיון את מסילת ישרים לרמח"ל, וספר התניא לאדמו"ר הזקן.

השירות הצבאי

מסלול ה"הסדר"

רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך (בצבא) כארבע שנים. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של ישיבות גבוהות. הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "פ"שילה", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.

מסלולים נוספים

מרבני הישיבה

  • הרב מיכאל ברום - ראש הישיבה.
  • הרב אריה מנדלקורן - ראש כולל ההלכה והוראה בישיבה, רב הישוב אחיה בבנימין.
  • הרב אבנר נחושתן - ר"מ בכולל ההלכה, רב היישוב רחלים שבשומרון.
  • הרב יאיר פרנק - ר"מ עיון בהלכה, רב הישוב עמונה בבנימין.
  • הרב יחיאל בן-נון - רב תנ"ך בישיבה, רב הישוב שילה (ישוב) בבנימין.
  • הרב עמנון חדרי - ר"מ בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה מכון לב, בוגר הישיבה.
  • הרב יחיאל יעיש - בוגר הישיבה.
  • הרב יעקב כהן - בוגר הישיבה.
  • הרב נתנאל ברקוביץ.

אוצר הספרים והוצאה לאור

קטורת שילה

מידי כמה שנים מוציא ישיבת שילה ספר ליקוטי מאמרים פרי עיטם של בחורי ורבני הישיבה, בשם "קטורת שילה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

לישיבה אתר אינטרנט, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים:

תבנית:Coord

קישורים חיצוניים

אתר הישיבה