הרב אברהם סילברט: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בסוף שנת תשט"ו, עלו הרב אברהם ושושנה סילברט ל[[ארץ ישראל]]. הם התיישבו ב[[כפר הרא"ה]], והוא החל ללמד בישיבת בני עקיבא שם. בתקופה זו, נרקמו קשרי ידידות עמוקים בינו לבין ראש הישיבה [[הרב משה צבי נריה]], קשרים שנמשכו עד פטירת הרב סילברט. כשהתפנתה משרת רכז היתכון בישיבה, נכנס לתפקיד, בנוסף לתפקידו כר"מ בבקרים. | בסוף שנת תשט"ו, עלו הרב אברהם ושושנה סילברט ל[[ארץ ישראל]]. הם התיישבו ב[[כפר הרא"ה]], והוא החל ללמד בישיבת בני עקיבא שם. בתקופה זו, נרקמו קשרי ידידות עמוקים בינו לבין ראש הישיבה [[הרב משה צבי נריה]], קשרים שנמשכו עד פטירת הרב סילברט. כשהתפנתה משרת רכז היתכון בישיבה, נכנס לתפקיד, בנוסף לתפקידו כר"מ בבקרים. | ||
נתבקש לעבור לבאר שבע, לשקם ולהנהיג את הישיבה שם. הוא נענה לבקשה, | נתבקש לעבור לבאר שבע, לשקם ולהנהיג את הישיבה שם. הוא נענה לבקשה, עבר לבאר שבע בשנת תשכ"ג, וייסד מחדש את "ישיבת בני עקיבא אהל שלמה- קרית וולפסון". הנהיג את הישיבה ועמד בראשה ביד רמה עד לפטירתו. היה נערץ מאד על ידי אלפי תלמידיו. בתקופה זו, פעל רבות למען קליטת עליה בבאר שבע, בעיקר בקרב יהודי ברית המועצות. | ||
ייסד את ה[[אולפנה]] בעיר [[ערד]] | ייסד את ה[[אולפנה]] לבנות בעיר [[ערד]]. | ||
כיהן כר"מ בישיבת ימית בעיר [[ימית]] שבחבל סיני. | כיהן כר"מ בישיבת ימית בעיר [[ימית]] שבחבל סיני. | ||
בשנת תש"מ חלה במחלת הסרטן, ונפטר ממנה בהיותו בן 47 שנים בלבד, בשבת פרשת "תולדות", כ"ט ב[[חשוון]] תשמ"א. הלוויתו, שכללה אלפי אנשים, ביניהם רבנים, אנשי ציבור, תלמידיו ומוקירי זכרו, | בשנת תש"מ חלה במחלת הסרטן, ונפטר ממנה בהיותו בן 47 שנים בלבד, בשבת פרשת "תולדות", כ"ט ב[[חשוון]] תשמ"א. הלוויתו, שכללה אלפי אנשים, ביניהם רבנים, אנשי ציבור, תלמידיו ומוקירי זכרו, יצאה מהיכל הישיבה לחלקת הרבנים בבית העלמין הישן בעיר. על שמו נקראים רחוב סמוך לישיבה, אולפנת 'נאות אברהם' שהקים בערד, וכן גמ"ח "וירץ אברהם" שהוקם בישיבה על ידי תלמידיו, ומחלק מזון לנזקקים מדי שבוע. | ||
הותיר אחריו אישה ושש בנות. | |||
מוסדות הישיבה מונים כיום כ-1500 תלמידים, וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה יסודי, חטיבת ביניים ישיבתית, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים תורנית לבנות, אולפנא ו[[כולל]] דיינות. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*דוד רוטלוי, '''הרב אברהם סילברט זצ"ל- במלאות שנה לפטירתו''', בהוצאת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה והמשפחה, באר שבע, חשוון תשמ"ב. | *דוד רוטלוי, '''הרב אברהם סילברט זצ"ל- במלאות שנה לפטירתו''', בהוצאת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה והמשפחה, באר שבע, חשוון תשמ"ב. |
גרסה מ־18:39, 25 בנובמבר 2010
|
הרב אברהם סילברט היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע.
נולד בכ"ז בכסלו תרצ"ד בניו יורק לאביו ר' נחמיה ואמו הניה, שהגיעו לארצות הברית מרוסיה שלוש עשרה שנה קודם לכן. היה הצעיר מבין שלושת ילדי המשפחה. המשפחה סבלה מעוני רב. בעקבות קשיי הפרנסה בניו יורק, עברו לוושינגטון חמש שנים לאחר מכן, שם פתח אביו איטליז. מכיוון שלא היו אז ישיבות בוושינגטון, למד בבית ספר ממלכתי. בגיל 9 החזירוהו הוריו לניו יורק ללמוד בישיבת תורה ודעת של הרב יעקב קמנצקי. היה נחשב בישיבה לילד מוכשר בכל בתחומים, ובמיוחד במקצועות הקודש.
בתקופת לימודו בתיכון, התחבר לתנועת בני עקיבא, וקשריו עם התנועה נעשו חזקים והדוקים. בגיל 15 כבר הנהיג סניף של התנועה. שנים ארוכות היה ממרכזי "המושבה" במחנות הקיץ של התנועה. בשנתו האחרונה בתיכון, נאסרה עליו על ידי רבניו הכניסה לסניף, והוא הקפיד באותה שנה לא להכנס למבנה הסניף.
לאחר גמר התיכון, עבר ללמוד בישיבת מיר. בתקופה זו פרח מבחינה תורנית ורוחנית. בישיבה, למד בחברותא עם הרב מאיר כהנא, ושניהם קיבלו סמיכה לרבנות מראש הישיבה, הרב קלמנוביץ', שהעיד עליהם כי הם מגדולי תלמידי הישיבה. בלילות היה לומד באוניברסיטה.
בשנת תשט"ו, נישא לרעייתו, שושנה בת הרב דוד טלנסקי, אותה הכיר כשהיה מרכז בבני עקיבא. לאחר החתונה, עברו לניו יורק על מנת לחסוך כסף לעליה לארץ, וכן על מנת להיפרד ממשפחתו. באותה שנה נפטרה אמו הניה. בזמן שהותו בוושינגטון, נפתח בעיר תיכון תורני, והוא לימד בכיתה הראשונה בו. כמו כן, הקים בעיר סניף ראשון של בני עקיבא.
בסוף שנת תשט"ו, עלו הרב אברהם ושושנה סילברט לארץ ישראל. הם התיישבו בכפר הרא"ה, והוא החל ללמד בישיבת בני עקיבא שם. בתקופה זו, נרקמו קשרי ידידות עמוקים בינו לבין ראש הישיבה הרב משה צבי נריה, קשרים שנמשכו עד פטירת הרב סילברט. כשהתפנתה משרת רכז היתכון בישיבה, נכנס לתפקיד, בנוסף לתפקידו כר"מ בבקרים.
נתבקש לעבור לבאר שבע, לשקם ולהנהיג את הישיבה שם. הוא נענה לבקשה, עבר לבאר שבע בשנת תשכ"ג, וייסד מחדש את "ישיבת בני עקיבא אהל שלמה- קרית וולפסון". הנהיג את הישיבה ועמד בראשה ביד רמה עד לפטירתו. היה נערץ מאד על ידי אלפי תלמידיו. בתקופה זו, פעל רבות למען קליטת עליה בבאר שבע, בעיקר בקרב יהודי ברית המועצות.
ייסד את האולפנה לבנות בעיר ערד.
כיהן כר"מ בישיבת ימית בעיר ימית שבחבל סיני.
בשנת תש"מ חלה במחלת הסרטן, ונפטר ממנה בהיותו בן 47 שנים בלבד, בשבת פרשת "תולדות", כ"ט בחשוון תשמ"א. הלוויתו, שכללה אלפי אנשים, ביניהם רבנים, אנשי ציבור, תלמידיו ומוקירי זכרו, יצאה מהיכל הישיבה לחלקת הרבנים בבית העלמין הישן בעיר. על שמו נקראים רחוב סמוך לישיבה, אולפנת 'נאות אברהם' שהקים בערד, וכן גמ"ח "וירץ אברהם" שהוקם בישיבה על ידי תלמידיו, ומחלק מזון לנזקקים מדי שבוע. הותיר אחריו אישה ושש בנות. מוסדות הישיבה מונים כיום כ-1500 תלמידים, וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה יסודי, חטיבת ביניים ישיבתית, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים תורנית לבנות, אולפנא וכולל דיינות.
לקריאה נוספת
- דוד רוטלוי, הרב אברהם סילברט זצ"ל- במלאות שנה לפטירתו, בהוצאת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה והמשפחה, באר שבע, חשוון תשמ"ב.
- יצחק שתיל, 77 באר שבע- שבעים ושבעה אישים בבאר שבע.