יהודי סביונטה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: left|thumb|250px|בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות '''סביוניטה'''היא עיר במחוז [[לומברדיה...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:800px-Sabbioneta_Synagoge.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות]] | [[תמונה:800px-Sabbioneta_Synagoge.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות]] | ||
'''סביוניטה'''היא עיר במחוז [[לומברדיה]], בצפון איטליה, ליד העיר [[מנטובה]]. היא שוכנת בגדה הצפונית של נהר [[פו|הפו]]. | '''סביוניטה''' היא עיר במחוז [[לומברדיה]], בצפון איטליה, ליד העיר [[מנטובה]]. היא שוכנת בגדה הצפונית של נהר [[פו|הפו]]. | ||
== | ==יהודי סביוניטה== | ||
בעיר פעל דפוס העברי - הדפוס של טוביה בן אליעזר מ[[משפחת פואה]]. הדפוס החל לפעול בשנת 1551 בהדפסת ספרו של יוסף שלוש "מרכבת המשנה" וסיים את פעולתו בשנת 1559 בהדפסת חושן משפט של יעקב בן הרא"ש. הודפסו בו ספרים נוספים כמן [[משנה תורה]] לרמב"ם וסידור לבני-רומי. המיוחד בהדפסות הוא הטבעת סמל המשפחה ובתוכו [[מגן דוד]] . היה בעיר בית דפוס נוסף של סלומון פורטי (Salomone Forti). | |||
בית הדפוס נסגר והספרים שהיו בתהליך הדפסה הושלמו בבתי הדפוס העבריים בערים השכנות. סיבת הסגירה הייתה האשמה כי הודפסו בו ספרים העלולים לפגוע בנצרות. בית הדפוס עבר לבעלות [[נוצרית]]. | בית הדפוס נסגר והספרים שהיו בתהליך הדפסה הושלמו בבתי הדפוס העבריים בערים השכנות. סיבת הסגירה הייתה האשמה כי הודפסו בו ספרים העלולים לפגוע בנצרות. בית הדפוס עבר לבעלות [[נוצרית]]. | ||
היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113 . הכיבוש ה[[אוטטריה|אוסטרי]] הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה. | היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113. הכיבוש ה[[אוטטריה|אוסטרי]] הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה. | ||
כיום אין בעיר קהילה יהודית. עיריית סביונטה החליטה להקדיש תשומת לב לשימור המורשת היהודית, במטרה להגביר את התיירות אליה. בית הכנסת המקומי שוחזר והיה ל[[מוזיאון]] ל[[יהדות]]. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ו[[מדינת ישראל]]. הנהגת [[יהדות מילאנו]] מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת [[בית קברות|בית הקברות]] העתיק. | |||
== | ==ספרים עבריים שנדפסו בעיר== | ||
להלן לקט של הדפסות שנעשו בבית הדפוס של העיר: | להלן לקט של הדפסות שנעשו בבית הדפוס של העיר: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=19&letter=S על המורשת היהודית של העיר] | * [http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=19&letter=S על המורשת היהודית של העיר] | ||
* [http://www.mosaico-cem.it/ebrei_sabbioneta.php על העבר היהודי | * [http://www.mosaico-cem.it/ebrei_sabbioneta.php על העבר היהודי בבטאון מורשת של יהודי מילאנו] | ||
[[קטגוריה:יהדות איטליה]] | [[קטגוריה:יהדות איטליה]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:55, 2 בדצמבר 2010
|
|
סביוניטה היא עיר במחוז לומברדיה, בצפון איטליה, ליד העיר מנטובה. היא שוכנת בגדה הצפונית של נהר הפו.
יהודי סביוניטה[עריכה]
בעיר פעל דפוס העברי - הדפוס של טוביה בן אליעזר ממשפחת פואה. הדפוס החל לפעול בשנת 1551 בהדפסת ספרו של יוסף שלוש "מרכבת המשנה" וסיים את פעולתו בשנת 1559 בהדפסת חושן משפט של יעקב בן הרא"ש. הודפסו בו ספרים נוספים כמן משנה תורה לרמב"ם וסידור לבני-רומי. המיוחד בהדפסות הוא הטבעת סמל המשפחה ובתוכו מגן דוד . היה בעיר בית דפוס נוסף של סלומון פורטי (Salomone Forti).
בית הדפוס נסגר והספרים שהיו בתהליך הדפסה הושלמו בבתי הדפוס העבריים בערים השכנות. סיבת הסגירה הייתה האשמה כי הודפסו בו ספרים העלולים לפגוע בנצרות. בית הדפוס עבר לבעלות נוצרית.
היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113. הכיבוש האוסטרי הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה.
כיום אין בעיר קהילה יהודית. עיריית סביונטה החליטה להקדיש תשומת לב לשימור המורשת היהודית, במטרה להגביר את התיירות אליה. בית הכנסת המקומי שוחזר והיה למוזיאון ליהדות. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ומדינת ישראל. הנהגת יהדות מילאנו מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת בית הקברות העתיק.
ספרים עבריים שנדפסו בעיר[עריכה]
להלן לקט של הדפסות שנעשו בבית הדפוס של העיר:
- חמישה חומשי תורה - עם "אותות הקפיטולי" והקרי והכתיב עם התרגום - ש"ז - הוחל בהדפסה בסביונטה 1557 - סיום ההדפסה ב"סוונוטו" (Sevonoto) - מספר העמודים 829!
- הרמב"ם, מורה נבוכים, 1553
- יעקב בן אשר, אבן העזר / [אשר חבר רבינו יעקב בן הרא"ש -שי"ג (1553)