מרדכי היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←הערות שוליים) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== ייחוסו === | === ייחוסו === | ||
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] {{מקור|(אסתר ב, ה)}} כתוב: | ב[[מגילת אסתר|מגילה]] {{מקור|(אסתר ב, ה)}} כתוב: | ||
:"אִישׁ [[יהודי|יְהוּדִי]] הָיָה | :"אִישׁ [[יהודי|יְהוּדִי]] הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ '''מָרְדֳּכַי''' בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". | ||
הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו מ[[שבט יהודה]]<ref>ר' למשל {{מקור|(נחמיה א, ב)}}: " | הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו מ[[שבט יהודה]]<ref>ר' למשל {{מקור|(נחמיה א, ב)}}: "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". וכן במקומות אחרים: "וינשל את יהודים" {{מקור|(מלכים ב טז, ו)}} המתייחס ל[[ממלכת יהודה]]. וכן "לעיני כל יהודים" {{מקור|(ירמיהו לב, יב)}} נאמר ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[גלות עשרת השבטים|שגלו ממנה עשרת השבטים]], וכן הוא במקומות נוספים {{מקור|(ירמיהו לד, ט ואילך; שם לח, יט; שם מ, יא-יג; שם מא, ג; שם מג, ט; שם מד, א; שם נב, כח-ל; ועוד)}}. ור' ראב"ע {{מקור|(הפי' הקצר, שמות כא, ב)}}.</ref>, ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו ל[[שבט בנימין]]<ref>רבים מהמפרשים {{מקור|(ר' מגילה יב: וכן בתרגום שני שם, ועוד; מאידך - עי' ראב"ע שם, ועוד)}} מסבירים ש"בן קיש" הכוונה ל[[קיש]] אבי [[שאול]], שהיה משבט בנימין {{מקור|(שמואל א ט, א)}}, וא"כ התמיהה חוזרת: היאך הכתוב קוראו: "איש יהודי"?</ref>. | ||
המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון<ref>הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט {{מקור|(ר' רש"י בראשית ג, ח)}}. ר' לדוגמא במדרש {{מקור|(בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג)}}: "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת [[בנימין]] חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל [[יהודה]]: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' {{מקור|(מגילה יב:-יג.)}}: "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה [[דוד]] ל[[שמעי בן גרא]] {{מקור|(שהיה חייב מיתה, - רש"י)}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. [[רבא]] אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא {{מקור|(לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י)}}: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול ל[[אגג]], דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".</ref>: | המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון<ref>הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט {{מקור|(ר' רש"י בראשית ג, ח)}}. ר' לדוגמא במדרש {{מקור|(בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג)}}: "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת [[בנימין]] חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל [[יהודה]]: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' {{מקור|(מגילה יב:-יג.)}}: "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה [[דוד]] ל[[שמעי בן גרא]] {{מקור|(שהיה חייב מיתה, - רש"י)}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. [[רבא]] אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא {{מקור|(לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י)}}: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול ל[[אגג]], דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".</ref>: | ||
* על דרך ה[[פשט]] - נקרא יהודי בגלל שהיה מ[[ממלכת יהודה]] {{מקור|(ראב"ע שם)}} ואף [[גלות יהודה|גלה עמהם]] {{מקור|(רש"י ועוד)}}, כמו שמייד כתוב {{מקור|(שם פס' ו)}}: " | * על דרך ה[[פשט]] - נקרא יהודי בגלל שהיה מ[[ממלכת יהודה]] {{מקור|(ראב"ע שם)}} ואף [[גלות יהודה|גלה עמהם]] {{מקור|(רש"י ועוד)}}, כמו שמייד כתוב {{מקור|(שם פס' ו)}}: "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל". | ||
* יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה {{מקור|(תוס' רי"ד מגילה יב:<ref>זוהי פרשנותו לדברי [[רב נחמן]] {{מקור|(בגמ' שם)}}: "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.</ref>)}}. | * יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה {{מקור|(תוס' רי"ד מגילה יב:<ref>זוהי פרשנותו לדברי [[רב נחמן]] {{מקור|(בגמ' שם)}}: "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.</ref>)}}. | ||
* יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה {{מקור|(הגר"א<ref>זה פירושו של הגר"א לדברי רב נחמן המובאים בההערה הקודמת.</ref> אסתר ב, ה)}}. | * יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה {{מקור|(הגר"א<ref>זה פירושו של הגר"א לדברי רב נחמן המובאים בההערה הקודמת.</ref> אסתר ב, ה)}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
יש המפרשים את הפסוק {{מקור|(אסתר ב, יט-כא)}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|(מלבי"ם שם)}}, ויש מפרשים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה {{מקור|(ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג)}}.</ref> {{מקור|(הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא)}} או שופט {{מקור|(ראב"ע - נוסח ב<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref> - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו<ref>כנ"ל.</ref> שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים<ref>ר' דניאל ב, מט: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|(צויין ע"י המפרשים המובאים בפנים)}}; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; ועוד.</ref>)}}, והיה מקורב למלך {{מקור|(תורה תמימה שם הערה מ)}}. | יש המפרשים את הפסוק {{מקור|(אסתר ב, יט-כא)}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|(מלבי"ם שם)}}, ויש מפרשים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה {{מקור|(ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג)}}.</ref> {{מקור|(הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא)}} או שופט {{מקור|(ראב"ע - נוסח ב<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref> - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו<ref>כנ"ל.</ref> שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים<ref>ר' דניאל ב, מט: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|(צויין ע"י המפרשים המובאים בפנים)}}; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; ועוד.</ref>)}}, והיה מקורב למלך {{מקור|(תורה תמימה שם הערה מ)}}. | ||
בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את [[המן]], המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(אסתר ו, יא)}}. לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" {{מקור|(אסתר ט, ד)}}. עד שבסיום התהליך נעשה " | בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את [[המן]], המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|(אסתר ו, יא)}}. לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" {{מקור|(אסתר ט, ד)}}. עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ<ref>יתכן שאסתר נתנה את בית המן, המשנה למלך המודח, למרדכי {{מקור|(אסתר ח, ב)}} כדי ללקדם את מרדכי לתפקיד המשנה למלך {{מקור|(ע"ש באלשיך)}}.</ref>" {{מקור|(אסתר י, ג)}}. | ||
== קשריו המשפחתיים == | == קשריו המשפחתיים == | ||
(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת | (ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת: | ||
מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי. | מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:נביאים]] | [[קטגוריה:נביאים]] | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
גרסה מ־20:00, 11 בדצמבר 2010
|
|
מרדכי היהודי - ממנהיגי עם ישראל בשושן הבירה בתקופת מלכות אחשורוש.
אישיותו
חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין[1] (ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי התורה שבעל פה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם).
גלותו לשושן
מרדכי "הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל" (אסתר ב, ו). ויש מפרשים שגלה מעצמו (מגילה יג.) כירמיהו (רש"י שם) כדי להיות עם ישראל ולחזקם מבחינה רוחנית (מגילת אסתר הוצאת ארטסקרול, עמ' 85, בשם התפארת שלמה[2]). מאידך, יש מפרשים (את דברי הגמ' הנ"ל) שמרדכי הוגלה בעל כורחו, ובכל פעם נסה לשוב לארץ ישראל והוגלה בעל כורחו בשנית ובשלישית (בהגר"א אסתר ב, ו, עפ"י התרגום שני שם).
בין העולים לבנות את המקדש עם עזרא מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב, ור' מגילה סוף טז:, ראב"ע ורלב"ג שם), אך לאחר הפסקת הבניה חזר לשושן (תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט) במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית[3] (רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום). יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.
ייחוסו
במגילה (אסתר ב, ה) כתוב:
- "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי".
הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו משבט יהודה[4], ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו לשבט בנימין[5].
המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון[6]:
- על דרך הפשט - נקרא יהודי בגלל שהיה מממלכת יהודה (ראב"ע שם) ואף גלה עמהם (רש"י ועוד), כמו שמייד כתוב (שם פס' ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
- יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה (תוס' רי"ד מגילה יב:[7]).
- יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה (הגר"א[8] אסתר ב, ה).
- "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (בגמ' מגילה שם), והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא (במדבר א, ב, ב"ב קט:), משום שאמרו חז"ל (מדרש תהלים[9] קו, ד) שדוד המלך, שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי (רבי אבגדור כהן צדק[10]).
- "רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה יג.).
משׂרותיו בשלטון אחשורוש
יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש[11] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט (ראב"ע - נוסח ב[12] - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו[13] שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים[14]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ).
בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את המן, המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא). לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" (אסתר ט, ד). עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ[15]" (אסתר י, ג).
קשריו המשפחתיים
(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:
מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי.
יחסו להמן הרשע ולגזרותיו
מאבק מקדמי למגילה
לא יכרע ולא ישתחווה
כאשר המן הרשע היה עובר ברחובות העיר, היו כולם כורעים ומשתחווים להמן, כי כן צוה לו המלך[16], "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" (אסתר ג, ב).
יש המפרשים שמרדכי מתחילה ניסה לעשות זאת בסתר ובהתחמקות, אך המן זיהה זאת (מי מרום חט"ז - לחנוכה ופורים, מאמר נד, עמ' רז-רח) וגזר להשמיד את כל היהודים, ואח"כ כבר החל לעשות זאת בפהרסיא (שם עמ' רט-רי) "ולא קם ולא זע ממנו" (אסתר ה, ט).
ויש המפרשים שמרדכי היה מברר היכן המן מתכנן לעבור והיה הולך לשם בכוונה ע"מ להראות בפרהסיא שאיננו משתחווה (מהר"ל, אור חדש, על אסתר ג, ב, עמ' קכח, ד"ה וכל עבדי; שם משמואל, פורים תרע"ד, עמ' קפג, ד"ה ומרדכי לא יכרע; וע"ע פי' רבי אלישע גאליקו אסתר ב, ה, ד"ה ועוד אמרו ז"ל; קדושת לוי, שמות, לפורים; ועוד).
"כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (שם פס' ד).
הנצחון במאבק
מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך.
לילה אחד נדדה שנת המלך, וקראו לפניו בספר הזכרונות, ויצא הדבר וקראו לפניו על דבר מרדכי. אחר שנתברר שלא נעשה דבר למרדכי על הצלה זו - קרא המלך להמן ושאלו - מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן הרשע חשב בלבו שהמלך מתכוון לעשות לו את כל הכבוד והיקר, ואמר לאחשוורוש מה לעשות לאיש זה.
והמלך ציווה להמן לעשות ככל אשר אמר למרדכי היהודי. וכך היה, שהמן הרשע הוליך את מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה, וקרא לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים.
גדולתו
לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו.
ראה גם
לקריאה נוספת
- אגרת הפורים הזאת, שיחה לפורים מאת הרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, פרק ז - לידת הגואל ותכונותיו, עמ' 59-77.
הערות שוליים
- ↑ ולכן ידע שבעים לשון, וכך הבין את כוונת בגתן ותרש (מגילה יג: - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב).
- ↑ ור' להלן שחזר שנית לבבל ע"מ לסייע ליהודים בבית המלך ולזרז את בניין המקדש.
- ↑ ולפמש"כ לעיל בשם הגר"א, מרדכי הוגלה בעל-כורחו פעם נוספת. וד"ז צ"ב מדוע הוגלה דוקא מרדכי ולא שאר העולים?
- ↑ ר' למשל (נחמיה א, ב): "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". וכן במקומות אחרים: "וינשל את יהודים" (מלכים ב טז, ו) המתייחס לממלכת יהודה. וכן "לעיני כל יהודים" (ירמיהו לב, יב) נאמר בארץ ישראל לאחר שגלו ממנה עשרת השבטים, וכן הוא במקומות נוספים (ירמיהו לד, ט ואילך; שם לח, יט; שם מ, יא-יג; שם מא, ג; שם מג, ט; שם מד, א; שם נב, כח-ל; ועוד). ור' ראב"ע (הפי' הקצר, שמות כא, ב).
- ↑ רבים מהמפרשים (ר' מגילה יב: וכן בתרגום שני שם, ועוד; מאידך - עי' ראב"ע שם, ועוד) מסבירים ש"בן קיש" הכוונה לקיש אבי שאול, שהיה משבט בנימין (שמואל א ט, א), וא"כ התמיהה חוזרת: היאך הכתוב קוראו: "איש יהודי"?
- ↑ הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט (ר' רש"י בראשית ג, ח). ר' לדוגמא במדרש (בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג): "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת בנימין חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל יהודה: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' (מגילה יב:-יג.): "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (שהיה חייב מיתה, - רש"י). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא (לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י): ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".
- ↑ זוהי פרשנותו לדברי רב נחמן (בגמ' שם): "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.
- ↑ זה פירושו של הגר"א לדברי רב נחמן המובאים בההערה הקודמת.
- ↑ מהדו' ר"ש בובר, וילנא תרנ"א.
- ↑ נדפס במגילת אסתר מהדורת "תורת חיים" (מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו), עמ' נד-נה.
- ↑ יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו (מלבי"ם שם), ויש מפרשים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה (ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג).
- ↑ נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.
- ↑ כנ"ל.
- ↑ ר' דניאל ב, מט: "ודניאל בתרע קרתא" (צויין ע"י המפרשים המובאים בפנים); רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; ועוד.
- ↑ יתכן שאסתר נתנה את בית המן, המשנה למלך המודח, למרדכי (אסתר ח, ב) כדי ללקדם את מרדכי לתפקיד המשנה למלך (ע"ש באלשיך).
- ↑ יש הטוענים יחיאל גרנביץ במאמר על שיטת רש"י במגילת אסתר, שמרדכי לא עבר על מצות המלך, שכן, מצות המלך הייתה רק ל"עבדי המלך" (אסתר ג, ב, וע"ש במלבי"ם) והיא לא כללה את מרדכי שהיה שׂר בבית המלך(ר' לעיל בכותר: "משׂרותיו בשלטון אחשורוש"). יתכן, שזו הסיבה שהמן לא יכל להורגו ישירות, וחיפש לשלוח יד ב"עם מרדכי" (ור' בפנים להלן בשם הגרי"מ חרל"פ). מאידך ר' קדושת לוי (לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב) שמות, לפורים.