יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח

יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח או כפי שכונה "סקר החרום" הוא הסקר הארכאולוגי המקיף הראשון אשר נערך באזורים אלה: יהודה, שומרון, וגולן. מלחמת ששת הימים פתחה, לראשונה, בפני הארכאולוגיים הישראליים אפשרויות מחקר באזורים האלה.

היעד הראשוני של החפירות היה בדיקה ארכאולוגית של אתרים אשר לגביהם הוצעו זיהויים היסטוריים בעקבות התנ"ך ומקורות אחרים. ואכן, התברר כי ההתנחלות הצפופה בהרי ישראל במרכז הארץ, החלה עם כיבוש ארץ כנען על ידי שבטי ישראל וגברה במאה השנים האחרונות לקיום ממלכת יהודה. היה בבכך לא מעט בכדי לתמוך באלה שראו בשטחים אלה כ "השטחים המשוחררים". אם כי עורכי הסקר דווקא עשו את הסקר תוך זמן קצר, ובחלקו הושלמו הבדיקות לאחר מכן, עקב החשש כי ה"שטחים" יוחזרו לירדן, מצרים וסוריה . הארכאולוג אברהם בירן שניהל את הסקר כתב: שהייתה זו "מעין פעולת בזק אשר גילתה אתרים עליהם לא היה ידוע דבר". רשות העתיקות, אז אגף העתיקות והמוזיאונים, צה"ל, משטרת ישראל ומתנדבים רבים הצטרפו לעבודה.

לשם ביצוע הסקר חולק השטח שתוכנן לסקר לחמישה חלקים ולכל אזור מונה ארכאולוג אחראי.

1. ארץ יהודה - משה כוכבי.
2. מדבר יהודה ובקעת יריחו - פסח בר אדון]
3. ארץ בנימין והר אפרים - זאב קלעי
4. ארץ אפרים ומנשה - רם גופנא ו-יהושע פורת
5. הגולן - קלר אפשטיין ושמריה גוטמן

ארץ יהודה[עריכה]

הסקר הקיף 800 קמ"ר הנמצאים מעבר לגבולות שנקבעו ב"הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות". בסקר נכללו כמעט כל הרי יהודה, שוליה המזרחיים של השפלה הגבוהה וקצהו הצפוני של הנגב. על חבל ארץ יהודה היה מעט ידע ארכאולוגי, לעומת זאת היה עליו מידע רב ממקורות מקראיים והיסטוריים. לפיכך המשלחת החליטה כי הסקר ייערך לפי סדר העדיפות הבא:

1. בדיקה ארכאולוגית של אתרים אשר לגביהם הוצעו זיהויים היסטוריים.
2. בדיקת האתרים אשר מסומנים במפה כאתרי עתיקות.
3. כיסוי רציף של השטח כולו.

נבדקו 208 אתרים. רובם על גב ההר: תלים כיפתיים ותלים עם שלוחה. חלק מהאתרים מהתקופה ההלניסטית ועד היום נמצאו הרוסים, עקב הוצאת האבנים לשימוש מישני. אתרים עם אבני גוויל, מתקופות קדומות יותר, נמצאו שמורים.

אם נחלק את האתרים לפי התקופות, הרי האתרים שקדמו להתקופה הישראלית היו מעטים. ההתנחלות הצפופה החלה עם כיבוש ארץ כנען על ידי שבטי ישראל וגברה במאה השנים האחרונות לקיום ממלכת יהודה. בתום הסקר אושר הזיהוי של יישובים רבים, ביניהם: ביתר, תקוע, בית צור, חלחול, זיף, כרמל, מעון, דביר, קעילה.

מהתקופה הפרסית נמצאו יישובי פרזות באזור בית לחם שניתן לשייך אותם לדלת העם אשר נבוזראדן, לאחר חורבן בית ראשון, השאיר בהם כורמים ויוגבים (ספר ירמיהו, מ"א, י"ז). לאורך הגבול הדרומי של פחוות יהודה התגלו מצודות להגנה מפני פולשים מדרום הארץ.

בהתקופה ההלניסטית יש עליה ניכרת בצפיפות הישוב ובעוצמתו. צפיפות המזכירה את התקופה הישראלית. רוב הישובים בדרום הרי יהודה, בין השאר, סביב אדוריים שהיתה בירת טופרכיה.

בהתקופה הרומית נמשך הגידול במספר הישובים. נמצאו שרידים מפוארים במקומות אחדים בנוסף לאלה הידועים מהרודיון ומחברון- (מערת המכפלה). הממצאים היו עדות לפריחת השטח בתקופת הבית השני. מתקופה זו יש גם שרידים לקיום חקלאות מפותחת על גבי מדרגות עיבוד. חפירה יסודית בוצעה ליד ביתר לאיתור ביצוריה וההגנה על סביבות העיר בימי מרד בר כוכבא.

התקופה הביזנטית היא תקופת שיא של הישוב בכל ארץ ישראל וגם ביהודה יש עליה במספר הישובים. בסך הכל נמצאו עדויות לקיום 127 ישובים בהר (כפליים מהתקופה הרומאית) ועוד 26 - בשפלה הגבוהה. ישובים אלה יוצרים את "הגשר ההתיישבותי" לישובים של ימינו, חלקם הגדול מיושב עד היום. דגש מיוחד ניתן היה למציאת שרידים מהישובים היהודיים בדרום הרי חברון באזור שכונה דרומא.

עוד נושא שנידון בסקר הוא מערכת הדרכים שנמצאה פרוסה ביהודה.

מדבר יהודה ובקעת יריחו[עריכה]

האזור שנסקר כלל את אזור מדבר יהודה , שלא נכלל בגבולות מדינת ישראל, ואת ערבות יריחו ובקעת הירדן עד גשר אדם - 1,400 קמ"ר. עקב הזמן המוגבל של הסקר - ארבעה חודשים, המספר הרב של האתרים והקשיים והמאמץ הכרוך בסקירת המערות בשטח, התוצאות היו חלקיות בלבד. אתרים מוכריפ לפני הסקר היו בקומראן , עין פשחה ו ואדי מרובעת והמערות שבו. בסקר אותרו 210 אתרים נוספים. התברר "כי המדבר שמר על עקבות בולטים של התרחשויות ואירועים הסטוריים, ביחוד בתולדות עם ישראל ובמלחמתו לעצמאות ולחרות".

הסקר לא אעלה השערות אשר יסבירו את התופעות הבאות:

• אין כמעט שרידי התיישבות במדבר יהודה במשך יותר מאלפיים שנה, לכיבוש ארץ ישראל בידי שבטי בני ישראל
• לא ניתן לקבוע את מועדי הקמת אתרי חומות עם מצדים ברחבי המדבר , בשל העדר שרידים. מצדים במבנה דומה שנמצאו בנגב תוארכו לתקופה הכנענית התיכונה - 2200 לפנה"ס - 2000 לפנה"ס.

מהתקופה הפרה-היסטורית נמצא אתר על שטח של 25 דונם, דרומית לסרטבה. הוא היה מרכז לתעשיות כלי צור. נמצאו בו אבני צור טובות. על אפשרות הימצאות אתרים מהתקופה הכלקוליתית היה ידוע לאור המטמון המפואר שנמצא בנחל משמר וההמקדש הכלקוליתי בעין גדי. נמצאו אתרים נוספים במדבר: מתחמים עגולים בקוטר מ-30 מטר עד 50 מטר, עם במה בתוכם. יש להניח שהיו אלה אתרים פולחניים. הסוקרים העלו גם את ההשערה כי השם "גלגל" אינו מתיחס למקום מסויים אלה לאתר פולחני בעל מבנה עגול עם במה - כמוהו נמצאו עשרות בסקר.

מהתקופה הישראלית נמצאו מצודות, מצדים וקווי-חומה, האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי ממלכת יהודה. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על : עדרי הצאן, שטחי המרעה , גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מספר דברי הימים (ב' כ"ו - י') על ימי המלך עוזיהו" וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי הבדויים.

מהתקופה הרומית נמצאו קווי ביצורים ודרכים, באותו תוואי שנבחר על ידי מלכי יהודה. הרומאיים הוסיפו מחנות צבא ומבצרים ומצדים מוספים. התברר בסקר עד כמה הצבא הרומאי עשה מאמץ לחסום את דרכם של הלוחמים היהודים. הוא בנה מבצרים מצדים במדבר מעל פתחי הנחלים ומוצאם על מנת לשימם במצור ולהביאם לידי כניעה.

הושגו גם ממצאים על אמות המים ועל המערות הרבות שהתגלו במצוקים. המערות, ללא יוצא מהכלל, במדבר יהודה ובמערב יריחו, נמצאו כמעט ריקות ממימצאים, היה שם בדואיים שהקדימו את חוליות הסקר. פסח בר אדון מנהל הסקר באזור מסכם: " אין בליבי ספק שהנסתרות עדין מרובות מהנגלות , וכך בשטח הסקר כולו."

ארץ בנימין והר אפרים[עריכה]

ארץ אפרים ומנשה[עריכה]

הגולן[עריכה]