רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:
*חידושי חתם סופר על ה[[ש"ס]]
*חידושי חתם סופר על ה[[ש"ס]]
*דרשות חת"ם סופר על התורה.
*דרשות חת"ם סופר על התורה.
*דרשות חת"ם סופר- למועדים, [שבת הגדול]], [[שבת שובה]] וכד'.  
*דרשות חת"ם סופר- למועדים, [[שבת הגדול]], [[שבת שובה]] וכד'.  


'''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]].
'''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]].

גרסה מ־20:49, 27 באפריל 2011

רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספריו "החת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים ישיבה בפרשבורג (כיום, נמצאת ישיבת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים) ועמד בראשה. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: רבי משה שיק-רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק.

נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.

היה ידוע גם ביחסו האוהד לישוב ארץ ישראל ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על מסכת סוכה "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"[1].

ספריו

חת"ם= חידושי תורשת משה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת משה רבינו.

לקריאה נוספת

  • איל משולש.

הערות שוליים