רבי יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת ה[[קבלה]], כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו '''"מגיד מישרים"'''. מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל [[שבועות]], בעת שעסק ב[[תיקון ליל שבועות]] עם חברו המקובל [[רבי שלמה אלקבץ]], ומובאת בספר [[שני לוחות הברית]] (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ. | רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת ה[[קבלה]], כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו '''"מגיד מישרים"'''. מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל [[שבועות]], בעת שעסק ב[[תיקון ליל שבועות]] עם חברו המקובל [[רבי שלמה אלקבץ]], ומובאת בספר [[שני לוחות הברית]] (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ. | ||
רבי יוסף קארו היה בקשרים עם [[רבי משה קורדובירו]], רבי שלמה הלוי אלקבץ, [[רבי משה אלשיך]], רבי יוסף טאיטצאק (שהיה מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]]), [[רבי יוסף מטראני]]- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- ה[[מבי"ט]]. יתכן גם שעמד בקשר עם [[הארי"]], רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו. | רבי יוסף קארו היה בקשרים עם [[רבי משה קורדובירו]], רבי שלמה הלוי אלקבץ, [[רבי משה אלשיך]], [[רבי יוסף טאיטצאק]] (שהיה מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]]), [[רבי יוסף מטראני]]- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- ה[[מבי"ט]]. יתכן גם שעמד בקשר עם [[הארי"]], רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו. | ||
בין תלמידיו היה [[רבי יום טוב צהלון]] בעל שו"ת מהריט"ץ. | בין תלמידיו היה [[רבי יום טוב צהלון]] בעל שו"ת מהריט"ץ. | ||
גרסה מ־08:07, 17 במאי 2011
|
|
רבי יוסף קארו מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי שולחן ערוך שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר שעל-פיו פוסקים הלכה. מכונה גם המחבר ומר"ן (=מורינו. דורשי רשומות דרשו מר' נסמך או ממאתים רבנים נסמך- כלומר שקיבל סמיכה ממאתים רבנים).
תולדות חייו
נולד בשנת רמ"ח כנראה בעיר טולדו שבספרד לאביו,רבי אפרים. בתשעה באב רנ"ב, בהיותו כבן ארבע, גורש רבי יוסף קארו במסגרת גירוש ספרד ועבר עם משפחתו לליסבון שבפורטוגל. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת רנ"ו, כשהיה כבן שמונה, גורשו יהודי פורטוגל, ומשפחת קארו מהגרת לעיר קושטא שבטורקיה. אביו נפטר בילדותו, ורבי יוסף גדל בבית דודו רבי יצחק קארו. לאחר שגדל, עבר לאדריאנופול, שם החל לעסוק ברבנות והתחתן. בתקופה זו החל בכתיבת חיבורו בית יוסף על הטור (בסביבות גיל 34), שנגמרה כעשרים שנה מאוחר יותר. לאחר שהתחתן בשנית נדד מעט בין טורקיה, בולגריה ומצרים, ואחר כך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בצפת החל ללמוד אצל מהר"י בירב מחדש הסמיכה, ונסמך על ידו. נפטר בצפת ביום י"ג בניסן בשנת של"ה, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
חיבוריו
בספרו בית יוסף אסף את דעות הראשונים בהלכות המופיעות בארבעה טורים, דן והרחיב בהן, וסיכם מסקנה להלכה. לרוב, הסתמך על שלושה ראשונים המכונים 'שלושת עמודי ההוראה' והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. במשך הזמן חיבר ספר סיכום לבית יוסף בשם שולחן ערוך. ברבות הימים ספר זה התקבל כספר ההלכה היסודי ברוב קהילות ישראל. על השולחן ערוך, כתב רבי משה איסרליש, הרמ"א, הגהות לפי פוסקי ומנהגי אשכנז. כמו כן עשרות פירושים נכתבו לשולחן ערוך, כשהבולטים שבהם הם: מגן אברהם, טורי זהב, שפתי כהן, משנה ברורה ועוד. כמו כן חיבר את ספרו כסף משנה על משנה תורה לרמב"ם, וענה תשובות רבות שהובאו בספרי השו"ת שלו"אבקת רוכל" ו"בית יוסף". חיבר ספר חידושים על התורה המכונים "חידושי הבית יוסף"', את ספר "בדק הבית" שהוא מעין הוספות לבית יוסף, וחיבור "כללי הגמרא".
רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת הקבלה, כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו "מגיד מישרים". מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל שבועות, בעת שעסק בתיקון ליל שבועות עם חברו המקובל רבי שלמה אלקבץ, ומובאת בספר שני לוחות הברית (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ.
רבי יוסף קארו היה בקשרים עם רבי משה קורדובירו, רבי שלמה הלוי אלקבץ, רבי משה אלשיך, רבי יוסף טאיטצאק (שהיה מאבותיו של בנימין זאב הרצל), רבי יוסף מטראני- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- המבי"ט. יתכן גם שעמד בקשר עם הארי", רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו. בין תלמידיו היה רבי יום טוב צהלון בעל שו"ת מהריט"ץ.