רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←עליו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספריו "'''החת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים [[ישיבה]] בפרשבורג (כיום, נמצאת [[ישיבת פרשבורג]] בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]) ועמד בראשה. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי [[רבי נתן אדלר]] ו[[רבי פנחס בעל ההפלאה]]. נפטר בשנת 1839. בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: [[רבי משה שיק]]-רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. | '''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספריו "'''החת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים [[ישיבה]] בפרשבורג (כיום, נמצאת [[ישיבת פרשבורג]] בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]) ועמד בראשה. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי [[רבי נתן אדלר]] ו[[רבי פנחס בעל ההפלאה]]. נפטר בשנת 1839. בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: [[רבי משה שיק]]-רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. נכדו של רבי שמואל שאטין- מהרשש"ך, מחבר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך". | ||
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | ||
גרסה מ־08:58, 23 במאי 2011
|
|
רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספריו "החת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים ישיבה בפרשבורג (כיום, נמצאת ישיבת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים) ועמד בראשה. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: רבי משה שיק-רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. נכדו של רבי שמואל שאטין- מהרשש"ך, מחבר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך".
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.
היה ידוע גם ביחסו האוהד לישוב ארץ ישראל ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על מסכת סוכה "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"[1].
ספריו
- שו"ת חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.
- חידושי חתם סופר על הש"ס
- דרשות חת"ם סופר על התורה.
- דרשות חת"ם סופר- למועדים, שבת הגדול, שבת שובה וכד'.
חת"ם= חידושי תורשת משה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת משה רבינו.
עליו
"החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן הרב קוק זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה- הוא היה מתחיל ללמוד את הגמרא עם הראשונים ופוסק, ואחר כך היה מסתכל בספרים אחרים לבדוק אם לא נכשל, ובדרך כלל הספר השימושי אצל היה החתם סופר. המהר"ם בנעט זצ"ל כתב פעם תשובה בענייני עגונות, והחתם סופר השיב על הדברים מיד, ובקש מבנו שישלח את המכתב, אך הבן לא הזדרז. כאשר שאל אותו אבו לפשר הדבר, ענה הכתב סופר"אבא חשבתי שאולי לא כדאי לכתוב תשובה במהירות, אולי כדאי שתעבור עוד פעם? ענה לו החתם סופר: בני, דע שבכל דור יש להקב"ה אנשים שפוסקים בשבילו את שאלותיו, ובדור הזה אני ביניהם. ואם כן, איך יתכן שמשמים יכשילו אותי? מסתמא לא" (הרב אברהם שפירא, "אמרי שפר" עמ' שלח).
מתורתו
לקריאה נוספת
- איל משולש.