שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
חיבורו ההלכתי החשוב של ר' יוסף קארו. נחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של מרן על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". ה[[רמ"א]] (ר' משה איסרליש) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.
'''שולחן ערוך''' הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.


== מבנה ותוכן ==
== מבנה ותוכן ==
 
השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים:
החיבור מורכב מארבעה חלקים. החיבור הולך לפי סדר ה[[טור]].
החיבור מורכב מארבעה חלקים.


* [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.
* [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.
שורה 19: שורה 19:
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]].
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]].


* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב דוד הלוי.
* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת [[רבי דוד סג"ל]].


* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]].
* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]].
שורה 25: שורה 25:
* [[בית שמואל]] - על חלק אבן העזר.
* [[בית שמואל]] - על חלק אבן העזר.


* [[חלקת מחוקק]] - על חלק אבן העזר, מאת הרב משה לימא.
* [[חלקת מחוקק]] - על חלק אבן העזר, מאת רבי משה לימא.


* [[ספר מאירת עיניים]] - על חלק חושן משפט.
* [[ספר מאירת עיניים]] - על חלק חושן משפט.
שורה 31: שורה 31:
* [[ספר מחצית השקל]].
* [[ספר מחצית השקל]].


* [[קצות החושן]] - על חושן משפט, מאת [[הרב אריה לייב הכהן הלר]]. הספר נחשב כאחד מהאחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
* [[באר היטב]]-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
 
*ביאור הגר"א- על ארבעת חלקי השו"ע, מאת [[רבי אליהו מווילנא]].
 
* [[קצות החושן]] - על חושן משפט, מאת [[הרב אריה לייב הכהן הלר]]. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".


* [[נתיבות המשפט]] - על חושן משפט, מאת [[הרב יעקב מליסא]]. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר.
* [[נתיבות המשפט]] - על חושן משפט, מאת [[רבי יעקב מליסא]]. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר.


* [[אבני מילואים]] - על אבן העזר, מאת [[הרב אריה לייב הכהן הלר]].
* [[אבני מילואים]] - על אבן העזר, מאת ר' אריה לייב הכהן הלר.


* [[ברכי יוסף]] - על ארבע חלקי שולחן ערוך, מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
* [[ברכי יוסף]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א).


* [[ערוך השולחן]] - על ארבע חלקי שולחן ערוך, מאת [[הרב יחיאל מיכל עפשטיין]].
* [[ערוך השולחן]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי יחיאל מיכל אפשטיין]].


* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי [[הרב ישראל מאיר הכהן]] על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.
* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.


* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]].
* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]].


== קיצור שו"ע ==
== קיצור שו"ע ==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[קיצור שולחן ערוך]]}}
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]].  
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]].  
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]]
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]]

גרסה מ־19:55, 21 ביולי 2011

שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.

מבנה ותוכן

השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים: החיבור מורכב מארבעה חלקים.

  • אורח חיים בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.

מפרשיו

לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:

  • באר היטב-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
  • קצות החושן - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן הלר. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו שב שמעתתא. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
  • משנה ברורה - נכתב בידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.

קיצור שו"ע

ערך מורחב - קיצור שולחן ערוך

נכתבו מספר ספרים של "קיצור שולחן ערוך". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של רבי שלמה גנצפריד, קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת הרב חיים דוד הלוי, קיצור שולחן ערוך מאת הרב רפאל ברוך טולידאנו, וקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי המשנה ברורה, הרב מרדכי אליהו ורבי שניאור זלמן מלאדי.