רבי אברהם פינסו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם פינסו''' היה [[אב בית דין]] בקהילת שאראיי בבוסניה, ומחכמי הספרדים ב[[ירושלים]]. | |||
'''רבי אברהם פינסו''' היה [[אב בית דין]] | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו | נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו | ||
בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים<ref>כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב״ה אל נקמות ה׳</ref> ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו. | בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים<ref>כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב״ה אל נקמות ה׳</ref> ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו. | ||
תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי [[רבי יוסף קארו]]<ref>כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" חלק ב'.</ref>. | תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי [[רבי יוסף קארו]]<ref>כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" של רבו הרד"ף, חלק ב'.</ref>. | ||
למד אצל [[רבי דוד פארדו]] (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו | למד אצל [[רבי דוד פארדו]] (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו עד שהפך להיות [[רב מובהק|רבו המובהק]]. | ||
לאחר עלייתו של הרד"ף ל[[ארץ ישראל]] בשנת תקמ"ב, החל רבי אברהם, בהוראת רבו, להוציא לאור את כתביו בליוורנו שב[[איטליה]]. להדפסת ספרים אלו זכה להסכמותיהם של ה[[חיד"א]] ושל רבי יעקב משה עייאש (שהיה לימים [[הראשון לציון]]). | |||
באותה תקופה התמנה לכהן כראב"ד בשאראיי, וכן לימד ב[[ישיבה]]. | |||
הוא הנהיג את הקהילה יחד עם בנו של רבי דוד פארדו, רבי יצחק, ששימש כרב הקהילה, גם בעתות פרעות ומשבר לאחר כיבוש סרביה על ידי האוסטרים<ref>ראה בהקדמה ל'חסדי דוד' ח"ב</ref>. | |||
לאחר שנת תקס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]], שם נפטר בי"ח ב[[חשוון]] בשנת תק"פ (או תק"ע). | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*[[שו"ת]] עזרת מצר | * '''אפי זוטרי''' (סלוניקי תקנ"ח)- על הלכות [[חג הפסח]]. | ||
* '''משפט כתוב''' (סלוניקי תקנ"ח)- ליקוט פסקי ה[[חיד"א]]. בסביבות שנת ת"ר, הדפיס נכדו של החיד"א, רבי משה אזולאי, ספר זה עם הוספות בשם "זכרון למשה". | |||
* '''תולעת שני'''- (שם תקס"ה) דרושים. | |||
* '''עזרת מצר'''- [[שו"ת]] הלכתי. במקומות אחדים הוא דן בנושאים מיוחדים ובשאלות שנראות לא מציאותיות (למשל: אם יוצאים ידי חובת [[ברכת המזון]] מאדם שנהפך ל[[סוס]]<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20296&st=&pgnum=85| שו"ת עזרת מצר סימן ח]</ref>) | |||
* '''כתית למאור'''- חידושים על אגדות התלמוד (יצא לאור בדורנו). | |||
* '''ציות נהר''' (נותר בכתב יד)- פירושים, חידושים ורמזים על התורה. | |||
* '''דרושים''' (נותר בכתב יד). | |||
==בניו ומשפחתו== | |||
*רבי חיים דניאל שלמה פינסו- [[קבלה|מקובל]] ושקדן נודע בירושלים, בעל ספר "שם חדש" על [[ספר יראים]] ל[[רבי אליעזר ממיץ]] ו"ספר הגיטין". | |||
*רבי יצחק פינסו | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הקדמה לשו"ת 'עזרת מצר' | * הקדמה לשו"ת 'עזרת מצר' | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20296&st=&pgnum=17| שו"ת עזרת מצר] | * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20296&st=&pgnum=17| שו"ת עזרת מצר] | ||
* [http://hebrewbooks.org/6505| 'תולעת שני'] | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1739|מספר שנים=80}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פינסו אברהם}} | {{מיון רגיל:פינסו אברהם}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | |||
גרסה מ־18:00, 16 באוקטובר 2011
|
|
רבי אברהם פינסו היה אב בית דין בקהילת שאראיי בבוסניה, ומחכמי הספרדים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בסביבות שנת ת״ק בעיר שאראי שבבסוניה לאביו רבי ישראל ולאמו שרה. בהיותו בן שלוש שנים בלבד, נהרג אביו ע"י הגוים[1] ולאחר זמן מועט נפטרה גם אמו.
תחילת לימודו היתה כפי הנראה בשאראי. משהגיע לפרקו, לקח לאשה את בת הגביר רבי חיים דניאל הלוי, מעשירי שאראי, שפרנסו והאכילו. חמותו היתה מצאצאי רבי יוסף קארו[2].
למד אצל רבי דוד פארדו (שהיה רב בסרייבו), והיה מקורב אליו עד שהפך להיות רבו המובהק.
לאחר עלייתו של הרד"ף לארץ ישראל בשנת תקמ"ב, החל רבי אברהם, בהוראת רבו, להוציא לאור את כתביו בליוורנו שבאיטליה. להדפסת ספרים אלו זכה להסכמותיהם של החיד"א ושל רבי יעקב משה עייאש (שהיה לימים הראשון לציון).
באותה תקופה התמנה לכהן כראב"ד בשאראיי, וכן לימד בישיבה.
הוא הנהיג את הקהילה יחד עם בנו של רבי דוד פארדו, רבי יצחק, ששימש כרב הקהילה, גם בעתות פרעות ומשבר לאחר כיבוש סרביה על ידי האוסטרים[3].
לאחר שנת תקס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בי"ח בחשוון בשנת תק"פ (או תק"ע).
ספריו
- אפי זוטרי (סלוניקי תקנ"ח)- על הלכות חג הפסח.
- משפט כתוב (סלוניקי תקנ"ח)- ליקוט פסקי החיד"א. בסביבות שנת ת"ר, הדפיס נכדו של החיד"א, רבי משה אזולאי, ספר זה עם הוספות בשם "זכרון למשה".
- תולעת שני- (שם תקס"ה) דרושים.
- עזרת מצר- שו"ת הלכתי. במקומות אחדים הוא דן בנושאים מיוחדים ובשאלות שנראות לא מציאותיות (למשל: אם יוצאים ידי חובת ברכת המזון מאדם שנהפך לסוס[4])
- כתית למאור- חידושים על אגדות התלמוד (יצא לאור בדורנו).
- ציות נהר (נותר בכתב יד)- פירושים, חידושים ורמזים על התורה.
- דרושים (נותר בכתב יד).
בניו ומשפחתו
- רבי חיים דניאל שלמה פינסו- מקובל ושקדן נודע בירושלים, בעל ספר "שם חדש" על ספר יראים לרבי אליעזר ממיץ ו"ספר הגיטין".
- רבי יצחק פינסו
לקריאה נוספת
- הקדמה לשו"ת 'עזרת מצר'
קישורים חיצוניים
| תקופת חייו של רבי אברהם פינסו על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ כפי שמעיד בהקדמה לספרו "תולעת שני": "שבעוונתי הרבים נהרג אבי תנצב״ה אל נקמות ה׳
- ↑ כפי שמעיד בהקדמתו לספר "חסדי דוד" של רבו הרד"ף, חלק ב'.
- ↑ ראה בהקדמה ל'חסדי דוד' ח"ב
- ↑ שו"ת עזרת מצר סימן ח