הרב אברהם צוקרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''הרב אברהם צוקרמן''' הוא ראש | [[תמונה:Zukrmn a.jpg|ימין|ממוזער|200px|הרב אברהם צוקרמן]] '''הרב אברהם צוקרמן''' הוא ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ו[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. ==תולדות חייו== ===ילדותו ונערותו=== נולד במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בח' ב[[מרחשוון]] תרע"ו לנחמיה וגיטל בעיירה לבדוב שבליטא. עד גיל אחת עשרה התחנך בבית הספר היהודי המקומי, שהיה שייך לרשת בתי הספר "תרבות", אותו סיים בגיל אחת-עשרה. בשנת תרפ"ז עבר, בהשפעת מחנכו מבית הספר, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה, שהשתייכה ל[[תנועת המוסר]]. לאחר כשנה באושמינה עבר ללמוד בישיבה בראקוב, שהשתייכה אף היא לתנועת המוסר, שם למד כשנה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בלימודו, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבה בלידא, אותה עזב לאחר זמן קצר, ועבר ללמוד בישיבה בעיר פינסק, אשר בה כבר למד אחיו הגדול, שלום, שהיתה שלוחה של [[ישיבת נובהרדוק]]. בישיבה בפינסק למד תורה מפי ראשי הישיבה - [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר) ו[[הרב שמואל ויינטרוב]]. את חכמת המוסר למד מ[[הרב יצחק ולדשיין]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
===ילדותו ונערותו=== | |||
נולד במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בח' ב[[מרחשוון]] תרע"ו לנחמיה וגיטל בעיירה לבדוב שבליטא. | |||
עד גיל אחת עשרה התחנך בבית הספר היהודי המקומי, שהיה שייך לרשת בתי הספר "תרבות", אותו סיים בגיל אחת-עשרה. | |||
בשנת תרפ"ז עבר, בהשפעת מחנכו מבית הספר, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה, שהשתייכה ל[[תנועת המוסר]]. | |||
לאחר כשנה באושמינה עבר ללמוד בישיבה בראקוב, שהשתייכה אף היא לתנועת המוסר, שם למד כשנה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בלימודו, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבה בלידא, אותה עזב לאחר זמן קצר, ועבר ללמוד בישיבה בעיר פינסק, אשר בה כבר למד אחיו הגדול, שלום, שהיתה שלוחה של [[ישיבת נובהרדוק]]. בישיבה בפינסק למד תורה מפי ראשי הישיבה - [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר) ו[[הרב שמואל ויינטרוב]]. את חכמת המוסר למד מ[[הרב יצחק ולדשיין]]. | |||
רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שהתקיים בינו ובין עם [[התנועה הציונית]], וכי הוא מקבל מהציונים בדואר מאמרים אידיאולוגיים העוסקים בציונות, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו. | רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שהתקיים בינו ובין עם [[התנועה הציונית]], וכי הוא מקבל מהציונים בדואר מאמרים אידיאולוגיים העוסקים בציונות, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו. | ||
| שורה 20: | שורה 12: | ||
עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" ב[[בני ברק]]. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ ממש באותו הזמן. | עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" ב[[בני ברק]]. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ ממש באותו הזמן. | ||
בליל שבת אחד, בהיותו ב[[ירושלים]], שמע שיחה שניתנה לחניכי "[[בני עקיבא]]" על ידי [[הרב יעקב משה חרל"פ]], תלמידו של [[הראי"ה קוק]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. שיחה זו השפיעה עליו מאד, כפי שהתבטא: "שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו" | בליל שבת אחד, בהיותו ב[[ירושלים]], שמע שיחה שניתנה לחניכי תנועת "[[בני עקיבא]]" על ידי [[הרב יעקב משה חרל"פ]], תלמידו של [[הראי"ה קוק]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. שיחה זו השפיעה עליו מאד, כפי שהתבטא: "שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו". | ||
==לקריאה נוספת== | בל"ג בעומר תרצ"ז, במהלך צעדה של בני עקיבא בבני ברק, שמע את [[הרב משה צבי נריה]] נואם. הוא שוחחו ביניהם, והרב נריה ביקש מהרב צוקרמן להקדיש מזמנו עבור חניכי בני עקיבא בבני ברק. לאחר שנתים בבני ברק, הצטרף לגרעין של אברכים שנבחרו על ידי [[הרב משה אביגדור עמיאל]] ללמוד ב[[ישיבת הישוב החדש]] שייסד, ובתקופה זו למד הרב צוקרמן בשקידה ללא דאגות פרנסה. לאחר כשנה, פנה אליו בנימין שחור, שהיה מפעילי בני עקיבא (לימים סגן שר הדתות מטעם המפד"ל) בבקשה לרכז את פעילות מחוז חיפה של התנועה. תוך זמן קצר הצטרף להנהלה הארצית של בני עקיבא, בה הוא חבר עד היום. במשך תקופה מסוימת הוא אף היה העורך של בטאון התנועה "זרעים". ===ישיבת בני עקיבא=== בנימין שחור, שהיה מפעילי בני עקיבא (לימים ==דרכו והשקפתו== | ||
*בנו הרב מאיר צוקרמן, '''פרקי חיים הרב אברהם צוקרמן שליט"א''', בתוך "האור הגדול- 70 שנה לישיבות בני עקיבא" בהוצאת מרכז יב"ע תש"ע. | הרב צוקרמן מתנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסעות הלימודיים למחנת ההשמדה בפולין. ==ספריו== [[תמונה:Siach rav.jpg|ימין|200px|ממוזער|'שיח רב']] [[תמונה:Luchot even.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'לוחות אבן']] *'''שיח רב'''- בירורי סוגיות חינוכיות. *'''לוחות אבן'''- (שני כרכים) על [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] (תשע"א). ==לקריאה נוספת== *בנו הרב מאיר צוקרמן, '''פרקי חיים הרב אברהם צוקרמן שליט"א''', בתוך "האור הגדול- 70 שנה לישיבות בני עקיבא" בהוצאת מרכז יב"ע תש"ע. {{מיון רגיל:צוקרמן אברהם}} [[קטגוריה:רבנים בימינו]] [[קטגוריה:ראשי ישיבות תיכוניות]] [[קטגוריה:אנשי חינוך]] [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
{{מיון רגיל:צוקרמן אברהם}} | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות תיכוניות]] | |||
[[קטגוריה:אנשי חינוך]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | |||
גרסה מ־09:46, 23 באוקטובר 2011
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
הרב אברהם צוקרמן הוא ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא. ==תולדות חייו== ===ילדותו ונערותו=== נולד במהלך מלחמת העולם הראשונה, בח' במרחשוון תרע"ו לנחמיה וגיטל בעיירה לבדוב שבליטא. עד גיל אחת עשרה התחנך בבית הספר היהודי המקומי, שהיה שייך לרשת בתי הספר "תרבות", אותו סיים בגיל אחת-עשרה. בשנת תרפ"ז עבר, בהשפעת מחנכו מבית הספר, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה, שהשתייכה לתנועת המוסר. לאחר כשנה באושמינה עבר ללמוד בישיבה בראקוב, שהשתייכה אף היא לתנועת המוסר, שם למד כשנה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בלימודו, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבה בלידא, אותה עזב לאחר זמן קצר, ועבר ללמוד בישיבה בעיר פינסק, אשר בה כבר למד אחיו הגדול, שלום, שהיתה שלוחה של ישיבת נובהרדוק. בישיבה בפינסק למד תורה מפי ראשי הישיבה - רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) והרב שמואל ויינטרוב. את חכמת המוסר למד מהרב יצחק ולדשיין.
רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שהתקיים בינו ובין עם התנועה הציונית, וכי הוא מקבל מהציונים בדואר מאמרים אידיאולוגיים העוסקים בציונות, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו.
על אף התנאים הקשים ששררו בישיבה, למד בה במשך ארבע שנים (עד גיל שמונה עשרה), במהלכן בקר את הוריו פעם אחת לביקור של חודשיים.
ארץ ישראל
אהבתו לארץ ישראל מחד גיסא, והחשש מחובת גיוס לצבא הפולני מאידך גיסא, גרמו לו לעשות מאמצים לעלות לארץ ישראל. בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה לארץ כסטודנט, אשר בא ללמוד בישיבה בארץ ישראל. הוא מימש את האישור, ובל"ג בעומר תרצ"ו, בהיותו כבן עשרים הגיע לנמל חיפה.
מיום עלותו ארצה, לא עזב הרב את הארץ, והוא חוגג בכל שנה את יום עלייתו ארצה.
עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ ממש באותו הזמן.
בליל שבת אחד, בהיותו בירושלים, שמע שיחה שניתנה לחניכי תנועת "בני עקיבא" על ידי הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הראי"ה קוק וראש ישיבת מרכז הרב. שיחה זו השפיעה עליו מאד, כפי שהתבטא: "שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו".
בל"ג בעומר תרצ"ז, במהלך צעדה של בני עקיבא בבני ברק, שמע את הרב משה צבי נריה נואם. הוא שוחחו ביניהם, והרב נריה ביקש מהרב צוקרמן להקדיש מזמנו עבור חניכי בני עקיבא בבני ברק. לאחר שנתים בבני ברק, הצטרף לגרעין של אברכים שנבחרו על ידי הרב משה אביגדור עמיאל ללמוד בישיבת הישוב החדש שייסד, ובתקופה זו למד הרב צוקרמן בשקידה ללא דאגות פרנסה. לאחר כשנה, פנה אליו בנימין שחור, שהיה מפעילי בני עקיבא (לימים סגן שר הדתות מטעם המפד"ל) בבקשה לרכז את פעילות מחוז חיפה של התנועה. תוך זמן קצר הצטרף להנהלה הארצית של בני עקיבא, בה הוא חבר עד היום. במשך תקופה מסוימת הוא אף היה העורך של בטאון התנועה "זרעים". ===ישיבת בני עקיבא=== בנימין שחור, שהיה מפעילי בני עקיבא (לימים ==דרכו והשקפתו==
הרב צוקרמן מתנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסעות הלימודיים למחנת ההשמדה בפולין. ==ספריו==
*שיח רב- בירורי סוגיות חינוכיות. *לוחות אבן- (שני כרכים) על פרשיות השבוע (תשע"א). ==לקריאה נוספת== *בנו הרב מאיר צוקרמן, פרקי חיים הרב אברהם צוקרמן שליט"א, בתוך "האור הגדול- 70 שנה לישיבות בני עקיבא" בהוצאת מרכז יב"ע תש"ע.