הרב בנימין אייזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
{{מיון רגיל:אייזנר בנימין}} | {{מיון רגיל:אייזנר בנימין}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:רבנים ציוניים]][[קטגוריה:אנשי חינוך]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:רבנים ציוניים]][[קטגוריה:אנשי חינוך]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
גרסה מ־09:42, 30 באוקטובר 2011
|
|
הרב בנימין (בני) אייזנר היה רב ומחנך, מבכירי מורי האמונה הציונות הדתית, מתלמידיו הקרובים של הרצי"ה קוק.
נולד בהר הצופים בירושלים, למד בבית ספר יסודי בתל אביב, ובילה את שנות התיכון שלו בקיבוץ יבנה.
לאחר גמר התיכון הגיע לישיבת מרכז הרב והפך לתלמידו המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשירותו הצבאי לחם במלחמת ששת הימים, והיה ממשחררי קבר רחל. עם כיבוש המקום קרא: "רחל, רחל אתה יכול להפסיק לבכות … הילדים שלכם חזרו".
נשא לאשה את שרה, אחותו של הרב אברהם יצחק אולמן (רב שכונת גבעת שאול ודיין בבית הדין של העדה הרחדית), ולהם נולדו 11 ילדים. לאחר חתונתו, החל ללמד תורה, תחילה בקיבוץ יבנה ולאחר מספר שנים בישיבת אור עציון במרכז שפירא. בהמשך לימד בישיבת ירושלים לצעירים, וכיהן בה כמשגיח.
בשנות השמונים, ייסד את ארגון 'שלח את עמי' לשחרורו של נתן שרנסקי מהכלא הסובייטי, ומטה הארגון הוקם בביתו.
עסק בהרבצת תורה, וביחוד תורת הראי"ה והרצי"ה במקומות רבים, בהם ישיבת עטרת כהנים, מכינה קדם צבאית עלי, מכינה קדם צבאית עטרת כהנים, ישיבה קטנה מורשה, ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר המור ועוד.
שימש כראש ישיבה לתלמידים מארה"ב בירושלים (BMT) עד לסגירתה, ולאחר מכן בשלוחת "ישיבה יוניברסיטי" בירושלים. תלמידיו האמריקאים, שחלקם התקרבו לתורה ומצוות בזכותו ואף עלו לארץ, שמרו איתו על קשרים הדוקים והרבו בביקורים הדדיים.
בכל השנים בהן לימד, העביר שיעוריים רבים בביתו.
נהג לנסוע לבסיסי צה"ל ללמד ולחזק את החיילים, ובמיוחד לפני מלחמות ומבצעים.
בשנים האחרונות התגורר ב'בית היהודי' בשכונת אבו תור בירושלים, הנמצאת מדרום לעיר העתיקה מול תחנת הרכבת הישנה. ביתם היה תחילת ההתיישבות היהודית בשכונה.
היה ממקימי רשת החינוך "נעם-צביה", ומהוגי רעיון המכינות הקדם-צבאיות.
בשנת תשע"א התגלה בגופו גידול ממאיר והוא עבר טיפולים קשים, שבמהלכם התפלל שיצליח לקבל את היסורים באהבה. לאחר חג הסוכות תשע"ב, החלה התדרדרות במצבו, והוא הובהל לבית החולים במצב של "קריסת מערכות".
נפטר בליל שבת פרשת נח, א' בחשוון תשע"ב, ונקבר בלוויה המונית בחלקת הנביאים שבהר הזיתם, בסמוך לרבותיו הראי"ה והרצי"ה.