יעקב פייטלוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 48: | שורה 48: | ||
{{מיון רגיל:פייטלוביץ מנחם}} | {{מיון רגיל:פייטלוביץ מנחם}} | ||
[[קטגוריה:אישים מפורסמים]] | [[קטגוריה:אישים מפורסמים]] | ||
[[קטגוריה:יהדות אתיופיה]] |
גרסה אחרונה מ־12:34, 8 בנובמבר 2011
|
ד"ר יעקב פייטלוביץ' (1881, לודז', פולין - 15 באוקטובר 1955, תל אביב), מזרחן, חוקר של יהדות אתיופיה ותרבותה שתרם לבניית הזהות העצמית החדשה של "ביתא ישראל".
משך חייו לא ישב במקום אחד וחייו היו סבב של נדודים באירופה, בארץ ישראל בארצות הברית ובאתיופיה. למד שפות אתיופיות בסורבון אצל יוסף הלוי.
נושא מיתוס השבטים האבודים באתיופיה משך את פייטלוביץ והוא הפך את גאולת הקהילה למפעל חייו. הוא ערך מספר ביקורים באתיופיה החל משנת 1904. בין שאר פעולותיו אף הקים בית ספר לבני "ביתא ישראל" באדיס אבבה. בשובו לאירופה הביא עימו שני נערים מיהודי אתיופיה, גאטיה ירמיה ותאמרת עמנואל, על מנת לחנכם על פי המסורת היהודית המקובלת, כדי שיוכלו להדריך בשובם את יהודי אתיופיה. אחד הנערים, תאמרת עמנואל, חזר בשנת 1923 לאתיופיה, ניהל שם בית ספר להכשרת מורים לילדים היהודיים, היה פעיל בחיי הקהילה, וכמקורב לקיסר היילה סלאסי התערב לטובת היהודים.
במסגרת מסע נדודיו נפגש פייטלוביץ' עם חשובי המנהיגים היהודים ועם כל מי שהייתה לו נגיעה בנושא של יהודי אתיופיה כגון דיפלומטים באתיופיה, במצרים ובאירופה. הוא אף קיבל תמיכה למסעותיו מן הברון רוטשילד ומארגון כל ישראל חברים והמלצות לתמיכה במחקריו מרבני ארץ ישראל.
הוא חקר את מנהגיהם הדתיים של היהודים האתיופיים והצליח להשפיע עליהם להתקרב ליהדות הרבנית-התלמודית, שכן קודם לכן לא הכירו את התלמוד. בהשפעתו שינו "ביתא ישראל" את מנהגיהם הדתיים.
פעילותו בקרב יהודי אתיופיה תרמה את הבסיס ההיסטורי למיזם העתידי של העלאת "ביתא ישראל" לישראל במסגרת המבצעים הדרמטיים "מבצע משה" ו"מבצע שלמה".
אף כי שמו של יעקב פייטלוביץ' קשור בראש ובראשונה ליהודי אתיופיה, הוא היה פעיל גם בקרב יהודים שחורים בהארלם ופעל לעידוד גיור של בני אסיה ואפריקה.
פייטלוביץ' תרם את ביתו לעיריית תל אביב. ספרייתו והארכיון שלו שמורים באוניברסיטת תל אביב
מפגשים עם בני ביתא ישראל[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מדיווחיו של פייטלוביץ' ניתן ללמוד על מנהגי קהילת ביתא ישראל בראשית המאה העשרים. הוא מעיד על קהילות שנספו כארבעים שנים קודם לכן בתקופת קפו קאן ("הזמן הרע") ורק שמות המקומות וסיפורי שכניהם מנציחים את זכרם. כך מספר פיטלוביץ' על שבת שעשה עם בני ביתא ישראל בכפר אדי-שואה שבמחוז טיגרי:
{{{תוכן}}} | ||
(מתוך '''מסע אל הפלשים''' בתרגום מ. וורמברנד, הוצאת דביר, 1959, עמ' 54)
המרת הדת[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פייטלוביץ' מרבה לתאר את מפגשיו עם בני הקהילה שיצאו לשמד בעקבות "הזמן הרע", בהשפעת המיסיון:
{{{תוכן}}} | ||
(שם, עמ' 65-66)
המיסיון הנגדי[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מסעותיו של פייטלוביץ' בצפון הרמה האתיופית שיבשו את מאמצי המיסיון לשכנע את יהודי אתיופיה כי כל יהודי העולם מאמינים בישו. פייטלוביץ' מספר על כך בגאווה בלתי מוסתרת:
{{{תוכן}}} | ||
(שם, עמ' 175-176)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אוסף פייטלוביץ' בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב
- מנחם ולדמן, "הרב קוק זצ"ל ויהודי אתיופיה" באתר "דעת" - מידע לגבי תמיכת רבני ארץ ישראל בפעילותו של פייטלוביץ'.