זכריה בן ברכיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''זכריה בן ברכיה בן עדו''' היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. מאנשי כנסת הגדולה. נבואותיו ...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
על פי הרמב"ם, זכריה קיבל את תורתו, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה מ[[ברוך בן נריה]], ויש אומרים שקבל מ[[יחזקאל בן בוזי|יחזקאל]]. התנבא בשנת שתיים ל[[דריוש]] מלך [[פרס]], יחד עם [[חגי הנביא]]. | על פי הרמב"ם, זכריה קיבל את תורתו, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה מ[[ברוך בן נריה]], ויש אומרים שקבל מ[[יחזקאל בן בוזי|יחזקאל]]. התנבא בשנת שתיים ל[[דריוש]] מלך [[פרס]], יחד עם [[חגי הנביא]]. | ||
נבואותו סתומה ביותר ומכילה חזיונות שעליהם אמר [[רש"י]] {{מקור|רש"י זכריה א א$בפירושו לזכריה א א| | נבואותו סתומה ביותר ומכילה חזיונות שעליהם אמר [[רש"י]] {{מקור|רש"י זכריה א א$בפירושו לזכריה א א|כן}}: "ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק". באופן כללי, נבואותיו עוסקות באסכטולוגיה (חזון אחרית הימים): בבנין בית המקדש, מלחמות ה' באומות העולם ועוד עניינים הקשורים לאחרית הימים. | ||
[[קטגוריה:נביאי תרי עשר]] | [[קטגוריה:נביאי תרי עשר]] | ||
[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | ||
גרסה מ־20:24, 25 בדצמבר 2011
|
|
זכריה בן ברכיה בן עדו היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. מאנשי כנסת הגדולה. נבואותיו מרכיבות את ספר זכריה. נקרא גם "משולם", משום שהיה שלם במעשיו (בבלי מגילה כג א). יש אומרים כי סבו, עדו, היה כהן גדול המזוכר בספר נחמיה (יב, טז), ולפי זה היה זכריה מראשי בית אב של כהונה, ויש אומרים כי סבו הוא עידו הנביא שהיה בימי ירבעם בן נבט.
על פי הרמב"ם, זכריה קיבל את תורתו, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה מברוך בן נריה, ויש אומרים שקבל מיחזקאל. התנבא בשנת שתיים לדריוש מלך פרס, יחד עם חגי הנביא.
נבואותו סתומה ביותר ומכילה חזיונות שעליהם אמר רש"י (בפירושו לזכריה א א): "ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק". באופן כללי, נבואותיו עוסקות באסכטולוגיה (חזון אחרית הימים): בבנין בית המקדש, מלחמות ה' באומות העולם ועוד עניינים הקשורים לאחרית הימים.