רבי ישראל איסרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{מפנה|מהרי"א|רבי יהודה אסאד|מהרי"א אסאד}} | |||
'''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | '''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב<ref>ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות [[אישה נדה|נדה]] שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו". </ref>. | רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב<ref>ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות [[אישה נדה|נדה]] שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו". </ref>. | ||
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. | בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. שני בנים נוספים (ר' אהרן, ר' אברהם ור' שלום) היו עשירים גדולים ותמכו באביהם בהיותו רב<ref>{{מקור|לקט יושר א ל}}</ref>. | ||
==פסיקתו== | |||
== | מהרא"י היה ידוע ב[[ענווה]] מופלגת. הוא ויתר על אמירת [[קדיש]] לטובת אורח שהגיע מעיר אחרת, הוא ביקש שיקראו לו לתורה בשם "רבי ישראל" בלי תארי כבוד, חתם על תשובותיו בתאור "הקטן והצעיר שבישראל", ולפי "[[כל נדרי]]" היה שמשו מכריז כי מי שחושב כי מהרא"י פסק לרעתו שלא כדין, שיגש אליו לאחר [[יום הכיפורים]] (אמנם תלמידו העיד כי איש לא בא), כינה את תלמידיו "עמיתי" ועוד. | ||
==שיטתו== | |||
פסיקתו של מהרא"י היא המשך של שיטת הפסיקה האשכנזית. המקורות העיקריים עליהם הוא מתבסס הם ראשוני אשכנז ([[תוספות]], [[רא"ש]] ו[[רבי מרדכי ב"ר הלל|מרדכי]]), והוא כמעט שלא מכיר את פסקי חכמי ספרד (למעט ה[[רמב"ם]]), מפני שלא הכירם<ref>כתב ה[[ש"ך]] {{מקור|תקפו כהן ח|כן}}: "כי לא ראה מחבריהם כלל" וכ"כ [[רבי חזקיה די סילוה]] {{מקור|פרי חדש יורה דעה צא י|כן}}.</ref>. | |||
הוא נהג במנהגי חסידות רבים, למשל: "לא אכל בשר פרה ועגלים ב[[ראש השנה]] משום [[חטא העגל|מעשה העגל]]" {{מקור|לקט יושר א מא|כן}}, "כשהיה חלש ל"ע כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא ואמר לי עשה מיטתי במקום אחר... וכן לפעמים היה קובע דירתו לבית אחר שנה או יותר ואחר כך היה קובע בית ראשון ועדיין אינו ידוע לי טעמו, רק מה"ר קלמן יצ"ו אמר לי פעם אחת כמדומה לי שכל כוונותיו לצער את עצמו בשביל תשובה" {{מקור|לקט יושר ב|כן}} וכד'. | |||
===קבלה=== | |||
מהרא"י היה בקיא בחכמת ה[[קבלה]], ומוזכר שהיה מתפלל עם בעלי הסוד ושהיה לומד בימי התשובה הרבה תורת הסוד {{מקור{לקט יושר א לג|כן}}. הוא פסק שמקובלים יתפללו על פי הכוונות, למד בספרי [[חסידי אשכנז]] ([[רבי יהודה החסיד|ספר חסידים]] ו[[הרוקח]], ומביא בפסקיו ספרי קבלה, ה"[[ריקאנטי]]" ו"ספר הגן"<ref>ראה עוד ביחסו לקבלה במבוא של ר' עמיחי כנרתי לספר לקט יושר הוצאת מכון ירושלים. </ref>. | |||
לקט מהנהגותיו ופסקיו נאספו על ידי תלמידו רבי יוסף ב"ר משה (ר' יוזל) לספר "'''לקט יושר'''". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־14:21, 3 בינואר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
- הדף "מהרי"א" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי יהודה אסאד, ראו מהרי"א אסאד.
רבי ישראל איסרלין[1] ב"ר פתחיה (נודע גם בשם מהרא"י או מהרי"א) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר הספר "תרומת הדשן".
חייו
נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג[2] למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של רבי ישראל מקרעמז, בעל "הגהות אשרי" על פסקי הרא"ש, ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין הי"ד, שהיה רב וראש ישיבה בוינה. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל המהרי"ל ברגנשבורג[3]). אמו[4] נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א (שו"ת מהרי"ל החדשות קסו). בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה לרב העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים.
בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ.
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב[5].
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. שני בנים נוספים (ר' אהרן, ר' אברהם ור' שלום) היו עשירים גדולים ותמכו באביהם בהיותו רב[6].
מהרא"י היה ידוע בענווה מופלגת. הוא ויתר על אמירת קדיש לטובת אורח שהגיע מעיר אחרת, הוא ביקש שיקראו לו לתורה בשם "רבי ישראל" בלי תארי כבוד, חתם על תשובותיו בתאור "הקטן והצעיר שבישראל", ולפי "כל נדרי" היה שמשו מכריז כי מי שחושב כי מהרא"י פסק לרעתו שלא כדין, שיגש אליו לאחר יום הכיפורים (אמנם תלמידו העיד כי איש לא בא), כינה את תלמידיו "עמיתי" ועוד.
שיטתו
פסיקתו של מהרא"י היא המשך של שיטת הפסיקה האשכנזית. המקורות העיקריים עליהם הוא מתבסס הם ראשוני אשכנז (תוספות, רא"ש ומרדכי), והוא כמעט שלא מכיר את פסקי חכמי ספרד (למעט הרמב"ם), מפני שלא הכירם[7].
הוא נהג במנהגי חסידות רבים, למשל: "לא אכל בשר פרה ועגלים בראש השנה משום מעשה העגל" (לקט יושר א מא), "כשהיה חלש ל"ע כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא ואמר לי עשה מיטתי במקום אחר... וכן לפעמים היה קובע דירתו לבית אחר שנה או יותר ואחר כך היה קובע בית ראשון ועדיין אינו ידוע לי טעמו, רק מה"ר קלמן יצ"ו אמר לי פעם אחת כמדומה לי שכל כוונותיו לצער את עצמו בשביל תשובה" (לקט יושר ב) וכד'.
קבלה
מהרא"י היה בקיא בחכמת הקבלה, ומוזכר שהיה מתפלל עם בעלי הסוד ושהיה לומד בימי התשובה הרבה תורת הסוד {{מקור{לקט יושר א לג|כן}}. הוא פסק שמקובלים יתפללו על פי הכוונות, למד בספרי חסידי אשכנז (ספר חסידים והרוקח, ומביא בפסקיו ספרי קבלה, ה"ריקאנטי" ו"ספר הגן"[8].
לקט מהנהגותיו ופסקיו נאספו על ידי תלמידו רבי יוסף ב"ר משה (ר' יוזל) לספר "לקט יושר".
הערות שוליים
- ↑ איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')
- ↑ שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.
- ↑ ידוע כי הוא שלח למהרי"ל שאלות. כך מציע ר' עמיחי כנרתי במבוא לספר "לקט יושר", מהדורת מכון ירושלים תש"ע.
- ↑ מהרא"י מעיד כי נהגה לברך במקום "שעשאני כרצונו" "שלא עשאני בהמה" (לקט יושר א ז ב)
- ↑ ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות נדה שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו".
- ↑ לקט יושר א ל
- ↑ כתב הש"ך (תקפו כהן ח): "כי לא ראה מחבריהם כלל" וכ"כ רבי חזקיה די סילוה (פרי חדש יורה דעה צא י).
- ↑ ראה עוד ביחסו לקבלה במבוא של ר' עמיחי כנרתי לספר לקט יושר הוצאת מכון ירושלים.