חדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור '''חדש''' הוא איסור אכילת תבואה חדשה, העשויה מאחד | איסור '''חדש''' הוא איסור אכילת תבואה חדשה, העשויה מאחד מ[[חמשת מיני דגן]], לפני הקרבת [[מנחת העומר]] (בט"ז ב[[ניסן]]), ואיסור קצירת תבואה חדשה, העשויה מאחד מחמשת מיני דגן, לפני קצירת העומר. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
מקור האיסור הוא ב{{מקור|ויקרא כג | מקור האיסור הוא ב{{מקור|ויקרא כג$ויקרא כג, י-יד}}: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן... ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלהיכם". | ||
==דיני חדש== | |||
== | בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים משקרב העומר, הותר מיד לאכול מן התבואה החדשה, שהרי נאמר: "עד הביאכם את קרבן אלהיכם". אולם, בימינו שאין לנו בית מקדש, מעיקר הדין היה החדש אמור להיות מותר מתחילת יום ט"ז בניסן, אולם התקין [[רבן יוחנן בן זכאי]] שיהא "יום הנף כולו אסור", כלומר, שיום ט"ז בנישן שהוא היום בו היו מניפים את העומר (יום הינף) כולו אסור- והתבואה תהיה מותרת החל מיום י"ז. | ||
===חדש בחוץ לארץ=== | |||
ישנה מחלוקת [[תנאים]] האם איסור חדש חל גם בחוץ לארץ הוא שהוא מה[[מצוות התלויות בארץ]]: "וכל מצוה שהיא תלויה בארץ (בקרקע ובגידוליה) אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן ה[[ערלה]] וה[[כלאיים]]; ו[[רבי אליעזר]] אומר: אף החדש" {{מקור|משנה קידושין א ט|כן}}. ה[[ראשונים]] נחלקו כדעת מי לפסוק, כדעת תנא קמא או כדעת רבי אליעזר. על פי ה[[תוספות]], ה[[רמב"ם]], ה[[רי"ף]] ועוד, מצווה זו נוהגת אף בחו"ל, ואילו לדעת ה[[רא"ש]] (בתשובותיו<ref>ואילו בפסקי הרא"ש פוסק כדעת הרי|ף והרמב"ם</ref>), מצווה זו נוהגת רק בארץ ישראל. | |||
===חדש מתבואת גוי=== | |||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[מצת חדש]] | * [[מצת חדש]] | ||
גרסה מ־16:57, 1 בפברואר 2012
|
|
איסור חדש הוא איסור אכילת תבואה חדשה, העשויה מאחד מחמשת מיני דגן, לפני הקרבת מנחת העומר (בט"ז בניסן), ואיסור קצירת תבואה חדשה, העשויה מאחד מחמשת מיני דגן, לפני קצירת העומר.
מקור
מקור האיסור הוא בויקרא כג, י-יד: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן... ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלהיכם".
דיני חדש
בזמן שבית המקדש היה קיים משקרב העומר, הותר מיד לאכול מן התבואה החדשה, שהרי נאמר: "עד הביאכם את קרבן אלהיכם". אולם, בימינו שאין לנו בית מקדש, מעיקר הדין היה החדש אמור להיות מותר מתחילת יום ט"ז בניסן, אולם התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא "יום הנף כולו אסור", כלומר, שיום ט"ז בנישן שהוא היום בו היו מניפים את העומר (יום הינף) כולו אסור- והתבואה תהיה מותרת החל מיום י"ז.
חדש בחוץ לארץ
ישנה מחלוקת תנאים האם איסור חדש חל גם בחוץ לארץ הוא שהוא מהמצוות התלויות בארץ: "וכל מצוה שהיא תלויה בארץ (בקרקע ובגידוליה) אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן הערלה והכלאיים; ורבי אליעזר אומר: אף החדש" (משנה קידושין א ט). הראשונים נחלקו כדעת מי לפסוק, כדעת תנא קמא או כדעת רבי אליעזר. על פי התוספות, הרמב"ם, הרי"ף ועוד, מצווה זו נוהגת אף בחו"ל, ואילו לדעת הרא"ש (בתשובותיו[1]), מצווה זו נוהגת רק בארץ ישראל.
חדש מתבואת גוי
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ראו גם
- ↑ ואילו בפסקי הרא"ש פוסק כדעת הרי|ף והרמב"ם