מילון הראי"ה:אהבה אלהית (האהבה האלהית העליונה,): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
-''' האהבה האלהית העליונה, המבוסמת בבשמי הדעה העליונה''' ההרגשה הנשמתית היותר חודרת ופנימית, אשר [[מילון הראי"ה:בכנסת ישראל]] בכללותה, בנשמות אישיה היחידים, [[מילון הראי"ה:בחביון עז]] נשמת כללותה, ובכל אשד הרוח המשתפך בכל פלגות תולדותיה [ע"א ד ט פח]. | -''' האהבה האלהית העליונה, המבוסמת בבשמי הדעה העליונה''' ההרגשה הנשמתית היותר חודרת ופנימית, אשר [[מילון הראי"ה:בכנסת ישראל|בכנסת ישראל]] בכללותה, בנשמות אישיה היחידים, [[מילון הראי"ה:בחביון עז|בחביון עז]] נשמת כללותה, ובכל אשד הרוח המשתפך בכל פלגות תולדותיה [ע"א ד ט פח]. | ||
[[מילון הראי"ה:אהבת ד']] [[מילון הראי"ה:אלהי ישראל]], עצם החיים (בישראל), [[מילון הראי"ה:נשמת האומה]] ועצם חייה [אג' א מד]. | [[מילון הראי"ה:אהבת ד'|אהבת ד']] [[מילון הראי"ה:אלהי ישראל|אלהי ישראל]], עצם החיים (בישראל), [[מילון הראי"ה:נשמת האומה|נשמת האומה]] ועצם חייה [אג' א מד]. | ||
=== אהבה אלהית === | |||
=== האהבה ===< | === אהבה אלהית === | ||
הנטיה היותר [[מילון הראי"ה:חפשית|חפשית]] [[מילון הראי"ה:ונצחית|ונצחית]] של רוח החיים, שהופעתה באה מסקירת הגודל הבלתי מוקצב, של [[מילון הראי"ה:אור|אור]] [[מילון הראי"ה:הקודש|הקודש]] המקיף עולמי נצח ממעל לכל חק וקצב, שאור [[מילון הראי"ה:החסד|החסד]] [[מילון הראי"ה:הנאמן|הנאמן]] מתעלה שם, השופע ויורד בכל מלא [[מילון הראי"ה:חנו|חנו]], ממעל לכל חק [[מילון הראי"ה:ומשפט|ומשפט]], וכל פנות שהוא פונה הכל הוא רק [[מילון הראי"ה:לטובה|לטובה]] [[מילון הראי"ה:ולברכה|ולברכה]] לאור [[מילון הראי"ה:ולחיים|ולחיים]], וכל מעשה וכל תנועה מחוללת אך [[מילון הראי"ה:נועם|נועם]] [[מילון הראי"ה:והוד|והוד]] קודש [עפ"י א"י כט, ע"ר א יד]. | |||
=== האהבה === | |||
<ref>''' ההכרה האמיתית וכו' מכבוד־אל, הנשקף מהבריאה וכו' וכו' שומע קול ד' הקורא אליו וכו' ומרגיש שהוא וכו' שואף את חייו יחד עם מקור־החיים, וכל היצור כולו ניצב לו כאורגן שלם אדיר נחמד ואהוב, שהוא אחד מאבריו, המקבל מכולו ונותן לכולו, ויונק יחד עמו זיו חייו ממקור החיים''' - ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, "מלכנו". ושם, "אבינו". ע"ע ע"ר א רמט, ד"ה ברוך. ושם, רפט ד"ה ברכנו. ושם ב ג ד"ה אמר ר' עקיבא. ע"ע "שמע". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, "ברוך שם כבוד מלכותו". (את ההבחנה בעניין האיר לי רוני שיין).</ref>- תכלית התעודה האנושית. ההכרה האמיתית כשמתגברת באדם כראוי, [[מילון הראי"ה:מכבוד אל|מכבוד אל]] הכללי, הנשקף מכל [[מילון הראי"ה:הדר|הדר]] הבריאה וסדריה [[מילון הראי"ה:הגשמיים|הגשמיים]] [[מילון הראי"ה:והרוחניים|והרוחניים]], בעבר, בהוה ובעתיד, <שגם זה האחרון מוצץ הוא יפה למי שמבקש [[מילון הראי"ה:ודורש את אלהים|ודורש את אלהים]] באמת וחפץ שלם> אותה ההכרה כשהיא מתעצמת יפה באדם, רק היא מטבעת עליו את חותמו האמיתי, את אופיו הטבעי להקרא בשם [[מילון הראי"ה:אדם|אדם]]. רק אז הוא מרגיש שהוא חי חיים נצחיים ומכובדים. <הוא מכיר כי הדרכים שהחיים מתגלים בהם, לפי ערכנו ביחש מצבנו החומרי, שונים המה, ובכל השינויים ההווים והעתידים לבבו [[מילון הראי"ה:בוטח בשם ד'|בוטח בשם ד']] אלהי עולם מחיה החיים [[מילון הראי"ה:וחי העולמים|וחי העולמים]]> מצב נפש כזה כשהוא מתאים גם כן לכל סדרי החיים הפנימיים, הנפשיים והגופניים, חיי המשפחה והחברה, וכשהוא צועד בעוזו להיות גם כן מתפלש להיות המוסר הציבורי עומד על תילו ומכונו, אז הארץ מוכרחת להתמלא דעה, ותורת ד' היא נובעת ממעמקי הלב - כל אדם שומע קול ד' הקורא אליו ושש ושמח לעשות רצון קונו וחפץ צורו, שהוא צורו הפרטי וצור העולמים כולם; ומרגיש הוא אז, שהוא האדם, שואף את חייו יחד עם [[מילון הראי"ה:מקור החיים|מקור החיים]], וכל היצור כולו ניצב לו כאורגן שלם אדיר נחמד ואהוב, שהוא אחד מאבריו, המקבל מכולו ונותן לכולו, ויונק יחד עמו זיו חייו ממקור החיים [עפ"י ל"ה פרק כט]. | |||
=== מתק האהבה === | |||
רוחב [[מילון הראי"ה:הדעת|הדעת]], והנועם אשר [[מילון הראי"ה:לעדן העליון|לעדן העליון]] [א"ק ג ראש דבר כט]. | |||
=== אהבת [[מילון הראי"ה:צור העולמים|צור העולמים]]=== | |||
- זיו [[מילון הראי"ה:השכינה|השכינה]], הכרה שכלית והרגשית, ללכת [[מילון הראי"ה:בדרכי ד'|בדרכי ד']] באהבת אמת והכרה עמוקה [[מילון הראי"ה:פנימית|פנימית]] [עפ"י ע"א ג ב נ]. | |||
=== זיקי אהבת אלהים=== | |||
- מציאת [[מילון הראי"ה:אור ד'|אור ד']] בעומק רגש, בתוכן דעה [א"ק ג ריא]. | |||
ע"ע אהבת ד'. ע"ע אהבת ד' העליונה. ע"ע יראת הגודל. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים]] | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים|א]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:15, 16 בפברואר 2012
|
|
- האהבה האלהית העליונה, המבוסמת בבשמי הדעה העליונה ההרגשה הנשמתית היותר חודרת ופנימית, אשר בכנסת ישראל בכללותה, בנשמות אישיה היחידים, בחביון עז נשמת כללותה, ובכל אשד הרוח המשתפך בכל פלגות תולדותיה [ע"א ד ט פח]. אהבת ד' אלהי ישראל, עצם החיים (בישראל), נשמת האומה ועצם חייה [אג' א מד].
אהבה אלהית[עריכה]
הנטיה היותר חפשית ונצחית של רוח החיים, שהופעתה באה מסקירת הגודל הבלתי מוקצב, של אור הקודש המקיף עולמי נצח ממעל לכל חק וקצב, שאור החסד הנאמן מתעלה שם, השופע ויורד בכל מלא חנו, ממעל לכל חק ומשפט, וכל פנות שהוא פונה הכל הוא רק לטובה ולברכה לאור ולחיים, וכל מעשה וכל תנועה מחוללת אך נועם והוד קודש [עפ"י א"י כט, ע"ר א יד].
האהבה[עריכה]
[1]- תכלית התעודה האנושית. ההכרה האמיתית כשמתגברת באדם כראוי, מכבוד אל הכללי, הנשקף מכל הדר הבריאה וסדריה הגשמיים והרוחניים, בעבר, בהוה ובעתיד, <שגם זה האחרון מוצץ הוא יפה למי שמבקש ודורש את אלהים באמת וחפץ שלם> אותה ההכרה כשהיא מתעצמת יפה באדם, רק היא מטבעת עליו את חותמו האמיתי, את אופיו הטבעי להקרא בשם אדם. רק אז הוא מרגיש שהוא חי חיים נצחיים ומכובדים. <הוא מכיר כי הדרכים שהחיים מתגלים בהם, לפי ערכנו ביחש מצבנו החומרי, שונים המה, ובכל השינויים ההווים והעתידים לבבו בוטח בשם ד' אלהי עולם מחיה החיים וחי העולמים> מצב נפש כזה כשהוא מתאים גם כן לכל סדרי החיים הפנימיים, הנפשיים והגופניים, חיי המשפחה והחברה, וכשהוא צועד בעוזו להיות גם כן מתפלש להיות המוסר הציבורי עומד על תילו ומכונו, אז הארץ מוכרחת להתמלא דעה, ותורת ד' היא נובעת ממעמקי הלב - כל אדם שומע קול ד' הקורא אליו ושש ושמח לעשות רצון קונו וחפץ צורו, שהוא צורו הפרטי וצור העולמים כולם; ומרגיש הוא אז, שהוא האדם, שואף את חייו יחד עם מקור החיים, וכל היצור כולו ניצב לו כאורגן שלם אדיר נחמד ואהוב, שהוא אחד מאבריו, המקבל מכולו ונותן לכולו, ויונק יחד עמו זיו חייו ממקור החיים [עפ"י ל"ה פרק כט].
מתק האהבה[עריכה]
רוחב הדעת, והנועם אשר לעדן העליון [א"ק ג ראש דבר כט].
אהבת צור העולמים[עריכה]
- זיו השכינה, הכרה שכלית והרגשית, ללכת בדרכי ד' באהבת אמת והכרה עמוקה פנימית [עפ"י ע"א ג ב נ].
זיקי אהבת אלהים[עריכה]
- מציאת אור ד' בעומק רגש, בתוכן דעה [א"ק ג ריא]. ע"ע אהבת ד'. ע"ע אהבת ד' העליונה. ע"ע יראת הגודל.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ההכרה האמיתית וכו' מכבוד־אל, הנשקף מהבריאה וכו' וכו' שומע קול ד' הקורא אליו וכו' ומרגיש שהוא וכו' שואף את חייו יחד עם מקור־החיים, וכל היצור כולו ניצב לו כאורגן שלם אדיר נחמד ואהוב, שהוא אחד מאבריו, המקבל מכולו ונותן לכולו, ויונק יחד עמו זיו חייו ממקור החיים - ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, "מלכנו". ושם, "אבינו". ע"ע ע"ר א רמט, ד"ה ברוך. ושם, רפט ד"ה ברכנו. ושם ב ג ד"ה אמר ר' עקיבא. ע"ע "שמע". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, "ברוך שם כבוד מלכותו". (את ההבחנה בעניין האיר לי רוני שיין).