רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

ציורו של החת"ם סופר

רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספרו "חת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים ישיבה בפרשבורג (כיום, נמצאת ישיבת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים) ועמד בראשה. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: רבי משה שיק - רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. החת"ם סופר היה נכדו של רבי שמואל שאטין - מהרשש"ך, מחבר ספר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך".

נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.

ספריו

• שו"ת חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.
• חידושי החת"ם סופר על הש"ס.
• "תורת משה" - דרשות החת"ם סופר על התורה.
• דרשות החת"ם סופר - למועדים, שבת הגדול, שבת שובה וכד'.

חת"ם= חידושי תורשת משה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת משה רבינו.

מתורתו

• "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה (חתם סופר סוכה לו, א).

עליו

"החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן הרב קוק זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה, הוא היה מתחיל ללמוד את הגמרא עם הראשונים ופוסק, ואחר כך היה מסתכל בספרים אחרים לבדוק אם לא נכשל, ובדרך כלל הספר השימושי אצל היה החתם סופר. המהר"ם בנעט זצ"ל כתב פעם תשובה בענייני עגונות, והחתם סופר השיב על הדברים מיד, ובקש מבנו שישלח את המכתב, אך הבן לא הזדרז. כאשר שאל אותו אבו לפשר הדבר, ענה הכתב סופר "אבא, חשבתי שאולי לא כדאי לכתוב תשובה במהירות, אולי כדאי שתעבור עוד פעם? ענה לו החתם סופר: בני, דע שבכל דור יש להקב"ה אנשים שפוסקים בשבילו את שאלותיו, ובדור הזה אני ביניהם. ואם כן, איך יתכן שמשמים יכשילו אותי? מסתמא לא" (הרב אברהם שפירא, "אמרי שפר" עמ' שלח).

לקריאה נוספת

• איל משולש.

הערות שוליים