רבי שמעון שקופ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (רבי שמעון שקאפ הועבר לרבי שמעון שקופ) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תר"כ בליטא. למד ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. | נולד בשנת תר"כ בליטא. למד ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. | ||
במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]] יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של [[הרב קוק]], שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק<ref> | במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]] יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של [[הרב קוק]], שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק<ref>ר' שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב", המעיין תשרי תש"ע.</ref>. | ||
נפטר בשנת ת"ש. | נפטר בשנת ת"ש. | ||
==דרך לימודו== | ==דרך לימודו== | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
ספרי ר' שמעון נחשבים ספרי עיון יסודיים בעולם הישיבות: | |||
* '''שערי יושר''' - עוסק בעיקר בעניני ממונות ובמושגים למדניים. מסדר לפי נושאים. | |||
* '''חידושי ר' שמעון''' או '''חידושי רבי שמעון יהודא הכהן''', ב' חלקים. מסודר על פי מסכתות. | |||
* קונטרס '''שעורי תורה'''. | |||
מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז. | מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== |
גרסה מ־09:16, 28 במאי 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (שקופ) היה ראש ישיבת גרודנא מגדולי ראשי הישיבות, מייסד שיטה למדנית ייחודית.
תולדות חייו
נולד בשנת תר"כ בליטא. למד בישיבת מיר ובישיבת וולוז'ין. במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת בישיבת מרכז הרב בירושלים, ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של הרב קוק, שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק[1].
נפטר בשנת ת"ש.
דרך לימודו
ספריו
ספרי ר' שמעון נחשבים ספרי עיון יסודיים בעולם הישיבות:
- שערי יושר - עוסק בעיקר בעניני ממונות ובמושגים למדניים. מסדר לפי נושאים.
- חידושי ר' שמעון או חידושי רבי שמעון יהודא הכהן, ב' חלקים. מסודר על פי מסכתות.
- קונטרס שעורי תורה.
מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז.
מתלמידיו
- הרב שמואל רוזובסקי
- הרב משה אביגדור עמיאל
- הרב אלחנן וסרמן
- הרב ישראל זאב גוסטמן
- הרב איסר יהודה אונטרמן
עליו
" "שערי יושר" זה מפתח את השכל. זו דרך קשה. יש לו הגיון מיוחד במינו, צריכים ללמוד את זה, והיתה לו סייעתא דשמיא. ר' שמעון היה מחדש גדול... אצל ר' שמעון השכל כל כך גדול..." (הרב אברהם שפירא "אמרי שפר" עמ' שלט).
קישורים
- ↑ ר' שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב", המעיין תשרי תש"ע.