המדפיסים בני פואה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Tobiah_Foa_Sabbionetta_AA.jpg|left|thumb|250px250px|סמל משפחת המדפיסים פואה מ [[סביונטה]] '''דגל לאותות בית אב המדפיס''']]


 
'''המדפיסים בני פואה'''(Foa) הם משפחת מדפיסים אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילה משפחת פואה החל לפעול בשנת [[ה'שי"א]] (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בו הוא הפך למשמעותי וניתן לעיר התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa)  החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
 
==השימוש באותיות עבריות==
 
השימוש באותיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 ב[[אביניון]] שב[[צרפת]] - מקומו של [[ארמון האפיפיורים]] במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ב[[רומא]] סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש [[רש"י]] על ה[[תורה]] , היה הספר העברי הראשון שהודפס.
 
'''דפוס''' בתור מונח להדפסה  באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 ב[[פרארה]] שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי ב[[ספרד]]. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר [[איוב]] מאת רבי [[לוי בן גרשום]] הוא הרלב"ג.
 
הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש  שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, עם פירוש [[רש"י]] על התורה נדפס בשנת 1475 ב[[רג'ו די קלבריה]] בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מ[[ספרד]] או [[פורטוגל]]. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.
 
==הדפוס העברי==
 
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בעולם , בשיטת [[אינקונבולה]] , דפוס ערש, או דפוס עריסה, כ-29,000 ספרים, מתוכם 140 בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף [[אוסף וולדונה]] {{אנ|Valmadonna Trust Library}} - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מ[[אנטוורפן]] מהמאה ה-16. הספרים הוצגו [http://picasaweb.google.com/eleanorofacquitaine/TheValmadonnaTrustLibraryTheFinestPrivateLibraryOfHebrewBooksInTheWorld?authkey=Gv1sRgCJCYqM2H0uH-XQ&feat=email# בתערוכה [[סותבי]]].
 
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה וב[[חצי האי האיברי]]. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: [[תנ"ך]], [[פרשנות המקרא]], [[תלמוד]] וספרת ה[[הלכה]] - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו ב[[דקדוק]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ו[[רפואה]].
 
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.
 
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. אלו הקימו בתי-דפוס ברחבי[[האימפריה העות'מאנית]] בערים: [[איסטנבול]]  [[אדירנה]], [[צפת]] ו[[קהיר]].


== עבודת דפוס פואה==
== עבודת דפוס פואה==
שורה 48: שורה 28:
* 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר
* 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר


== הערות שוליים ==
==המדפיסים בני משפחת פואה==
<references />
 
[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]]


רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם:
# אליעזר ב"ר אברהם פואה - קרפי - רכ"ט (1492)
# המקובל פרץ פואה - רצ"ו (1536)
''' מכאן לפי סדר הא"ב'''
# אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש
# אברהם ב"ר משה פואה מ[[גנואה]] - תקל"ז (1777)
# אברהם פואה השוחט מגנואה
# אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה
# אברהם פואה - דפוס קושתא
# אברהם ברוך פואה - ממנטובה תקכ"ז (1767)
# אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730
# אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל ב[[ורצ'ילי]]
# אךיעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה
# אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713)
# אליעזר נחמן פואה - תלמיד הרמ"ע - חיבורו "מדרש בחידוש" על ההגדה של פסח הודפס בונציה


'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa)  החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים לדפוס של טוביה פואה בעיר. תחילה הדפוס היה בבית המגורים שלו אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן שלוש שנים אחרי זה, הכינוי למקום:"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
==לקריאה נוספת==


==השימוש באותיות עבריות==
* אברהם יערי, '''המדפיסים בני פואה''' (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323-326
== הערות שוליים ==
<references />


השימוש באתיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 ב[[אביניון]] שב[[צרפת]] - מקומו של [[ארמון האפיפיורים]] במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ב[[רומא]] סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש [[רש"י]] על ה[[תורה]] , היה הספר העברי הראשון שהודפס. בטרם נוסד הדפוס העברי הראשון באיטליה, ב[[סוביאקו]] בשנת 1465  היו כבר קיימים בתי דפוס עבריים.
==ראו גם==


'''דפוס''' בתור מונח להדפסה  באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 ב[[פרארה]] שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי ב[[ספרד]]. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר [[איוב]] מאת [[רבי לוי בן גרשום]] הוא הרלב"ג.
[[תולדות הדפוס העברי]]


הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש  שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, גם הוא פירוש רש"ח על התורה והוא נדפס בשנת 1475 ב[[רג'ו די קלבריה]] בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מ[[ספרד]] או [[פורטוגל]]. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.


==הדפוס העברי==
[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]]
 
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בשיטת "אינקונבולה" , דפוס ערש, או דפוס עריסה כ-29,000 ספרים, מתוכם 140בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף [http://en.wikipedia.org/wiki/Valmadonna_Trust_Library  אוסף וולדונה] - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מ[[אנטוורפן]]. הספרים הוצגו [http://picasaweb.google.com/eleanorofacquitaine/TheValmadonnaTrustLibraryTheFinestPrivateLibraryOfHebrewBooksInTheWorld?authkey=Gv1sRgCJCYqM2H0uH-XQ&feat=email# בתערוכה [[סותבי]] ]
 
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה וב[[חצי הרי האיברי]]. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: [[תנ"ך]], [[פרשנות המקרא]], [[תלמוד]] וספרת ה[[הלכה]] - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו ב[[דקדוק]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ו[[רפואה]].
 
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.
 
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. אלו הקינו בתי-דפוס ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] בערים: [[איסטנבול]]  [[אדירנה]], [[צפת]] ו[[קהיר]].
 
==תחילת עבודת דפוס פואה==
 
שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" ‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/11787 פרטים על הספר]‏</ref> של רבינו דון [[יצחק אברבנאל]] - פירוש על [[ספר דברים]] בשנת 1551 ו"חזות קשה" ‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/32379 פרטים על הספר]‏</ref> של רבי [[יצחק בן עראמה]] מ[[ספרד]]  - בשנת שי"ב 1552)
 
ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:
* 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים ל[[רמב"ם]]
* 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים"  תורה נביאים וכתובים
* 1751, יצחק פואה,  - סדר ארבעת התעניות
* 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
* 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר
 
== הערות שוליים ==
<references />

גרסה אחרונה מ־08:25, 22 ביוני 2012

המדפיסים בני פואה(Foa) הם משפחת מדפיסים אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית דפוס הראשון שהפעילה משפחת פואה החל לפעול בשנת ה'שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בו הוא הפך למשמעותי וניתן לעיר התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".

עבודת דפוס פואה[עריכה]

שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" ‏‏[1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" ‏‏[2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)

בדפוס טוביה פואה, סביונטה הודפסו 26 ספרים: העתקים של רובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן.

הדפוס של נתנאל באמסטרדם פעל 14 שנה, בין השנים 1702 - 1715.

במאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה בונציה, ופיזה והדפיסו 121 ספרים.

אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו. שמו לא-ידוע. רק ספר עברי אחד יצא ממנו "סדר חג הזכרון לחברת חבד ואמת ברג'יו - לזכר מגיפה.

ספרים שהודפסו[עריכה]

ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:

  • 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
  • 1553, טוביה פואה - מסכת קידושין,
  • 1154 , טוביה פואה, סביונטה - שו" מהר"ם אלאשקר
  • 1554 , טוביה פואה - ספר דברי הימים למלכי צרפת
  • 1706 , נתנאל פואה, אמסטרדם -- "פרי-חדש"
  • 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
  • 1743, יצחק פואה - שירים ורננים - לבר-מצווה של בנו גד
  • 1751, יצחק פואה - סדר ארבעת התעניות
  • 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
  • 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר

המדפיסים בני משפחת פואה[עריכה]

רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם:

  1. אליעזר ב"ר אברהם פואה - קרפי - רכ"ט (1492)
  2. המקובל פרץ פואה - רצ"ו (1536)

מכאן לפי סדר הא"ב

  1. אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש
  2. אברהם ב"ר משה פואה מגנואה - תקל"ז (1777)
  3. אברהם פואה השוחט מגנואה
  4. אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה
  5. אברהם פואה - דפוס קושתא
  6. אברהם ברוך פואה - ממנטובה תקכ"ז (1767)
  7. אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730
  8. אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל בורצ'ילי
  9. אךיעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה
  10. אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713)
  11. אליעזר נחמן פואה - תלמיד הרמ"ע - חיבורו "מדרש בחידוש" על ההגדה של פסח הודפס בונציה

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אברהם יערי, המדפיסים בני פואה (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323-326

הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ ‏פרטים על הספר‏
  2. ↑ ‏פרטים על הספר‏

ראו גם[עריכה]

תולדות הדפוס העברי

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=המדפיסים_בני_פואה&oldid=60545"