חסידות גור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Gura.jpg|250px| | [[תמונה:Gura.jpg|250px|שמאל|ממוזער| בית המדרש של חסידות גור בפולין]] | ||
'''חסידות גור''' היא החצר [[החסידות|החסידית]] הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שב[[פולין]]. היא נוסדה ע"י ה[[אדמו"ר]] הראשון- [[רבי יצחק מאיר אלתר]] (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבים מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגור וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק. | '''חסידות גור''' היא החצר [[החסידות|החסידית]] הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שב[[פולין]]. היא נוסדה ע"י ה[[אדמו"ר]] הראשון- [[רבי יצחק מאיר אלתר]] (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבים מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגור וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק. | ||
==הנהגות ומנהגים== | ==הנהגות ומנהגים== | ||
בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|ימים טובים]] "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים. | בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|ימים טובים]] "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים. | ||
[[תמונה:kever gur.jpg|200px| | [[תמונה:kever gur.jpg|200px|שמאל|ממוזער| קברי האדמו"רים רבי יצחק מאיר (מימין) ור' יהודה אריה לייב, גורה קלוואריה, פולין]] | ||
מאז ימי האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל ה'לב שמחה' ישנם קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת וערד, לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים. | מאז ימי האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל ה'לב שמחה' ישנם קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת וערד, לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==אדמור"ים וחיבוריהם== | ==אדמור"ים וחיבוריהם== | ||
[[תמונה:Rabimigur.jpg|250px| | [[תמונה:Rabimigur.jpg|250px|ימין|ממוזער| האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר]] | ||
[[תמונה:Gur.jpg|250px| | [[תמונה:Gur.jpg|250px|שמאל|ממוזער| האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר]] | ||
*[[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור-'''חידושי הרי"ם'''. | *[[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור-'''חידושי הרי"ם'''. | ||
**[[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. (יש שאינם מונים אותו כאדמו"ר, שכן לא היה משושלת אלתר). | **[[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. (יש שאינם מונים אותו כאדמו"ר, שכן לא היה משושלת אלתר). | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*[[רבי פנחס מנחם אלתר]]- '''פני מנחם'''. | *[[רבי פנחס מנחם אלתר]]- '''פני מנחם'''. | ||
*[[רבי יעקב אריה אלתר]]- האדמו"ר הנוכחי. | *[[רבי יעקב אריה אלתר]]- האדמו"ר הנוכחי. | ||
{{חצרות חסידיות}} | |||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|גור]] | [[קטגוריה:חצרות חסידיות|גור]] | ||
גרסה מ־22:56, 16 באוגוסט 2012
|
|
חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה ביותר בישראל ומהגדולות בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שבפולין. היא נוסדה ע"י האדמו"ר הראשון- רבי יצחק מאיר אלתר (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. נוסדה בשנת תר"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבים מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגור וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק.
הנהגות ומנהגים
בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל, כרוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש בשבתות ובימים טובים "ספודיק"- כובע פרווה (כיום מקובל לעשותו מתחליף סינטטי) צר וגובה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות), וכן גרביים שחורים עד הברכיים.
מאז ימי האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה'לב שמחה' ישנם קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת וערד, לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים.
מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור "מחנה שנלר" שבשכונת מקור ברוך, ושם בשבתות מיוחדות מתאספים החסידים יחד עם האדמו"ר שמגיע לשבות בעיר. בעשרת ימי תשובה, עולים כל תלמידי הישיבות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר.
החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, יותר מבשאר החוגים הדתיים והחרדיים.
אדמור"ים וחיבוריהם
- רבי יצחק מאיר אלתר מגור-חידושי הרי"ם.
- רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. (יש שאינם מונים אותו כאדמו"ר, שכן לא היה משושלת אלתר).
- רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור- שפת אמת.
- רבי אברהם מרדכי אלתר מגור- אמרי אמת.
- רבי ישראל אלתר מגור- בית ישראל.
- רבי שמחה בונים אלתר- לב שמחה.
- רבי פנחס מנחם אלתר- פני מנחם.
- רבי יעקב אריה אלתר- האדמו"ר הנוכחי.