נחלת שבט זבולון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט זבולון''' בצבע סגול בצפון-מרכז הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט זבולון''' בצבע סגול בצפון-מרכז הארץ- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט זבולון''' מצויה מזרחית מ[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במערבה [[נחלת שבט יששכר]] וממזרח - [[נחלת שבט אשר]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[זבולון]], [[יששכר]] ו[[נפתלי]]. | '''נחלת שבט זבולון''' מצויה מזרחית מ[[הר תבור]] אשר ב[[עמק יזרעאל]] בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במערבה [[נחלת שבט יששכר]] וממזרח - [[נחלת שבט אשר]]. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: [[זבולון]], [[יששכר]] ו[[נפתלי]]. | ||
לשבט זבולון אין מוצא לים. נחלת שבט אשר מפרידה בינו לבין הים. למעשה הדבר סותר את הכתוב ב[[ברכת יעקב]]: "זְבוּלֻן, לְחוֹף | לשבט זבולון אין מוצא לים. נחלת שבט אשר מפרידה בינו לבין הים. למעשה הדבר סותר את הכתוב ב[[ברכת יעקב]]: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן {{מקור|[[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג|כן}}. ואת הסייפא ב[[ברכת משה]]: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל {{מקור|[[ספר דברים]], ל"ג, י"ח|כן}}. | ||
[[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>. | [[הגר"א]] פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים <ref>מצוטט ב'''יהודה אליצור ויהודה קיל''', עמוד 158</ref>. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
בספר יהושע מובא תאור הנחלה: | בספר יהושע מובא תאור הנחלה: וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. עָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, תָּבֹר; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה, גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין; וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר, הַנֵּעָה. וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל, מִצְּפוֹן חַנָּתֹן; וְהָיוּ, תֹּצְאֹתָיו, גֵּי, יִפְתַּח-אֵל. טו וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. | ||
{{מקור| | {{מקור|י"ט,י'-ט"ו|כן}} | ||
==מפת נחלת השבט== | ==מפת נחלת השבט== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
התיאור כולל את מגמות הגבול: ימה, קדמה-מזרח השמש וקדמה-מזרחה וצפון. משריד יוצאים הגבולות למערב ולמזרח, כעין נקודת צומת. הערים הן מובאות בקבוצות, במסלולים מעגליים סביב נחלת השבט. הערים המהוות ערי הגבול הן: בדרום - יקנעם אולי גם [[נחל קישון]], בצפון - יפיע, המזוהה עם יאפא בקרבת [[נצרת]] היום ובית לחם, במזרח - דברת וכסלות - היום הכפר הערבי אכסאל, ומערב - נהלל. הישובים ניתנים לזיהוי היום, כאשר יישוב חדש ממוקם בקרוב לאתר העתיק. | התיאור כולל את מגמות הגבול: ימה, קדמה-מזרח השמש וקדמה-מזרחה וצפון. משריד יוצאים הגבולות למערב ולמזרח, כעין נקודת צומת. הערים הן מובאות בקבוצות, במסלולים מעגליים סביב נחלת השבט. הערים המהוות ערי הגבול הן: בדרום - יקנעם אולי גם [[נחל קישון]], בצפון - יפיע, המזוהה עם יאפא בקרבת [[נצרת]] היום ובית לחם, במזרח - דברת וכסלות - היום הכפר הערבי אכסאל, ומערב - נהלל. הישובים ניתנים לזיהוי היום, כאשר יישוב חדש ממוקם בקרוב לאתר העתיק. | ||
יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' סבורים כי במלחמת [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]], ש[[שבט זבולון]] לקח בו חלק מכובד, המובלעות הכנעניות שבתחומו שוחררו. ב[[ספר שופטים]] נאמר ב[[שירת דבורה]]: " | יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' סבורים כי במלחמת [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]], ש[[שבט זבולון]] לקח בו חלק מכובד, המובלעות הכנעניות שבתחומו שוחררו. ב[[ספר שופטים]] נאמר ב[[שירת דבורה]]: "וּמִזְּבוּלֻן, מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" {{ מקור|(ה', ט"ו)}} אך גם:"זְבֻלוּן, | ||
עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת"{{ מקור|(שם, י"ח)}} . בפרק קודם כתוב:" | עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת"{{ מקור|(שם, י"ח)}} . בפרק קודם כתוב:" וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן" {{מקור|ד',ו'|כן}} - כלומר ברק בן אבינועם לקח מהשבט את מיטב צבאו. וכ אולי בא לקיצו המצב:"זְבוּלֻן, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, נַהֲלֹל; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ, וַיִּהְיוּ לָמַס.{{מקור|א',ל'|כן}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־09:29, 5 בספטמבר 2012
|
|
נחלת שבט זבולון מצויה מזרחית מהר תבור אשר בעמק יזרעאל בצפון הארץ. הנחלה עלתה בגורל השלישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע בעמק יזרעאל, כאשר במערבה נחלת שבט יששכר וממזרח - נחלת שבט אשר. הר תבור משמש נקודת המפגש לשבטים: זבולון, יששכר ונפתלי.
לשבט זבולון אין מוצא לים. נחלת שבט אשר מפרידה בינו לבין הים. למעשה הדבר סותר את הכתוב בברכת יעקב: "זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן ([[ספר בראשית]], מ"ט, י"ג). ואת הסייפא בברכת משה: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ. יט עַמִּים, הַר-יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל ([[ספר דברים]], ל"ג, י"ח).
הגר"א פירש "שהיה לזבולון מובלעת בנחלת אשר שגבלה בתחום ארץ הצידונים והגיע עד הים [1].
הדבר גם בניגוד לנוהג המקובל היום לקרוא לשטח בין חיפה לעכו בשם "עמק זבולון". [2].
תאור הנחלה
בספר יהושע מובא תאור הנחלה: וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָׂרִיד. עָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם. וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, תָּבֹר; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה, גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין; וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר, הַנֵּעָה. וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל, מִצְּפוֹן חַנָּתֹן; וְהָיוּ, תֹּצְאֹתָיו, גֵּי, יִפְתַּח-אֵל. טו וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,י'-ט"ו)
מפת נחלת השבט
תאור הנחלה
התיאור כולל את מגמות הגבול: ימה, קדמה-מזרח השמש וקדמה-מזרחה וצפון. משריד יוצאים הגבולות למערב ולמזרח, כעין נקודת צומת. הערים הן מובאות בקבוצות, במסלולים מעגליים סביב נחלת השבט. הערים המהוות ערי הגבול הן: בדרום - יקנעם אולי גם נחל קישון, בצפון - יפיע, המזוהה עם יאפא בקרבת נצרת היום ובית לחם, במזרח - דברת וכסלות - היום הכפר הערבי אכסאל, ומערב - נהלל. הישובים ניתנים לזיהוי היום, כאשר יישוב חדש ממוקם בקרוב לאתר העתיק.
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי במלחמת דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, ששבט זבולון לקח בו חלק מכובד, המובלעות הכנעניות שבתחומו שוחררו. בספר שופטים נאמר בשירת דבורה: "וּמִזְּבוּלֻן, מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר" (ה', ט"ו) אך גם:"זְבֻלוּן, עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת"(שם, י"ח) . בפרק קודם כתוב:" וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן" (ד',ו') - כלומר ברק בן אבינועם לקח מהשבט את מיטב צבאו. וכ אולי בא לקיצו המצב:"זְבוּלֻן, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, נַהֲלֹל; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ, וַיִּהְיוּ לָמַס.(א',ל').
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
- ↑ מצוטט ביהודה אליצור ויהודה קיל, עמוד 158
- ↑ היוזמה באה מאת הנהלת הקרן הקיימת, עם תחילת רכישת האדמות באזור ותחילת ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי אתר העיר קרית מוצקין