הרחקת נזיקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם מחויב להרחיק דברים שעלולים להזיק לשכנו, גם אם הם נמצאים בתוך רשותו''' {{מקור| | '''אדם מחויב להרחיק דברים שעלולים להזיק לשכנו, גם אם הם נמצאים בתוך רשותו''' {{מקור|הסוגיות בבבא בתרא פרק ב, בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', לא יחפור בור סמוך לבורו של חבירו {{מקור| | '''לדוגמא''', לא יחפור בור סמוך לבורו של חבירו {{מקור|בבלי:בבא בתרא יז.|כן}}, מרחיקים את הסולם מן השובך כדי שלא תקפוץ הנמיה {{מקור|בבלי:בבא בתרא כב:|כן}}, מרחיקים את האילן מן הבור {{מקור|בבלי:בבא בתרא כה:|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקור''' חיוב ההרחקה נחלקו המפרשים לכמה וכמה דעות {{מקור| | '''במקור''' חיוב ההרחקה נחלקו המפרשים לכמה וכמה דעות {{מקור|דן בזה קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט|כן}}: | ||
א) מדאורייתא מהפסוק {{מקור|משלי ג-יז|כן}} "דרכיה דרכי נועם" {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א|כן}} {{מקור|בדעת הטור חו"מ קנה|כן}}. | |||
ב) מהפסוק {{מקור|ויקרא יט-יד|כן}} "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|יד רמה בבא בתרא כו.|כן}}, ופירשו בדבריו שכוונתו שהמזיק מכשיל את עצמו באיסור, שלומדים מ"לפני עיוור" שאסור לאדם גם להכשיל את עצמו<ref>כמו שהבאנו בערך לפני עיוור בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מכשיל באיסור את עצמו.</ref> {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד|כן}}. | |||
'''חיוב ההרחקה וחיוב התשלומין''' (אם חבירו ניזק) נפרדים זה מזה: יש מקרים שחייב בתשלומין אך פטור מהרחקה, ויש מקרים שחייב בהרחקה אך פטור מתשלומין (כגון היזק שאינו ניכר, היזק ראייה, גרמא) {{מקור| | ג) מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|יד רמה שם|כן}}. | ||
ד) מסברא {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב השמירה על ממונו שלא יזיק הוא מסברא, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק|כן}}. | |||
ה) מדרבנן {{מקור|ספר הישר תרטז, קרית ספר שכנים פרק ט|כן}}. | |||
'''בטעם''' חיוב ההרחקה חקרו האם הוא מדין חיובי השמירה על ממונו שלא יזיק, או מדין שעבודי שכנים, שרשותו של האדם משועבדת לשכנו לעניין שלא יכניס אליה דברים שעלולים להזיק לו {{מקור|חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד פה בדפיו: מחלוקת ראשונים. קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א ד"ה וכן יש לחקור, ובאות יא הביא יד רמה ורשב"א שהוא מדין שעבודי שכנים|כן}}. | |||
'''במהות''' חיוב ההרחקה נחלקו הראשונים האם הוא דין איסור (שאסור להזיק), או דין ממון (שיש לניזק זכות לתבוע את שכנו להרחיק את נזקיו). ונפק"מ לספק הרחקת נזיקין, האם חייב להרחיק כספק איסור שספיקא דאורייתא לחומרא, או שפטור כספק ממון שהולכים אחר המוחזק {{מקור|ביאור הגר"א חו"מ קנה-ח: רמב"ם - דין איסור וחייב מספק, רא"ש - דין ממון ופטור מספק. שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב אות טז. קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד,ה. שם אות יא בשם תוס' ור"ח: דין איסור|כן}}. | |||
'''חיוב ההרחקה וחיוב התשלומין''' (אם חבירו ניזק) נפרדים זה מזה: יש מקרים שחייב בתשלומין אך פטור מהרחקה, ויש מקרים שחייב בהרחקה אך פטור מתשלומין (כגון היזק שאינו ניכר, היזק ראייה, גרמא) {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ב,ג|כן}}. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אם לא הרחיק''', והזיק את שכנו, נחלקו הראשונים האם חייב לשלם את ההיזק {{מקור| | '''אם לא הרחיק''', והזיק את שכנו, נחלקו הראשונים האם חייב לשלם את ההיזק {{מקור|שו"ע חו"מ קנה-לג, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-טו|כן}}. | ||
'''ספק הרחקת נזיקין''' - למשל הספק בגמרא האם צריך גם להרחיק את בורו שלושה טפחים וגם לסוד בסיד, או שמספיקה אחת מהאפשרויות (להרחיק או לסוד) {{מקור|בבלי:בבא בתרא יח:|כן}} - נחלקו בו הראשונים: | |||
א) הרמב"ם {{מקור|שכנים ט-לא|כן}} מחמיר כספיקא דאורייתא. | |||
ב) הרא"ש, היד רמה והטור מקילים כספק ממון שהולכים אחר המוחזק. | |||
וביאר הגר"א שהרמב"ם דן כדין דאורייתא משום האיסור להזיק, והרא"ש דן כספק ממון משום שאלו דיני ממונות {{מקור| | וביאר הגר"א שהרמב"ם דן כדין דאורייתא משום האיסור להזיק, והרא"ש דן כספק ממון משום שאלו דיני ממונות {{מקור|חו"מ קנה-ח, דנו בדבריו בשיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב אות טז ובקונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד,ה|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[גרמא וגרמי]] | |||
[[נזיקין]] | |||
[[תשלומי נזיקין]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
אדם מחויב להרחיק דברים שעלולים להזיק לשכנו, גם אם הם נמצאים בתוך רשותו (הסוגיות בבבא בתרא פרק ב, בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט).
לדוגמא, לא יחפור בור סמוך לבורו של חבירו (בבא בתרא יז.), מרחיקים את הסולם מן השובך כדי שלא תקפוץ הנמיה (בבא בתרא כב:), מרחיקים את האילן מן הבור (בבא בתרא כה:).
מקור וטעם[עריכה]
במקור חיוב ההרחקה נחלקו המפרשים לכמה וכמה דעות (דן בזה קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט):
א) מדאורייתא מהפסוק (משלי ג-יז) "דרכיה דרכי נועם" (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א) (בדעת הטור חו"מ קנה).
ב) מהפסוק (ויקרא יט-יד) "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (יד רמה בבא בתרא כו.), ופירשו בדבריו שכוונתו שהמזיק מכשיל את עצמו באיסור, שלומדים מ"לפני עיוור" שאסור לאדם גם להכשיל את עצמו[1] (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד).
ג) מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" (יד רמה שם).
ד) מסברא (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב השמירה על ממונו שלא יזיק הוא מסברא, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק).
ה) מדרבנן (ספר הישר תרטז, קרית ספר שכנים פרק ט).
בטעם חיוב ההרחקה חקרו האם הוא מדין חיובי השמירה על ממונו שלא יזיק, או מדין שעבודי שכנים, שרשותו של האדם משועבדת לשכנו לעניין שלא יכניס אליה דברים שעלולים להזיק לו (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד פה בדפיו: מחלוקת ראשונים. קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א ד"ה וכן יש לחקור, ובאות יא הביא יד רמה ורשב"א שהוא מדין שעבודי שכנים).
במהות חיוב ההרחקה נחלקו הראשונים האם הוא דין איסור (שאסור להזיק), או דין ממון (שיש לניזק זכות לתבוע את שכנו להרחיק את נזקיו). ונפק"מ לספק הרחקת נזיקין, האם חייב להרחיק כספק איסור שספיקא דאורייתא לחומרא, או שפטור כספק ממון שהולכים אחר המוחזק (ביאור הגר"א חו"מ קנה-ח: רמב"ם - דין איסור וחייב מספק, רא"ש - דין ממון ופטור מספק. שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב אות טז. קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד,ה. שם אות יא בשם תוס' ור"ח: דין איסור).
חיוב ההרחקה וחיוב התשלומין (אם חבירו ניזק) נפרדים זה מזה: יש מקרים שחייב בתשלומין אך פטור מהרחקה, ויש מקרים שחייב בהרחקה אך פטור מתשלומין (כגון היזק שאינו ניכר, היזק ראייה, גרמא) (קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ב,ג).
פרטי הדין[עריכה]
אם לא הרחיק, והזיק את שכנו, נחלקו הראשונים האם חייב לשלם את ההיזק (שו"ע חו"מ קנה-לג, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-טו).
ספק הרחקת נזיקין - למשל הספק בגמרא האם צריך גם להרחיק את בורו שלושה טפחים וגם לסוד בסיד, או שמספיקה אחת מהאפשרויות (להרחיק או לסוד) (בבא בתרא יח:) - נחלקו בו הראשונים:
א) הרמב"ם (שכנים ט-לא) מחמיר כספיקא דאורייתא.
ב) הרא"ש, היד רמה והטור מקילים כספק ממון שהולכים אחר המוחזק.
וביאר הגר"א שהרמב"ם דן כדין דאורייתא משום האיסור להזיק, והרא"ש דן כספק ממון משום שאלו דיני ממונות (חו"מ קנה-ח, דנו בדבריו בשיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב אות טז ובקונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד,ה).
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כמו שהבאנו בערך לפני עיוור בסעיף "פרטי הדין" ד"ה מכשיל באיסור את עצמו.