ספק עשירי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור| | '''ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה''' {{מקור|בכורות נח: במשנה|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור| | '''לדוגמא''', קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור {{מקור|בכורות נח: במשנה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור| | '''מקורו''' מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא<ref>במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך [[ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם]] ד"ה במקורו.</ref> - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק {{מקור|יו"ד קי כללי ספק ספיקא|כן}}. | ||
'''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור| | '''בטעמו''' כתב השערי יושר ({{מקור|א-ה|כן}} שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור| | '''רוב''' נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' {{מקור|בבא מציעא ו: ד"ה קפץ|כן}}, וביאר הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות עד|כן}} שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות<ref>אמנם יש חולקים על זה, ע"ע [[רובא דאיתא קמן]] וערך [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם|רובא דליתא קמן]] (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.</ref>. אך לדעת תוספות הרא"ש {{מקור|הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל|כן}} רוב עדיין נחשב כעשירי ספק<ref>הארכנו בעניין זה בערך [[רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם]] ד"ה לגבי ודאותו.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
ספק האם הבהמה היא מעשר-בהמה (בכורות נח: במשנה).
לדוגמא, קפץ אחד מהטלאים המעושרים לתוך אלה שעדיין אינם מעושרים, וכעת יש ספק על כל אחד מהם האם הוא כבר מעושר ופטור (בכורות נח: במשנה).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהפסוק "עשירי" ודאי ולא עשירי ספק. והקשו מכך על הרמב"ם וסיעתו שסוברים שכל ספיקא דאורייתא לקולא מדאורייתא[1] - לשיטתם למה צריך פסוק מיוחד להתיר ספק עשירי. ותירץ הפרי חדש שבאקבע איסורא גם הרמב"ם מודה שמחמירים, ולזה צריך כאן פסוק (יו"ד קי כללי ספק ספיקא).
בטעמו כתב השערי יושר ((א-ה) שקדושת המעשר לא חלה כלל. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו משום שמספר שאינו ודאי לא נחשב מספר, כמו לעניין ספירת העומר שצריך לדעת בבירור את מספר היום, ואי אפשר לספור מספק.
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].
רוב נחשב כעשירי ודאי לדעת התוס' (בבא מציעא ו: ד"ה קפץ), וביאר הקובץ שיעורים (כתובות עד) שהטעם הוא שרוב הוא בירור המציאות[3]. אך לדעת תוספות הרא"ש (הובא בשיטה מקובצת בבא מציעא ו: ד"ה עי"ל) רוב עדיין נחשב כעשירי ספק[4].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ במחלוקת הראשונים האם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן הארכנו בערך ספיקא דאורייתא#מקור_וטעם ד"ה במקורו.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ אמנם יש חולקים על זה, ע"ע רובא דאיתא קמן וערך רובא דליתא קמן (פסקה מקור וטעם) ד"ה טעמו.
- ↑ הארכנו בעניין זה בערך רובא דאיתא קמן#מקור_וטעם ד"ה לגבי ודאותו.