שלא כדרך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''עבירה שנעשתה שלא באופן הרגיל, פטור עליה''' {{מקור|הסוגיא בפסחים כד:, האריך בדין זה המשנה למלך יסודי התורה ה-ח}}'''.''' | '''עבירה שנעשתה שלא באופן הרגיל, פטור עליה''' {{מקור|הסוגיא בפסחים כד:, האריך בדין זה המשנה למלך יסודי התורה ה-ח|כן}}'''.''' | ||
'''בדיני''' כל התורה {{מקור|קובץ שיעורים פסחים צו וכתובות רב}}, ובעיקר בדיני שבת. ודנו האחרונים האם דיני שבת שווים לשאר התורה בזה, או שיש בהם עוד קולות<ref>כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה מקורו.</ref>. | '''בדיני''' כל התורה {{מקור|קובץ שיעורים פסחים צו וכתובות רב|כן}}, ובעיקר בדיני שבת. ודנו האחרונים האם דיני שבת שווים לשאר התורה בזה, או שיש בהם עוד קולות<ref>כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה מקורו.</ref>. | ||
'''לדוגמא''', האוכל חלב חי פטור, משום שהדרך לאוכלו רק כשהוא מבושל {{מקור|פסחים כד:}}. | '''לדוגמא''', האוכל חלב חי פטור, משום שהדרך לאוכלו רק כשהוא מבושל {{מקור|בבלי:פסחים כד:|כן}}. | ||
'''נקרא גם''' שינוי. | '''נקרא גם''' שינוי. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''מקורו''' בפשטות מסברא, שכוונת התורה באיסוריה היא רק למקרים שבהם האיסורים נעשים כדרכם. | '''מקורו''' בפשטות מסברא, שכוונת התורה באיסוריה היא רק למקרים שבהם האיסורים נעשים כדרכם. | ||
ובאיסורי שבת נחלקו האחרונים לשלוש דעות {{מקור|דן בזה מנוחת עמי יד-14 עמוד 101}}: | ובאיסורי שבת נחלקו האחרונים לשלוש דעות {{מקור|דן בזה מנוחת עמי יד-14 עמוד 101|כן}}: | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור|פסחים צו}} סובר שגם איסורי שבת הם ככל התורה, ולא צריך מקור מיוחד לפוטרם. | @ הקובץ שיעורים {{מקור|פסחים צו|כן}} סובר שגם איסורי שבת הם ככל התורה, ולא צריך מקור מיוחד לפוטרם. | ||
@ החלקת מחוקק {{מקור|אה"ע קכג-ה}} כתב שמקור הפטור בשבת הוא מדין מלאכת מחשבת. | @ החלקת מחוקק {{מקור|אה"ע קכג-ה|כן}} כתב שמקור הפטור בשבת הוא מדין מלאכת מחשבת. | ||
@ האגלי טל {{מקור|בסוף הפתיחה}} חילק שכאשר תוצאת האיסור משונה - הפטור הוא בכל התורה, ולזה אין צריך פסוק מיוחד לשבת, אך כאשר רק פעולת האיסור משונה, אך התוצאה היא כן כדרכה - בכל התורה חייב, ורק בשבת פטור מהפסוק "מלאכת מחשבת". | @ האגלי טל {{מקור|בסוף הפתיחה|כן}} חילק שכאשר תוצאת האיסור משונה - הפטור הוא בכל התורה, ולזה אין צריך פסוק מיוחד לשבת, אך כאשר רק פעולת האיסור משונה, אך התוצאה היא כן כדרכה - בכל התורה חייב, ורק בשבת פטור מהפסוק "מלאכת מחשבת". | ||
'''בטעמו''' חקר הרוגאצ'ובר {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אכילה שלא כדרך}} בין שלושה צדדים (לגבי אכילה שלא כדרך): | '''בטעמו''' חקר הרוגאצ'ובר {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אכילה שלא כדרך|כן}} בין שלושה צדדים (לגבי אכילה שלא כדרך): | ||
@ נחשב כאילו לא אכל כלל. | @ נחשב כאילו לא אכל כלל. | ||
@ כאילו לא אכל את המאכל ההוא אלא דבר אחר. | @ כאילו לא אכל את המאכל ההוא אלא דבר אחר. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
בדינים שונים '''הנהנה מאיסור הנאה שלא כדרך הנאתו''' אינו לוקה {{מקור|פסחים כד:}}. אך באיסור עצמו נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | בדינים שונים '''הנהנה מאיסור הנאה שלא כדרך הנאתו''' אינו לוקה {{מקור|בבלי:פסחים כד:|כן}}. אך באיסור עצמו נחלקו המפרשים לשלוש דעות: | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
א) איסור דאורייתא, וכדין חצי שיעור שאיסורו מדאורייתא אך אין לוקין עליו {{מקור|מגיד משנה מאכלות אסורות ח-טז}}. | א) איסור דאורייתא, וכדין חצי שיעור שאיסורו מדאורייתא אך אין לוקין עליו {{מקור|מגיד משנה מאכלות אסורות ח-טז|כן}}. | ||
@ איסור דרבנן {{מקור|משנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה והנראה אצלי בזה הוא דס"ל}}. | @ איסור דרבנן {{מקור|משנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה והנראה אצלי בזה הוא דס"ל|כן}}. | ||
@ מותר {{מקור|מרדכי פסחים תחילת פרק ב סימן תקמה בשם האבי עזרי, משנה למלך שם ד"ה ולפי הנראה דהתוס' ס"ל (בדעת רש"י ותוס')}}. | @ מותר {{מקור|(מרדכי פסחים תחילת פרק ב סימן תקמה בשם האבי עזרי, משנה למלך שם ד"ה ולפי הנראה דהתוס' ס"ל (בדעת רש"י ותוס'))}}. | ||
'''באכילה שלא כדרך''' חקר הברכת אברהם {{מקור|פסחים כד: סימן "שלא כדרך הנאה" ב}} האם הוא כלל בכל דיני התורה שכוונתה רק על דרך העולם, או דין רק מדיני אכילה, שאכילה שלא כדרך אינה אכילה. | '''באכילה שלא כדרך''' חקר הברכת אברהם {{מקור|פסחים כד: סימן "שלא כדרך הנאה" ב|כן}} האם הוא כלל בכל דיני התורה שכוונתה רק על דרך העולם, או דין רק מדיני אכילה, שאכילה שלא כדרך אינה אכילה. | ||
'''אכילה שלא כדרך''' מותרת לחולה שאין בו סכנה. וכתב הברכת אברהם {{מקור|פסחים כד: סימן "בעניין שלא כדרך הנאה" יג ד"ה שוב}} שהיא רק קולא (דחויה) ולא היתר גמור (הותרה), שהרי אומרים בו "הקל הקל תחילה" {{מקור|פרי מגדים או"ח שכח-יא}}. | '''אכילה שלא כדרך''' מותרת לחולה שאין בו סכנה. וכתב הברכת אברהם {{מקור|פסחים כד: סימן "בעניין שלא כדרך הנאה" יג ד"ה שוב|כן}} שהיא רק קולא (דחויה) ולא היתר גמור (הותרה), שהרי אומרים בו "הקל הקל תחילה" {{מקור|פרי מגדים או"ח שכח-יא|כן}}. | ||
'''במעילה שלא כדרך הנאתו''' הסתפק המשנה למלך האם מעל {{מקור|יסודי התורה ה-ח ד"ה ויש להסתפק גבי מעילה}}. | '''במעילה שלא כדרך הנאתו''' הסתפק המשנה למלך האם מעל {{מקור|יסודי התורה ה-ח ד"ה ויש להסתפק גבי מעילה|כן}}. | ||
'''בעבודה זרה שלא כדרך''' הסתפקו התוס' האם לוקים עליה {{מקור|דן בדבריהם המשנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה עוד כתבו התוס' שם בפרק כל שעה}}. | '''בעבודה זרה שלא כדרך''' הסתפקו התוס' האם לוקים עליה {{מקור|דן בדבריהם המשנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה עוד כתבו התוס' שם בפרק כל שעה|כן}}. | ||
'''במצוות עשה של אכילה''', כגון אכילת מצה, הסתפק המשנה למלך והסיק שגם בזה אומרים שאכילה שלא כדרך לא שמה אכילה, ולכן אם אכל שלא כדרך לא יצא ידי חובתו {{מקור|יסודי התורה ה-ח ד"ה יש לחקור. וכן מוכח מרש"י פסחים סוף לה. ד"ה אין, דנו בדבריו הרש"ש וגליון מהרש"א שם, וכן דן בזה בית הלוי ח"ג נא-ד}}. | '''במצוות עשה של אכילה''', כגון אכילת מצה, הסתפק המשנה למלך והסיק שגם בזה אומרים שאכילה שלא כדרך לא שמה אכילה, ולכן אם אכל שלא כדרך לא יצא ידי חובתו {{מקור|יסודי התורה ה-ח ד"ה יש לחקור. וכן מוכח מרש"י פסחים סוף לה. ד"ה אין, דנו בדבריו הרש"ש וגליון מהרש"א שם, וכן דן בזה בית הלוי ח"ג נא-ד|כן}}. | ||
'''במצוות בתוצאה''', כגון אכילת קרבן, שהעיקר שהקרבן יאכל (ולא שהאדם יאכל), יצא ידי חובה גם בשלא כדרך, כי אעפ"כ התוצאה נעשתה {{מקור|בית הלוי ח"ג נא-ד}}<ref>אמנם יש דעה שמצוות אכילת קודשים היא בפעולה, הובאה בערך [[אכילת קודשים#מקור_וטעם]] ד"ה מהות המצווה. </ref>. | '''במצוות בתוצאה''', כגון אכילת קרבן, שהעיקר שהקרבן יאכל (ולא שהאדם יאכל), יצא ידי חובה גם בשלא כדרך, כי אעפ"כ התוצאה נעשתה {{מקור|בית הלוי ח"ג נא-ד|כן}}<ref>אמנם יש דעה שמצוות אכילת קודשים היא בפעולה, הובאה בערך [[אכילת קודשים#מקור_וטעם]] ד"ה מהות המצווה. </ref>. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''לרבי שמעון''' שלוקים גם על חצי שיעור, חידש המהרש"ל {{מקור|שבועות כג:}} שלוקים גם על שלא כדרך. ויש שחולקים עליו {{מקור|חוק המלך פסחים יג-ב הוכיח מהתוס' והרמב"ם שלא סוברים כמהרש"ל}}. | '''לרבי שמעון''' שלוקים גם על חצי שיעור, חידש המהרש"ל {{מקור|בבלי:שבועות כג:|כן}} שלוקים גם על שלא כדרך. ויש שחולקים עליו {{מקור|חוק המלך פסחים יג-ב הוכיח מהתוס' והרמב"ם שלא סוברים כמהרש"ל|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־11:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
עבירה שנעשתה שלא באופן הרגיל, פטור עליה (הסוגיא בפסחים כד:, האריך בדין זה המשנה למלך יסודי התורה ה-ח).
בדיני כל התורה (קובץ שיעורים פסחים צו וכתובות רב), ובעיקר בדיני שבת. ודנו האחרונים האם דיני שבת שווים לשאר התורה בזה, או שיש בהם עוד קולות[1].
לדוגמא, האוכל חלב חי פטור, משום שהדרך לאוכלו רק כשהוא מבושל (פסחים כד:).
נקרא גם שינוי.
מקור וטעם[עריכה]
מקורו בפשטות מסברא, שכוונת התורה באיסוריה היא רק למקרים שבהם האיסורים נעשים כדרכם.
ובאיסורי שבת נחלקו האחרונים לשלוש דעות (דן בזה מנוחת עמי יד-14 עמוד 101):
- הקובץ שיעורים (פסחים צו) סובר שגם איסורי שבת הם ככל התורה, ולא צריך מקור מיוחד לפוטרם.
- החלקת מחוקק (אה"ע קכג-ה) כתב שמקור הפטור בשבת הוא מדין מלאכת מחשבת.
- האגלי טל (בסוף הפתיחה) חילק שכאשר תוצאת האיסור משונה - הפטור הוא בכל התורה, ולזה אין צריך פסוק מיוחד לשבת, אך כאשר רק פעולת האיסור משונה, אך התוצאה היא כן כדרכה - בכל התורה חייב, ורק בשבת פטור מהפסוק "מלאכת מחשבת".
בטעמו חקר הרוגאצ'ובר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אכילה שלא כדרך) בין שלושה צדדים (לגבי אכילה שלא כדרך):
- נחשב כאילו לא אכל כלל.
- כאילו לא אכל את המאכל ההוא אלא דבר אחר.
- האיסור נפקע מהמאכל.
בדינים שונים[עריכה]
בדינים שונים הנהנה מאיסור הנאה שלא כדרך הנאתו אינו לוקה (פסחים כד:). אך באיסור עצמו נחלקו המפרשים לשלוש דעות: בדינים שונים
א) איסור דאורייתא, וכדין חצי שיעור שאיסורו מדאורייתא אך אין לוקין עליו (מגיד משנה מאכלות אסורות ח-טז).
- איסור דרבנן (משנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה והנראה אצלי בזה הוא דס"ל).
- מותר (מרדכי פסחים תחילת פרק ב סימן תקמה בשם האבי עזרי, משנה למלך שם ד"ה ולפי הנראה דהתוס' ס"ל (בדעת רש"י ותוס')).
באכילה שלא כדרך חקר הברכת אברהם (פסחים כד: סימן "שלא כדרך הנאה" ב) האם הוא כלל בכל דיני התורה שכוונתה רק על דרך העולם, או דין רק מדיני אכילה, שאכילה שלא כדרך אינה אכילה.
אכילה שלא כדרך מותרת לחולה שאין בו סכנה. וכתב הברכת אברהם (פסחים כד: סימן "בעניין שלא כדרך הנאה" יג ד"ה שוב) שהיא רק קולא (דחויה) ולא היתר גמור (הותרה), שהרי אומרים בו "הקל הקל תחילה" (פרי מגדים או"ח שכח-יא).
במעילה שלא כדרך הנאתו הסתפק המשנה למלך האם מעל (יסודי התורה ה-ח ד"ה ויש להסתפק גבי מעילה).
בעבודה זרה שלא כדרך הסתפקו התוס' האם לוקים עליה (דן בדבריהם המשנה למלך יסודי התורה ה-ח ד"ה עוד כתבו התוס' שם בפרק כל שעה).
במצוות עשה של אכילה, כגון אכילת מצה, הסתפק המשנה למלך והסיק שגם בזה אומרים שאכילה שלא כדרך לא שמה אכילה, ולכן אם אכל שלא כדרך לא יצא ידי חובתו (יסודי התורה ה-ח ד"ה יש לחקור. וכן מוכח מרש"י פסחים סוף לה. ד"ה אין, דנו בדבריו הרש"ש וגליון מהרש"א שם, וכן דן בזה בית הלוי ח"ג נא-ד).
במצוות בתוצאה, כגון אכילת קרבן, שהעיקר שהקרבן יאכל (ולא שהאדם יאכל), יצא ידי חובה גם בשלא כדרך, כי אעפ"כ התוצאה נעשתה (בית הלוי ח"ג נא-ד)[2].
פרטי הדין[עריכה]
לרבי שמעון שלוקים גם על חצי שיעור, חידש המהרש"ל (שבועות כג:) שלוקים גם על שלא כדרך. ויש שחולקים עליו (חוק המלך פסחים יג-ב הוכיח מהתוס' והרמב"ם שלא סוברים כמהרש"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה מקורו.
- ↑ אמנם יש דעה שמצוות אכילת קודשים היא בפעולה, הובאה בערך אכילת קודשים#מקור_וטעם ד"ה מהות המצווה.