כרמל המקראית: הבדלים בין גרסאות בדף

נוף הכפר הערבי "אל כרמיל" בו מזוהת כרמל המקראית - צולם ממעון

כרמל המקראית בדרום הר חברון נמצאת בתחום הכפר הפלסטיני אל כרמיל .

כרמל המקראית הייתה בשטח נחלת שבט יהודה. היא מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת יהודה ונטילת חלק באירועים שבין דוד לנבל הכרמלי, בעת שברח מפני שאול אל מדבר.

"אוסביוס מקיסריה", אשר כתב במאה ה-4 את ה"אונומסטיקון", רשימת השמות של מקומות בארץ ישראל, מתאר כך את תולדות המקום כך:

1. כרמל שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מה"מיל" העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא ^[1].
2. כרמל במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא (שם חבל הארץ), אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים ^[2].
3. ...סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים ^[3].

אזכורים מקראיים[עריכה]

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: "זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

דוד, הנמלט משאול המלך הגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עימו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי. וכך כתוב בספר שמואל א': "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. ... וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר: כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל.((מקור|(פסוקים א' - ז' בדילוגים)}}

בסופו של האירוע, דוד בא לכרמל ונושא את אלמנת נבל הכרמלי, אביגיל לאישה. וכך מסיים הכתוב את הפרשה: "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶל-אֲבִיגַיִל הַכַּרְמֶלָה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, לֵאמֹר, דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ, לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה. (פסוק מ').

זיהוי המקום[עריכה]

כרמל המקראית מזוהה עם "חורבת כרמל", 5 ק"מ, דרומית לעיירה הערבית יטה. לפי הערכה, היישוב הקדום השתרע על שטח נרחב, אשר במרכזו גיא, עם נביעות זעירות - עיון אל-כרמיל - ובריכת אגירה גדולה, האוספת מי גשמים, הקיימת עד היום.

קיומו של מקור מים יציב על ספר מדבר יהודה היה גורם לתפקודה של כרמל, בימי המקרא ואף בתקופות לאחר מכן. בתקופות הבאות בארץ ישראל: הרומית, הביזנטית והצלבנית. היישוב כרמל היה לבסיס צבאי, מינהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשובה.

הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכה]

הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון- בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון המקראית, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, צבי עמית, חוקר ארץ ישראל, העלה את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מינהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל. מעניין לציין כי אסוביוס אינו מציין קיום ישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת.

הערות שוליים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

• דרומא

לקריאה נוספת[עריכה]

• [דוד עמית - רשות העתיקות, לשאלת זיהויה של כרמל היהודית, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח- 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח.