נחלת שבט ראובן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט ראובן": בצהוב בהיר -בדרום עבר הירדן- מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט ראובן''' מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" {{מקור| | '''נחלת שבט ראובן''' מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" {{מקור|לפי ספר נחמיה, ט' כ"א|כן}}. תאור הנחלה ב[[ספר יהושע]] מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - [[נחל חשבון]] - הגבול הדרומי של [[נחלת שבט גד]], במערב [[ים המלח]], בדרום [[נחל ארנון]] ובמזרח - המדבר וארץ [[בני עמון]]. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם [[בקעת הירדן]]. מלבד ממלכות סיחון ןארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" -אשר הזמינו את [[בלעם]] לקלל את עם ישראל. | ||
'''זכריה קלעי''' | חוקר המקרא, '''זכריה קלעי''', עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אןתה כך: תאור הנחלה של [[שבט ראובן]] כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מ[[ערבות מואב]] - מושב [[שבטי ישראל]] - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי [[יהושע בן נון]]. | ||
==תאור הגבול== | ==תאור הגבול== | ||
ב[[ספר יהושע]] | ב[[ספר יהושע]] הוגדרו גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו לו על ידי [[משה רבינו]]. וכך נאמר:" | ||
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי | וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת. וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק. וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל:{{מקור|י"ג, ט"ו-כ"ג בדילוגים|כן}} | ||
הגבול הדרומי | הגבול הדרומי הוא נחל ארנון - גבול [[ארץ אדום]], המערבי הוא בפועל הוא [[ים המלח]], המזרחי הוא ה[[מדבר]] ארץ לא מיושבת, ומשיק לארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט גד]] באפיק "נחל חשבון". | ||
==הקשר עם שבט גד== | ==הקשר עם שבט גד== | ||
'''זאב ארליך''' במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות" מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים או מבצרים ארבע ערים בנחלת שבט ראובן. | הקשר של שבט ראובן עם שכנו הצפוני, [[שבט גד]] נושא אופי מיוחד. '''זאב ארליך''', במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות", מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן" . | ||
הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]], הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" {{מקור|ל"ב, א'|כן}}.כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..." | |||
כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..." | |||
זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית. | |||
בדרום הם בנו את דיבון, עטרות, ערוער ועטרות שופן - כנגד מואב. בצפון-מזרח הם בונים את יעזר ויגבהה - כנגד עמון. בצפון-מערב הם בונים את בית נמרה ובית הרן - כנגד הכנענים אשר ממערב לירדן. | |||
בני ראובן, הם אמנם בעלי "מקנה רב", אך לא "עצום מאד", בונים ערים בתוך השטח ומוגנים מפני מתקפה מן החוץ על ידי בני שבט גד. | |||
הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" | |||
{{מקור|במדבר ל"ב,י"ז|כן}}. בערים שבנו בני ראובן, ללא הארבע המדוברות, לא מצאנו הגדרה כזו... | |||
לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" {{מקור|ילקוט שמעוני דברים תתקסא|כן}}. | |||
==נחלת שבט ראובן== | |||
[[תמונה:Nachalat reuven 2.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט ראובן]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 45: | שורה 42: | ||
* זאב ארליך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/areygad.htm ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות] - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו | * זאב ארליך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/areygad.htm ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות] - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נחלת שבט ראובן|ראובן, נחלת שבט]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עבר הירדן|ראובן, נחלת שבט]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:55, 5 בספטמבר 2012
|
|
נחלת שבט ראובן מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי ספר נחמיה, ט' כ"א). תאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - נחל חשבון - הגבול הדרומי של נחלת שבט גד, במערב ים המלח, בדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן. מלבד ממלכות סיחון ןארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" -אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.
חוקר המקרא, זכריה קלעי, עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אןתה כך: תאור הנחלה של שבט ראובן כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מערבות מואב - מושב שבטי ישראל - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי יהושע בן נון.
תאור הגבול[עריכה]
בספר יהושע הוגדרו גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו לו על ידי משה רבינו. וכך נאמר:" וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת. וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק. וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל:(י"ג, ט"ו-כ"ג בדילוגים)
הגבול הדרומי הוא נחל ארנון - גבול ארץ אדום, המערבי הוא בפועל הוא ים המלח, המזרחי הוא המדבר ארץ לא מיושבת, ומשיק לארץ בני עמון. הגבול הצפוני תוחם את נחלת שבט גד באפיק "נחל חשבון".
הקשר עם שבט גד[עריכה]
הקשר של שבט ראובן עם שכנו הצפוני, שבט גד נושא אופי מיוחד. זאב ארליך, במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות", מצביע את תופעה מענינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן" .
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר" כותב : אמנם "לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה - עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן" (ל"ב, א').כלומר, את הפסוק יש להבין כך: "ומקנה רב היה לבני ראובן, (אבל=) ולבני גד (היה מקנה) עצום מאד..."
זאב ארליך מניח כי זו הסיבה כי בני גד בקשו לבנות ערים לטף ואת וגדרות לצאן. בני גד, בעלי המקנה העצום מאד, היו בעלי הענין העיקריים. הם בנו את הערים וישבו בגבולות השטח סביב, מוכנים לכל מתקפה מן החוץ ושומרים על כלל השטח ועל המקנה, עד לגמר כיבושה של ארץ ישראל המערבית.
בדרום הם בנו את דיבון, עטרות, ערוער ועטרות שופן - כנגד מואב. בצפון-מזרח הם בונים את יעזר ויגבהה - כנגד עמון. בצפון-מערב הם בונים את בית נמרה ובית הרן - כנגד הכנענים אשר ממערב לירדן.
בני ראובן, הם אמנם בעלי "מקנה רב", אך לא "עצום מאד", בונים ערים בתוך השטח ומוגנים מפני מתקפה מן החוץ על ידי בני שבט גד.
הכתוב מציין, דווקא בערים שנבנו ע"י בני גד כולל ארבע ערי ראובן אלה, כי הם - "ערי מבצר וגדרות צאן" (במדבר ל"ב, לו). מכאן גם מובנת בקשתם : "וישב טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ" (במדבר ל"ב,י"ז). בערים שבנו בני ראובן, ללא הארבע המדוברות, לא מצאנו הגדרה כזו...
לכך התאים יפה מדרשם של חז"ל על הפסוק בברכת משה לגד "ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד" (דברים ל"ג, כ): "מלמד שתחומו של גד מרחיב והולך כלפי מזרח... מלמד שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות" (ילקוט שמעוני דברים תתקסא).
נחלת שבט ראובן[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967
קישורים חיצוניים[עריכה]
- זאב ארליך ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות - מתוך הספר: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה התשנ"ו