נחלת שבט נפתלי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט נפתלי''' בחום-בהיר -בצפון-מזרח הארץ - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט נפתלי''' או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח [[ארץ ישראל]]. | '''נחלת שבט נפתלי''' או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח [[ארץ ישראל]]. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר [[נחלת שבט יהודה]] ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של [[ארץ ישראל]] - קו [[חצביה]] - [[צידון]] לאורך [[נהר הליטני]]<ref> '''זכריה קלעי''', עמוד 192</ref> עד ל[[נחל יששכר]] בדרום, במזרח היא תוחמת עם [[נהר הירדן]], [[ימת החולה]] ו[[ים כנרת]] ובמזרח עם [[נחלת שבט אשר]] ו[[נחלת שבט זבולון]]. סביבת [[הר תבור]] היא נקודת המפגש לשלושת השבטים. | ||
==המגן על צפון הארץ== | ==המגן על צפון הארץ== | ||
ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול | ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מאזורים הנכלל בתאור הארץ מפי [[משה רבינו]] כאשר הוא עולה על [[הר נבו]], לפני פטירתו. וכל מתואר ב[[ספר דברים]]: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן {{מקור|ל"ב,א'-ב'|כן}}. | ||
יהודה אליצור ויהודה קיל | יהודה אליצור ויהודה קיל ב'''אטלס דעת מקרא''' מעירים כי השבטים [[שבט דן|דן]], [[שבט אשר|אשר]] ו[[שבט נפתלי|נפתלי]] היו כלולים במחנה אחד שמסע [[שבטי ישראל]] ב[[מדבר סיני]] המתואר ב[[ספר במדבר]]. הם נימנו כל "מחנה דן" שהיה "מאסף לכל המחנות" {{מקור|י',כ"ה|כן}}. לימים, שבטים אלו יתנחלו בצפון הארץ, המגן על הארץ. תפקידם זה מסביר את האמור בספר יהושע כי בין ערי נפתלי היו 19 "ערי מבצר". בין השאר, הם סבורים כי בינהם היו: "בית ענת" המזוהה עם "הינה" דרומית ל[[דמשק]] "בית שמש" , אולי "מג'דל א-שמס" לרגלי [[הר החרמון]] שנאמר עליהן ב[[ספר שופטים]] :" נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת" {{מקור|א', ל"ג|כן}} וכן שורה ארוכה של ערים מעריב לנהר הירדן ולים כנרת. | ||
נחלת נפתלי | נחלת נפתלי סופגת את הפולשים מהצפון, כמו מלך [[ארם]] כפי שנאמר ב[[ספר דברי הימים]] "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי{{מקור| ב', ט"ז,ד'|כן}}. גם ב[[ספר מלכים]] מספא על אותו פולש מהצפון : "וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, '''עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי'' {{מקור|([[ספר מלכים]](א',ט"ו,כ')}}. | ||
סופה של | סופה של התיישבות שבט נפתלי בנחלתו, באה לקיצה [[תגלת פלאסר]] מלך [[אשור]] כפי שמובא בספר מלכים:" בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה {{מקור|ב' ט"ו, כ"ט|כן}} | ||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ: עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור| | בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ: עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {{מקור|י"ט,ל"ב-ל"ח|כן}} | ||
==מפת נחלת השבט== | ==מפת נחלת השבט== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nachalat_naftali_3.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט נפתלי]] | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | * זכריה קלאי, '''נחלות שבטי ישראל''', מוסד ביאליק ירושלים, 1967 | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נחלת שבט נפתלי|נפתלי, נחלת שבט]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ גליל|נפתלי, נחלת שבט]] | [[קטגוריה:חבל ארץ גליל|נפתלי, נחלת שבט]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:55, 5 בספטמבר 2012
|
|
נחלת שבט נפתלי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרע מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני[1] עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תוחמת עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמזרח עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.
המגן על צפון הארץ[עריכה]
ארץ נפתלי נחשבה לחבל ארץ גדול. בתור שכזו היא אחד מאזורים הנכלל בתאור הארץ מפי משה רבינו כאשר הוא עולה על הר נבו, לפני פטירתו. וכל מתואר בספר דברים: וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן (ל"ב,א'-ב').
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא מעירים כי השבטים דן, אשר ונפתלי היו כלולים במחנה אחד שמסע שבטי ישראל במדבר סיני המתואר בספר במדבר. הם נימנו כל "מחנה דן" שהיה "מאסף לכל המחנות" (י',כ"ה). לימים, שבטים אלו יתנחלו בצפון הארץ, המגן על הארץ. תפקידם זה מסביר את האמור בספר יהושע כי בין ערי נפתלי היו 19 "ערי מבצר". בין השאר, הם סבורים כי בינהם היו: "בית ענת" המזוהה עם "הינה" דרומית לדמשק "בית שמש" , אולי "מג'דל א-שמס" לרגלי הר החרמון שנאמר עליהן בספר שופטים :" נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת" (א', ל"ג) וכן שורה ארוכה של ערים מעריב לנהר הירדן ולים כנרת.
נחלת נפתלי סופגת את הפולשים מהצפון, כמו מלך ארם כפי שנאמר בספר דברי הימים "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ אֶל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל מָיִם; וְאֵת כָּל-מִסְכְּנוֹת, עָרֵי נַפְתָּלִי( ב', ט"ז,ד'). גם בספר מלכים מספא על אותו פולש מהצפון : "וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, 'עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי ([[ספר מלכים]](א',ט"ו,כ').
סופה של התיישבות שבט נפתלי בנחלתו, באה לקיצה תגלת פלאסר מלך אשור כפי שמובא בספר מלכים:" בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם, אַשּׁוּרָה (ב' ט"ו, כ"ט)
תאור הנחלה[עריכה]
בספר יהושע מובא תאור הנחלה : "לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר, וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה; וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב, וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם, וּבִיהוּדָה, הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת. וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר. וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ: עָרִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. (י"ט,ל"ב-ל"ח)
מפת נחלת השבט[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ זכריה קלעי, עמוד 192
לקריאה נוספת[עריכה]
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967