זכר למקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. | תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|ירמיה ל, יז|כן}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.({{מקור|בבלי:ראש השנה ל א$בבלי ראש השנה ל, א}}) | ||
==דברים שנעשים זכר למקדש== | |||
*מן התורה [[לולב]] ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים. | |||
*נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. | |||
*ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים. | |||
*חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות. | |||
*אכילת [[מרור]] בליל הסדר בזמן הזה. | |||
*כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. | |||
*לדעת רבים גם [[ספירת העומר]] בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:40, 5 בספטמבר 2012
|
|
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב (ירמיה ל, יז): "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.(בבלי ראש השנה ל, א)
דברים שנעשים זכר למקדש[עריכה]
- מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים.
- נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח.
- ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים.
- חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות.
- אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה.
- כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים.
- לדעת רבים גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.