דברים שבלב כל אדם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דברים שבלב כל אדם''' הוא מונח המבטא מצב בו ישנה [[אומדנא]] ברורה<ref>ע"ע [[אומדנא דמוכח]].</ref> שהאדם התכוון לדבר מסויים, שבמקום זה '''אין''' | '''דברים שבלב כל אדם''' הוא מונח המבטא מצב בו ישנה [[אומדנא]] ברורה<ref>ע"ע [[אומדנא דמוכח]].</ref> שהאדם התכוון לדבר מסויים, שבמקום זה '''אין''' משתמשים בכלל ש[[דברים שבלב אינם דברים]] {{מקור|קידושין מט:|כן}}, אלא אנו רואים זאת כאמירה מפורשת. | ||
למצב זה, בו ברורה כוונת האדם, קראו מקצת ה[[ראשונים]] {{מקור|(הריטב"א בכ"מ<ref>ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ. | |||
דברי הריטב"א הנ"ל צוטטו כמה פעמים באח' - ר' שו"ת עונג יום טוב סי' קסח ד"ה ונ"ל בטעם; שו"ת אבני נזר אה"ע סי' קלג ס"ק כ וסי' קסז ס"ק ו.</ref>; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד)}} ובעקבותיהם רבים מה[[אחרונים]]<ref>קצות החשן {{מקור|סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט|כן}}; | |||
ספר נחלת שבעה {{מקור|תשובות סימן פא ד"ה ועוד דבנידון|כן}}; שו"ת זית רענן {{מקור|כרך א, בסוגיא דרבוצה סימן א ד"ה ונ"ל דלא, כרך ב סימן מ ד"ה לכן נראה|כן}}; שו"ת שואל ומשיב {{מקור|מהדורה א ח"א סי' מד ד"ה ודרך אגב, סי' עב ד"ה להרב החריף, ח"ב סי' נז ד"ה מכתבו מיום, ח"ג סי' לה ד"ה ובזה נראה, סי' נ ד"ה ביום ב', סי' קיז ד"ה שלום וברכה|כן}}; שו"ת כתב סופר {{מקור|(אה"ע סימן נב (ב), חו"מ סי' כא ד"ה וזאת תורת, סי' לו ד"ה והנה בטוש"ע, ועוד)}}; שו"ת עונג יום טוב {{מקור|סי' קסז ד"ה ועוד דלפי|כן}}; שו"ת אבני נזר {{מקור|יו"ד סי' קמו ס"ק ט, אה"ע סי' קסד ס"ק יג-יד, סי' קסו ס"ק א, סי' קסז כ"פ, רס"י רלג, חו"מ סי' נא כ"פ|כן}}; שו"ת אחיעזר {{מקור|ח"א אה"ע סי' כד אות ג, ח"ג סי' כו ד"ה וגם בעצם|כן}}; חזון איש {{מקור|שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ|כן}}; שו"ת אפרקסתא דעניא {{מקור|ח"א סי' קנ ד"ה אך לק"מ, ח"ב או"ח סי' ח ד"ה והנה הדברים|כן}}; שו"ת הר צבי {{מקור|אה"ע סי' עב, פא|כן}}; ועוד.</ref>: "'''דברים שבלב כל אדם'''", כלומר: דברים שבלב (- במחשבה<ref>ב[[תנ"ך]] ה[[לב וכלי דם|לב]] מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי [[חז"ל]] פעמים רבות הלב מסמל את הרגש {{מקור|הרב צב"י טאו שליט"א|כן}}.</ref>) אך הם גלויים לכל אדם. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | |||
[[קטגוריה:משפט]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:18, 6 בספטמבר 2012
|
|
דברים שבלב כל אדם הוא מונח המבטא מצב בו ישנה אומדנא ברורה[1] שהאדם התכוון לדבר מסויים, שבמקום זה אין משתמשים בכלל שדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:), אלא אנו רואים זאת כאמירה מפורשת.
למצב זה, בו ברורה כוונת האדם, קראו מקצת הראשונים (הריטב"א בכ"מ[2]; רבי יהודה בן הרא"ש בתשובה בשו"ת זכרון יהודה סי' פא; ועוד) ובעקבותיהם רבים מהאחרונים[3]: "דברים שבלב כל אדם", כלומר: דברים שבלב (- במחשבה[4]) אך הם גלויים לכל אדם.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ע"ע אומדנא דמוכח.
- ↑ ר' חי' הריטב"א עירובין נב. ד"ה והראב"ד ז"ל; כתובות ג. ד"ה כל דמקדש (- מובא בשטמ"ק שם); שם מג: ד"ה ולטעמיך תגבי (- מובא בשטמ"ק שם); שם עח: ד"ה כתבתינהו לנכסי (- מובא בשטמ"ק שם); שם קא. ד"ה לא שנו; שם נ. ד"ה הא דאמרינן, וד"ה ודילמא שאני; ב"מ טו. ד"ה וכי יפה (- מובא בשטמק שם); ב"ב קמו: ד"ה אומדנא דמוכח; שבועות יא. ד"ה אמר רבה; שם כו: ד"ה והנכון בתירוץ. דברי הריטב"א הנ"ל צוטטו כמה פעמים באח' - ר' שו"ת עונג יום טוב סי' קסח ד"ה ונ"ל בטעם; שו"ת אבני נזר אה"ע סי' קלג ס"ק כ וסי' קסז ס"ק ו.
- ↑ קצות החשן (סי' יב ס"ק א; סי' קפא ס"ק א; סי' רנ ס"ק ה; סי' רסט ס"ק א; סי' שמח ס"ק ד; אבני מילואים סי' כז ס"ק ט); ספר נחלת שבעה (תשובות סימן פא ד"ה ועוד דבנידון); שו"ת זית רענן (כרך א, בסוגיא דרבוצה סימן א ד"ה ונ"ל דלא, כרך ב סימן מ ד"ה לכן נראה); שו"ת שואל ומשיב (מהדורה א ח"א סי' מד ד"ה ודרך אגב, סי' עב ד"ה להרב החריף, ח"ב סי' נז ד"ה מכתבו מיום, ח"ג סי' לה ד"ה ובזה נראה, סי' נ ד"ה ביום ב', סי' קיז ד"ה שלום וברכה); שו"ת כתב סופר (אה"ע סימן נב (ב), חו"מ סי' כא ד"ה וזאת תורת, סי' לו ד"ה והנה בטוש"ע, ועוד); שו"ת עונג יום טוב (סי' קסז ד"ה ועוד דלפי); שו"ת אבני נזר (יו"ד סי' קמו ס"ק ט, אה"ע סי' קסד ס"ק יג-יד, סי' קסו ס"ק א, סי' קסז כ"פ, רס"י רלג, חו"מ סי' נא כ"פ); שו"ת אחיעזר (ח"א אה"ע סי' כד אות ג, ח"ג סי' כו ד"ה וגם בעצם); חזון איש (שביעית סי' כז אות ז ד"ה הנלקטים בשביעית; יו"ד סי' עז אות ד ד"ה וא"ת א"כ); שו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קנ ד"ה אך לק"מ, ח"ב או"ח סי' ח ד"ה והנה הדברים); שו"ת הר צבי (אה"ע סי' עב, פא); ועוד.
- ↑ בתנ"ך הלב מסמל את מקום המחשבה, לעומת זאת, בדברי חז"ל פעמים רבות הלב מסמל את הרגש (הרב צב"י טאו שליט"א).