סביבון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== טעמי המנהג == | == טעמי המנהג == | ||
ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ישנם כמה טעמים למנהג זה: | ||
@ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור| | @ יש אומרים שכשמלכו [[יון]] ולא הניחו אותם לעסוק ב[[תורה]] וב[[מצוות]], כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון ל[[ברית מילה]]) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה {{מקור|שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר|כן}}. | ||
@ | @ | ||
גרסה מ־09:19, 6 בספטמבר 2012
|
|
סביבון [דרייד"ל באידיש] הוא כלי משחק מסתובב. עם חוד בקצהו התחתון ומקום לאחיזה בחלקו העליון. יש הנוהגים לשחק בסביבון בחנוכה.
טעמי המנהג
ישנם כמה טעמים למנהג זה:
- יש אומרים שכשמלכו יון ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, כשהיו ישראל לומדים תורה או מתאספים לדבר מצוה (כגון לברית מילה) היו מניחים לידם סביבונים, כשהקלגסים היוונים היו באים, היו משחקים בהם, כדי שלא ידעו שלמדו תורה (שו"ת דברי יציב או"ח סוף סי' רפג ד"ה ובהנ"ל אפשר).
השתלשלות המנהג
צורת הסביבון
בגלות נהגו לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, ש.
יש שהסבירו שאלו ראשי תיבות של המילים: "נס גדול היה שם", והכוונה לארץ ישראל. האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הסביר ש'נס גדול' - הוא נס המשתלב במערכת הטבע(דרוש מקור). לדעה זו, בארץ ישראל, יש לחרוט על הסביבון את האותיות: נ, ג, ה, פ. כלומר: "נס גדול היה פה"(דרוש מקור). וכן נהגו רבים.
אך יש הטוענים שהטעם לאותיות אלו הוא אחר, ולכן גם בארץ ישראל יש לכתוב נ, ג, ה, ש(דרוש מקור). ושיטה זו ישנם נימוקים אחרים לחריטת אותיות אלו:
- יש הטוענים שאלו ראשי תיבות של המילים "נשיא גדול היה שמעון", והכוונה היא לשמעוןהחשמונאי(דרוש מקור).
- יש הטוענים כי האותיות של הסביבון מכוונות למשחק הימורים[1], והאות ג משמעותה "גנץ" (- זכית בכל הכסף), האות נ משמעותה "נישט" (- לא זכית בכלום), האות ה משמעותה "הַלְבְּ" (- זכית במחצית מסכום הכסף), והאות ש משמעותה "שטל" (- המתן תור אחד)(דרוש מקור).
לקריאה נוספת
- הרב יצחק טעסלער שליט"א, ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה, מתוך: אור ישראל - קובץ לענייני הלכה ומנהג, כרך יד[2] (שנה ד גליון ב), עמ' נ-ס
- הרב ישראל תנחום דרדק שליט"א, אור ישראל, מהד' תשס"ח, פ"א סעיף כד, עמ' כד-כו
קישורים חיצוניים
- מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה 'חנוכיה' - פורום 'אוצר החכמה'