קרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(כ' בויקיפדיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קרוב''' הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. ב[[הלכה]], לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות [[עדות (הלכה)|עדות]], על [[איסור עריות]], על [[אבלות]] ו[[אנינות]], על [[צדקה]] ועוד. | '''קרוב''' הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. ב[[הלכה]], לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות [[עדות (הלכה)|עדות]], על [[איסור עריות]], על [[אבלות]] ו[[אנינות]], על [[צדקה]] ועוד. | ||
==הגדרת קורבה== | |||
לקרבה הלכתית יש כמה דרגות: | |||
@"''''שבעה קרובים'''": אב, אם, אח, אחות, בן, בת בעל/ אשה. | |||
@ '''קרובים מדרגה שניה''' | |||
==השפעת קורבה בהלכה== | ==השפעת קורבה בהלכה== | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
===איסור עריות=== | ===איסור עריות=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[גילוי עריות]]}} | ||
איסור עריות הוא איסור על | איסור עריות הוא איסור על קרבת אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]]) | ||
לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה". | לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה". | ||
===עדות=== | ===[[עדות]]=== | ||
בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה|מכות יג א}}. | |||
בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה | |||
זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף. | זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף. | ||
===צדקה=== | ===[[צדקה]]=== | ||
התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה{{הערה|אור זרוע הלכות צדקה.}}. דינים אלו נסמכו על הפסוק {{ציטוטון|ומבשרך אל תתעלם}}, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם. | התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה{{הערה|אור זרוע הלכות צדקה.}}. דינים אלו נסמכו על הפסוק {{ציטוטון|ומבשרך אל תתעלם}}, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם. | ||
גרסה אחרונה מ־11:08, 16 באוקטובר 2012
|
|
קרוב הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. בהלכה, לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות עדות, על איסור עריות, על אבלות ואנינות, על צדקה ועוד.
הגדרת קורבה[עריכה]
לקרבה הלכתית יש כמה דרגות:
- "'שבעה קרובים": אב, אם, אח, אחות, בן, בת בעל/ אשה.
- קרובים מדרגה שניה
השפעת קורבה בהלכה[עריכה]
אבלות[עריכה]
- ערך מורחב - אבלות
לפי ההלכה היהודית, אָבֵל הוא אדם שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת, ועל האבל ישנו ציווי הלכתי להתאבל על קרוביו. בתקופה שבין המוות לקבורה, קרוב המשפחה נמצא במצב ביניים והוא מוגדר כאונן, שזהו מצב של אבלות חלקית.
למרות האיסור המוטל על כוהן ליטמא בטומאת מת[1], הוא מחויב לעבור על איסור זה וליטמא לקרוביו בשעת הלוויתם וקבורתם, (למעט מאחות נשואה)[2]. יוצא דופן הוא הכוהן גדול לו אסור ליטמא לקרוביו תמיד.
איסור עריות[עריכה]
- ערך מורחב - גילוי עריות
איסור עריות הוא איסור על קרבת אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מהתורה, בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן (שניות לעריות)
לעומת איסור זה, נישואי קרובים אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".
עדות[עריכה]
בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל ערב, אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה[3]. זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, בחופה, בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.
צדקה[עריכה]
התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה[4]. דינים אלו נסמכו על הפסוק "ומבשרך אל תתעלם", ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.