דיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←לקריאה נוספת) |
||
| (7 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דיין''' הוא רב המומחה בדיני ממונות ותפקידו להכריע בין שנים: תובע ונתבע. על מנת להכריע את ההלכה אל הדיין צריכים להצטרף עוד שני דיינים. דיין שדן יחידי עובר על דברי המשנה "אין דן יחידי אלא אחד" (הקב"ה) שנים שדנים נקראים [[בית דין חצוף]]. לדיני נפשות דרושים עשרים ושלש דיינים ולמקרים מסוימים אף 71 דיינים. | '''דיין''' הוא רב המומחה בדיני ממונות<ref>בדורנו כשאין לנו סמכות לדון אלא דיני ממונות אך בעבר ובעתיד בע"ה על הדיין להיות מומחה גם בדיני נפשות ועוד חלקים מדיני ממונות שאין לנו רשות לדון בהם כיום. עיין עוד בשו"ע חו"מ הלכות דיינים</ref> ותפקידו להכריע בין שנים: תובע ונתבע. על מנת להכריע את ההלכה אל הדיין צריכים להצטרף עוד שני דיינים. דיין שדן יחידי עובר על דברי המשנה "אין דן יחידי אלא אחד" (הקב"ה) שנים שדנים נקראים [[בית דין חצוף]]. לדיני נפשות דרושים עשרים ושלש דיינים ולמקרים מסוימים אף 71 דיינים. | ||
הדיין דן לפי הנתונים שלפניו ולכך יש כלל: [[אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות]] ({{מקור|מסכת בבא בתרא קלא.}}) | הדיין דן לפי הנתונים שלפניו ולכך יש כלל: [[אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות]] ({{מקור|מסכת בבא בתרא קלא.}}) | ||
הדיין הראשי נקרא אב בית דין (כמו לדוגמא [[רבי יהושע בן חנניה]] ({{מקור|מסכת בבא קמא עד:}}) | הדיין הראשי נקרא אב בית דין (כמו לדוגמא [[רבי יהושע בן חנניה]] ({{מקור|מסכת בבא קמא עד:}}) | ||
==במדינת ישראל== | |||
על פי הסכם הסטטוס קוו שנחתם בין בן גוריון לראשי אגודת ישראל כל ענייני האישות<ref>דהיינו נישואין וגירושין</ref> יובאו בפני בית דין רבני רשמי של מדינת ישראל בלבד ואין לבית משפט חילוני כול סמכות לדון בכך<ref>למעט מקרים מסויימים מאוד</ref>. | |||
ישנם בתי דין אזוריים של הרבנות הראשית לישראל והדיינים היושבים שם ממונים על ידי הועדה למינוי דיינים,כדי להתמנות לדיין בבית דין רבני של הרבנות הראשית יש לקבל סמיכה "ידין ידין" מאת הרבנות הראשית. הלימודים לקראת סמיכה זו הם קשים ביותר ואף המבחנים עצמם לא קלים כלל וכלל. הדיינים הם ברובם ספרדים-חרדים או ליטאים-אשכנזים אך לאחרונה החלה הכרה במעמדם של תלמידי החכמים הציונים והוכנסו כארבעה רבנים דתיים-לאומיים לתפקד כדיינים בבתי הדין. | |||
בית הדין הגדול שבירושלים מקביל במהותו לבית משפט העליון ולכן כול הערעורים על פסקי בתי הדין האזוריים מגיעים אליו. בבית דין זה מכהנים טובי הדיינים בדורנו ובדרך כלל נשיא בית הדין הגדול הוא הרב הראשי לישראל(או האשכנזי או הספרדי). | |||
מעמדו של דיין במדינת ישראל מקביל למעמדו של שופט. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/124/BateiDin.pdf מאגר בתי הדין של מדינת ישראל] | |||
* [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/173/nahalimdayanut.pdf נהלי בחינות בדיינות של הרבנות הראשית לישראל] | |||
==דיינים מפורסמים== | ==דיינים מפורסמים== | ||
*[[רבי מיימון]] (אביו של [[הרמב"ם]]) | *[[רבי מיימון]] (אביו של [[הרמב"ם]]) | ||
*[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] | *[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] | ||
*[[הרב מרדכי אליהו]] | |||
*[[הרב זלמן נחמיה גולדברג]]-הגרז"נ | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
גרסה אחרונה מ־00:25, 14 בנובמבר 2012
|
|
דיין הוא רב המומחה בדיני ממונות[1] ותפקידו להכריע בין שנים: תובע ונתבע. על מנת להכריע את ההלכה אל הדיין צריכים להצטרף עוד שני דיינים. דיין שדן יחידי עובר על דברי המשנה "אין דן יחידי אלא אחד" (הקב"ה) שנים שדנים נקראים בית דין חצוף. לדיני נפשות דרושים עשרים ושלש דיינים ולמקרים מסוימים אף 71 דיינים.
הדיין דן לפי הנתונים שלפניו ולכך יש כלל: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות (מסכת בבא בתרא קלא.)
הדיין הראשי נקרא אב בית דין (כמו לדוגמא רבי יהושע בן חנניה (מסכת בבא קמא עד:)
במדינת ישראל[עריכה]
על פי הסכם הסטטוס קוו שנחתם בין בן גוריון לראשי אגודת ישראל כל ענייני האישות[2] יובאו בפני בית דין רבני רשמי של מדינת ישראל בלבד ואין לבית משפט חילוני כול סמכות לדון בכך[3]. ישנם בתי דין אזוריים של הרבנות הראשית לישראל והדיינים היושבים שם ממונים על ידי הועדה למינוי דיינים,כדי להתמנות לדיין בבית דין רבני של הרבנות הראשית יש לקבל סמיכה "ידין ידין" מאת הרבנות הראשית. הלימודים לקראת סמיכה זו הם קשים ביותר ואף המבחנים עצמם לא קלים כלל וכלל. הדיינים הם ברובם ספרדים-חרדים או ליטאים-אשכנזים אך לאחרונה החלה הכרה במעמדם של תלמידי החכמים הציונים והוכנסו כארבעה רבנים דתיים-לאומיים לתפקד כדיינים בבתי הדין. בית הדין הגדול שבירושלים מקביל במהותו לבית משפט העליון ולכן כול הערעורים על פסקי בתי הדין האזוריים מגיעים אליו. בבית דין זה מכהנים טובי הדיינים בדורנו ובדרך כלל נשיא בית הדין הגדול הוא הרב הראשי לישראל(או האשכנזי או הספרדי).
מעמדו של דיין במדינת ישראל מקביל למעמדו של שופט.
לקריאה נוספת[עריכה]
דיינים מפורסמים[עריכה]
- רבי מיימון (אביו של הרמב"ם)
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- הרב מרדכי אליהו
- הרב זלמן נחמיה גולדברג-הגרז"נ