ויקישיבה:בית מדרש: הבדלים בין גרסאות בדף

במקום זה מתקיימים דיונים והתנצחויות כלליות בנוגע למדיניות ונהלי הוויקישיבה.

דיון חדש יתווסף מתחת לשורות הקיימות עם כותרת מדרגה 2 (כלומר, מוקפת בשני '=' מכל צד).

דיון שלא מוכרע בדרכי נעם - יועמד להצבעה בסנהדרין, ועל פי הנהלים המפורטים בויקישיבה:הצבעה.

תזאורוס לוגי

מי כותב את זה  ???? בהמון דפים זה כתוב. יש פיתרון?

עיין כאן: ויקישיבה:תזאורוס לוגי. מאירי, חבר בהנהלת האתר 14:45, ט"ז בכסלו ה'תשע"א (UTC)

תוכן מינמלי

ראיתי כמה פעמים דפים על ערכים "שמנים" עם רק 2 או 3 שורות עליהם. חמור מזה היא פתיחת ערך בלי תוכן בכלל בתוכו. אני מבין שאנשים מעונינים לפתוח ערך מתוך הנחה שאחרי שהערך כבר נמצא יהיו אנשים שיתעניינו ויוסיפו מידע שיש להם וכך יתפתח הערך. מצד שני, זה נראה לי לא ראוי לפתוח ערכים בלי תוכן. אולי כדאי שתהיה איזו מסגרת שיהיה אפשר לשים בה ערכים מבוקשים שעוד לא נמצאים באתר, ואנשים יוסיפו שם מידע על הערכים, אבל כל עוד הערך אינו שלם (כל ערך לפי עניינו - זאת אומרת, ערך על אישיות מחוייב לכלול את פרטי תולדותיו (לידה, פעלים - מגורים, תפקיד וכדו', פטירה) ועל עיקר ענינו (במקרה של מחבר ספר - על הספר, במקרה של מחולל מהפכה על המהפכה וכדו') הוא ישאר באותה מסגרת, וכשהוא יהיה שלם הוא יועבר למסגרת הערכים הרגילים.

נראה לי שניתן לפעול כפי שנהוג במיזמי ויקי אחרים: לסמן ערכים כאלו כקצרמרים, או כדורשי עבודה/שכתוב. כשהערך יעמוד על רגליו, יהיה ניתן להסיר את הסימון. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 19:00, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)

תאריך לועזי

ראיתי שדיברו על זה ב"שו"ת", וכתבתם שהדיון על זה צריך להיות כאן. דעתי פשוטה מאוד (ולדעתי גם הגיונית מאוד...): כמובן שצריך תמיד לציין תאריכים עבריים, וכך למשל כמו שאתם עושים בעמוד הראשי. אבל - לגבי היסטוריה - חשוב מאוד לציין גם שנה לועזית, אין מה לעשות, הגויים (במלעיל..) בעניין הזה עשו עבודה טובה. ברור לכולם שכשאכתוב שחורבן ביהמ"ק היה בשנת 68 לספירה זה יהיה הרבה הרבה יותר ברור מאשר שנת ג'תתקצ"ח: המספרים נותנים קנה-מידה להבין באיזה תקופה מדובר ולהשוות בקלות בין שנים שונות. מי ידע לחשב לפי ג'תתקצ"ח מתי נבנה בית המקדש השני??

גם בעניין פרקי התנ"ך התקבלה בכל העולם היהודי חלוקת הפרקים הנוצרית, לא בגלל שאנו כ"כ אוהבים אותם אלא משום שהיא הרבה יותר פשוטה ונוחה, גם אם יש בה חסרונות.

מעניין להזכיר גם שתפארת ישראל על המשניות בתחילת סדר מועד מביא את כללי עיבור השנה והחודשים וכו' (בקיצור איך לעשות לוח שנה), ובסופו מביא מדריך להכנת לוח שנה לועזי, כולל מתי חלים כל החגים שלהם, הוא לא ראה בזה שום בעיה (אפשר מתי שהוא להכניס את זה ל"הידעת...")

אגב מבחינת ההלכה להרבה מאוד פוסקים אין בזה שום בעיה. אחיקם 10:29, ה' בטבת ה'תשס"ט (IST)

גם אני בעד לציין גם את השנה הלועזית בתאריכים היסטוריים. אפרים 21:05, ז' בטבת ה'תשס"ט (IST)

כל עוד התאריך העברי הוא עיקר - אין לי התנגדות להוספת הלועזי (אולי עם סימון מסויים? לסה"נ?) נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:59, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)

אם לא נפסיק להשתמש בתאריך לועזי אפילו כנלוה לתאריך עברי הוא ימשיך להשתרש ולאט לאט נעבור להשתמש בעיקר בו. כמו כן התאריך העברי לא יהיה שגור בפינו ולכן יהיה לנו יותר קשה להשתמש בו ולחשב דברים על פיו. לכן לדעתי צריך להשמתש ולציין תאריך העברי בלבד. דרך אגב אם הבעיה בתאריך העברי היא שהוא באותיות אפשר לצינו במספרים לדוגמה היום אנו בשנת 5769 לבריאת העולם.נ.ס 13:45, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)

לגבי הטענה שע"י השימוש בתאריך הלועזי נעבור להשתמש בו והתאריך העברי לא יהיה שגור בפינו - הניסיון מוכיח לא כך. כבחור ישיבה, וכרבים מחברי, נולדתי וחייתי ע"פ התאריך העברי, עד היום אינני זוכר בדיוק את סדר החודשים הלועזיים (!), וזה אע"פ שבמקום הצורך אני כן משתמש בתאריך לועזי. למעשה עובדה היא שהתאריך העברי שגור בפי כל אדם דתי, בכל רמות הדת השונות, וגם בפי דתיים שמשתמשים כל ימיהם כמעט ורק בתאריך לועזי (מסיבות שונות). הבעיה בתאריכים הסטוריים (ובמיוחד במניין השנים, התאריך בחודש ומספר החודש לא מעניין אותי כ"כ באירועים הסטוריים) שכל מי שלומד הסטוריה כללית, גם אם הוא בחור ישיבה, זוכר את השנים ע"פ תאריכים לועזיים, ושימוש בשנים לועזיות יתן לו קנה מידה להשוואה. למשל, רוב העולם יודע שגילוי אמריקה היה ב-1492. כמה אנשים זוכרים בע"פ מה היתה אותה השנה בתאריך העברי??? אילו במשך שנים רבות היו מתרגלים בכל הספרים להשתמש בתאריך עברי ובמספרים המצב היה אחרת, אך המצב אינו כזה, ואנו לא נצליח לשנותו. וכפי שהערתי לעיל, לא מצאנו עדיין גם תחליף הולם לחלוקת פרקי התנ"ך, אע"פ שגם היא נוצרית במקורה.
ואנקדוטה קטנה לסיום (מתי שהוא צריך להכניס אותה לפינת הידעת...): האוהב ישראל מאפטא היה נוהג לומר בראשון לינואר: "יהי רצון שתהיה שנה טובה לכל עם ישראל" (מובא בלוח דבר בעִתו לתאריך הנ"ל). אחיקם 14:17, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)

שאלה למחשבה: מה ההבדל בין התאריך העברי ללועזי? מילא מנין השנים, אני מבין שאנו סופרים לבריאת העולם, והם סופרים להולדת אותו האיש יש"ו, אבל בשמות החודשים, "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" - שמות החודשים הלועזיים הוא שמות ע"ז (כמו "מרס" - אל השמש וכדומה) ושמות של מלכים וקיסרים נוצרים (כמו אוגוסט), אך גם החודשים ה"עבריים" - הם יבוא מחודשי בבל, ששמותם הן כשמות ע"ז - כמו תמוז (אל השמש הבבלי, ראה ביחזקאל ח' י"ד ובמפרשים שם "מבכות את התמוז"). האמת, יש חודשים עברים, כמו "זיו" ו"האיתנים" (מופיעים בספר מלכים), או מניין מספרי החל מניסן (כמו בתורה) - אבל הם לא בשימוש! --א"י 23:13, כ"א בשבט ה'תשס"ט (IST)

לדעתי אין להשתמש בתאריך הלועזי כיוון שהוא מציין את לידתו של ישו - וזה מתנגד לאמונתנו ויש בזה משום ע"ז לפי דעתי. (ע"פ הידוע לי הרה"ג עובדיה יוסף אסר לכתוב תאריך לועזי על מצבות הנפטרים). [תורני-לאומי]

ישנם כמה דברים פשוטים להעיר ע"ד אחיקם הי"ו, אך אסתפק כעת בהערה קצרה. לגבי דברי האוהב ישראל מאפטה - ציטוט חלקי זה עלול להביא לפרשנות עקומה של כוונתו. בפורום 'לדעת' נמצא פירוש דבריו בשם האדמו"ר מהוסיאטין זצ"ל בספרו אהלי יעקב: "בראש השנה של ישראל - הם צועקים לד': 'חדש עלינו שנה טובה', אך לא תמיד הצעקה מקובלת - בגלל רבוי הקטרוגים, מהאומה הישראלית נדרש יותר מאשר נדרש משאר האומות, 'בני בכורי ישראל' - אמר ד', ומהבכור דורשים 'יתר שאת'(- עלייה מתמדת בסולם המוסר והקדושה) ו'יתר עז' (הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים), ואין הדרישה הזאת מתמלאת באופן מספיק. אך בבא 'ראש השנה' של אומות העולם - וההבדל שביניהם מתבלט: ישראל בליל ראש השנה משמיעים ביראה יחד בקול: לד' הארץ ומלואה! ואומות העולם מבלים [את] ליל 'ראש השנה' שלהם בהוללות ומלוי תאותם, ומן הראוי שההקבלה הזאת תבטל כל הקטרוגים ותפילתם וצעקתם של ישראל בראש השנה תקובל למצער מעכשיו, [בבחינת] 'את צעקתם שמעתי מפני נוגשׂיו'. - זאת הייתה כוונת הרב מאפטא זצ"ל באמרו: תחל מהיום שנה טובה." ודפח"ח.
בברכה והוקרה,למאי נ"מ? 00:25, 30 במאי 2012 (IDT)

מסורות נוצריות וביקורת המקרא

הועבר לשו"ת נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:51, כ"ג בשבט ה'תשס"ט (IST)

ערכים גבוליים

עקב מספר ערכים שעלו לאחרונה ראיתי צורך לפתוח דיון בנושא הערכים המתאימים לוויקישיבה. הערכים מכון משפטי ארץ עפרה, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, איתמר ורהפטיג ודומים. אמנם מדובר במושגים שיש להם קרבה לנושאים תורניים, עם זאת אינם תורניים באופן מובהק. מהן הדעות לגבי זה? נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:01, ל' בשבט ה'תשס"ט (IST)

1. מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה:

אינני נמנה על אנשי צוות האתר, ובכל בכל זאת ארשה לעצמי להעיר:

כמדומני שעיקר המטרה של ה"ויקישיבה" הוא לכתוב על ערכים ישיבתיים.

ואמנם נכתב בדף "עקרונות עריכה" ש"כל מידע העוסק בתוכנה של התורה או בעם ישראל מתאים לויקישיבה", אך נראה לי שעיקר הכוונה היא לערכים בתולדות עם ישראל שנוגעים לעולמה של תורה (כגון: עשרת השבטים, או הויכוח בין החסידים למתנגדים, וכדו').

וכמדומני שב"עולם הישיבות" לא מתעסקים ביום-יום בעניינים שאתה כותב עליהם (אף שהם חשובים, וכתבת עליהם בצורה מאוד יפה ובהירה!).

בנוסף, אני חושב שראוי להקפיד שב"ויקישיבה" יופיעו רק תאריכים עבריים, אבל זה באמת כבר נתון לשיקולי המערכת.

בברכה, עודד.

תודה על התגובה. לדעתי הערכים שכתבתי מתיחסים לעולמה של תורה. אם הנהלת האתר תורה לי להפסיק לעלות ערכים מאחת הקבוצות אעשה כן. ב"עולם הישיבות" עוסקים בנושאי ארץ ישראל לכל תחומיו, אפילו מטיילים בארץ לאורכה ולרחבה. אשר לתפוצות ישראל נדמה לי שאין על כל עוררים דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

אשר לתאריכים, הייתי שמח מאוד להשתמש רק בתאריכים עבריים. אני מקווה שגם יגיע הזמן לכך. בינתיים מקובלים התאריכים האחרים, שאיני מכבד אותם, אבל הם הם המצויים בפירסומים. דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

אגב כדאי שתזהה את עצמך בדף המשתמש. לא נעים לקבל הודעה במייל בנוסח הבא: "לכבוד דניאל ונטורה, הדף שיחת משתמש:דניאל ונטורה בוויקישיבה שונה ב־14:04, כ"ז באב ה'תשס"ח על־ידי משתמש אנונימי" . לא נעים לי לקרוא לך "אנונימי". דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

עוד ההערה: אני סבור שיש לתת ביטוי לחוקרי ארץ ישראל, אשר מחקרם מתבסס על מקורות יהודיים ועל עולם היהדות כמו: צבי אילן שתפארתו היא על מחקר בתי כנסת קדומים, אדם זרטל הרואה את חלוקת הארץ לשבטים שמיון הטוב ביותר לצרכי ידיעת הארץ ואת סקר הר מנשה שעליו תפארתו הוא מבסס על התנ"ך - דבר שכמעט גרם לחרם מדעי נגדו, אשר ליוסי לשם, חוקר הציפורים, אף הוא מצטט כל מידע מן המקורות על מנת ללמוד על חיי הציפורים. אני סבור שלכל אלה יש מקום בוישיבה. דניאל ונטורה 14:37, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

תראה, על עובדות קצת קשה להתווכח. אבל בכל זאת אנסה:

עולם הישיבות מתעסק אך ורק בלימוד תורה ולא בשום דבר אחר.

וההגדרה של לימוד תורה היא לימוד של כל דבר שמצריך לברך ברכות התורה לפני הלימוד, וכן לימוד של דברים שאסור ללומדם במבואות המטונפים. ולכן אסור ללמוד את הסוגיא של גבולות הארץ לפני שמברכים ברכות התורה, וכן לגבי הסוגיא של מצוות ישוב א"י, וכן לגבי מאמרים תורניים העוסקים ב"מבט על התקופה" מתוך עיון במדרשי חז"ל ובספרי האמונה של הראשונים והאחרונים.

אך כל מה שמותר ללמוד ללא ברכות התורה, או מותר ללמוד במובואת המטונפים - הוא לא לימוד תורה, ועולם הישיבות לא מתעסק בו. (ואמנם רבים מבני הישיבות מטיילים ב"בין הזמנים" - אך הם עושים זאת מבלי קשר להיותם בני ישיבה, אלא להיותם בני אדם שצריכים להתאורר מדי פעם, בדיוק כמו שהם צריכים לאכול ארוחת בוקר).

בברכה, עודד.

תודה. בינתיים אציע לך להתחיל לכתוב ערכים קצת, כמו על פרשיות השבוע, ספרי התנ"ך. מסכתות משנה ותלמוד. דניאל ונטורה 07:52, כ"ח באב ה'תשס"ח (UTC)

עד כאן מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה

2. מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה:

ראשית, אני יודע שזה לא תפקידי, אך יש לי משהו קטן להעיר לך עליו.

לענ"ד, ויקישיבה היא אנציקלופדיה למושגי יהדות ולא לערכים כמו נדידת ציפורים או השבויים היהודים בגרמניה.

אנא ענה בהקדם, לפני שתוסיף עוד ערכים כאלה, ובנוסף, אולי יהיה צורך לדבר עם נפתלי כדי שיסיר אותם (?).

ישר כוח ותודה מראש.

יש לי דעה אחרת. אבל ההנהלהמעשהמה שהוא חושבת

1. נדידת ציפורים - הכל לפי מסורת ישראל מבוסס על עהודת דוקטור ירא שמים יוסי לשם.
2. השבויים היהודים מגרמניה לפי ספרו של הרב בינה. גם כן קידוש הם

אגב שמתי לב כי הערכים ה"גבוליים" שלי זוכים ל]ופולריות רבה. גם זה חשוב. 95.224.147.161 22:45, ו' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)

זה לא עובד ככה, אנחנו לא מכונת רייטניג... וחוץ מזה שהיום יש מאמרים הלכתיים על כמעט כל נושא...--Hoggy 21:44, ז' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)

אני משאיר להנהלה את זכות המילה האחורנה. דני.

הנושא הועלה לדיון בבית המדרש באתר. הדיון נקטע באיבו, גולשי האתר מוזמנים לחזור לדון בו ולהשתתף בבניית האתר. אם הדיון יתפתח אוסיף אליו גם את דעתי האישית, בלי נדר. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:38, 19 ביולי 2009 (UTC)

אני ממש לא אוהב דיונים. לא הייתי "לועג" לרייטניג - מוצר שאין לו ביקוש אין לו זכות קיום. כמובן, לא בכל גבול. דני 14:58, 19 ביולי 2009 (UTC)

ואף על פי כן - זו דרך ההדברות הנפוצה שהמקובלת במקומות כגון זה. לפחות שני משתמשים כבר העירו לך על נושא זה(Hoggy כאן ועודד למעלה) ונראה שזהו הכיוון הכללי שלוקחים רוב הגולשים. אולי כדאי שהנושא כן יקבל מעמד מסודר. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 12:55, 20 ביולי 2009 (UTC)

זו דעתי. אקבל כל הכרעה. אם תחליטו כי הערכים מיותרים - נא למחוק אותם. אני אפילו לא אמחה. דני 13:14, 20 ביולי 2009 (UTC)

זה לא אותו דבר. לא מוכרים פרחים בחנות גלידה.--Hoggy 05:29, 20 ביולי 2009 (UTC)

הרעיון בכל זאת דומה: מוצר שאין לו משתמשים יורד מסדר היום. אתר ויקישיבה ממומן בין השאר מפירסומות - אם אין די אנשים הצופים בו - הוא לא יוכל להתקיים. כמובן, יש למצוא את האיזון המתאים ולא הייתי רואה בעין יפה כל ערך וערך בויקישיבה. אבל כל מה שקשור לארץ ישראל, תולדות עם ישראל וארץ ישראל הייתי מקדם בברכה. ועכשיו, די לדיונים - ערכים רבים ממתינים לכתיבה. דני 05:51, 20 ביולי 2009 (UTC)

עד כאן מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה

מה הקשר של "ויקישיבה" למבקר המדינה, להרשות השופטת של מדינת ישראל ולבנימין זאב הרצל??איש אמת

בעצם הטענה שלך בערך, אם אני מבין נכון, שאין לתורה מה להגיד אודות הנושאים האלה. ובכן...Flute 17:28, 8 באפריל 2012 (IDT)

ערכים מיותרים

כנראה בעקבות התחרות שנפתחה אנשים מנסים לצבור נקודות ולצורך זה מוסיפים ערכים מיותרים. כוונתי בעיקר לערכי קישור כמו "תלמוד הבבלי" שמקושר לתלמוד בבלי - אף אחד לא יחפש בשם הזה. או שיחפשו "תלמוד בבלי" או שיחפשו "התלמוד הבבלי", אבל לא "התלמוד בבלי". או לדוגמא: ליצור קישור לערך מרכז הרב מ'מרכז הרב' - אף אחד לא חושב לחפש את הערך "ישיבת מרכז הרב" עם מרכאות, ובוודאי לא עם גרש בודד.

חוץ מזה שזה אולי מכביד על האתר, זה גם לא אסתטי ויוצר אכזבה כשרוצים לראות את הערכים החדשים ובמקומם מוצאים שוב ושוב ערכים ישנים בעטיפה מיותרת.

ערכים כאלה כמעט ואינם מקנים נקודות, רק ערך בעל תוכן משמעותי (כפי שתמצא בדף התחרות) מזכים בניקוד על דף חדש, כך שהדבר אינו משמעותי מבחינה זו. אכן, צריך לעבור ולסנן דברים כאלה, כי הם מכבידים. ערכים קצרים מאוד המכילים תוכן בד"כ מזמינים הרחבה ולכן אפשר להשאיר אותם. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 06:32, 22 ביולי 2009 (UTC)

לגבי תלמוד הבבלי, זה מקל מאד על העורכים כאשר הם רוצים לכתוב למשל "בתלמוד הבבלי", במקום לכתוב ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] אפשר לכתוב פשוט ב[[תלמוד הבבלי]] .

תארים

לא ברור מה הביא אותך לשינויים שרשמת. מדוע בחלק ביטלת את הקישורים (אע"פ שיש להם ערך, כמו הרב טאו והרב דרוקמן), ובחלק לא, בחלק הכנסת את המלה "הרב" לתוך השם ובחלק לא. ומה דינו של מי שמכונה "הגאון", האם גם תואר זה יכנס לשמו? ומה דינו של "הרב ד"ר"? האם "הרב" יכנס לשם וה"ד"ר" לא? ומה דינו של "ר'"?--מחל 11:19, 21 ביולי 2009 (UTC)

מי שהוא רב - אז הוא רב, הוא עצמו!!! אי אפשר לכתוב רק את השם בלא הרב בתור שם של ערך.

וכי אתה תיגש לרב דרוקמן ותאמר לו: "שלום חיים דרוקמן"?

וד"ר זה שונה לגמרי. אין איסור לקרוא לדוקטור בשמו.

והיו אנשים שמחקתי את ההדגשה בשמם מכיון שאין זה קשור לויקישיבה. טל רחמים (שיחה) (שכח לחתום)

דרך כתיבת ערכים באנצקלופדיה שונה מדרך הדיבור. אני מפנה אותך לאנצקלופדיות בכלל, וגם לאנצקלופדיות דתיות, כמו האנצקלופדיה של הציונות הדתית, שבה נכתבים הערכים ללא תארים. זוהי גם הדרך שבה נוקטת הויקפדיה הכללית (לא ידוע לי אם הכללים שלה מחייבים גם את ויקישבה).

על הסיבה לכך רמזתי בדברי הקודמים, והיא שמי שמתחיל בתארים, יכול להיגרר להרב הגאון, ולהגאון הרב, ולהרה"ג, וכל אחד יש לו ביטחון מלא שתאריו הם הנכונים. וכן להיפך: מה יהיה לגבי מי שהוא "חצי"רב וקוראים לו: "ר'"?

לגבי תואר ד"ר, כנראה שלא הבנת את דברי, וכוונתי היא שמי שיש לו רק תואר ד"ר גם לשיטתך אין סיבה לכתוב זאת כחלק מן השם, אולם מי שהוא גם רב וגם ד"ר, כמו הרב הרצוג או הרב ליכטנשטין, אי אפשר (ולו מבחינה טכנית) להכליל את הרב בשם ואת הד"ר לא.

את סיום דבריך: "והיו אנשים שמחקתי את ההדגשה בשמם מכיון שאין זה קשור לויקישיבה", לא הבנתי כלל. האם כוונתך בזה להסביר מדוע ביטלת את הקישורים לרבנים שיש להם ערך, כמו הרב טאו והרב דרוקמן? לא ברור.

מכל מקום לא אכפת לי אם יוחלט לכתוב לפני כל אחד "הרב", אבל זו חייבת להיות החלטה מוסמכת של מפעילי האתר, והיא צריכה להיות אחידה.--מחל 15:52, 21 ביולי 2009 (UTC)

תוספת: רק עכשיו ראיתי את השינויים שחוללת בערך על הרב שפירא, וראיתי כמה צדקתי, שכן לאחד אתה כותב ערך בשם "הרב", ולשני בשם "רבי", וובדאי יהיה מישהו שיכתוב ערך בשם "רבינו", ורביעי יכתוב ערך בשם "ר'", ומי שיחפש את הערך הזה לעולם לא ימצא אותו. (למשל מי שיחפש את החיד"א ימצא אותו בערך "רבי חיים יוסף דוד אזולאי", מי שיחפש את הרב בן ציון אבא שאול ימצא אותו בערך "רבי בן ציון אבא שאול", ומי שיחפש את הערך על הרבי מסטמר ימצא אותו בערך "ר' יואל טייטלבוים", וכן הלאה) . ואני לא מדבר על כך שלחלק מהרבנים הוצאת את הקישור סתם כך, בלי שום הסבר לדבר. להוי ידוע שבויקיפדיה הכללית דבר כזה מוגדר כהשחתה, וגורם למפעילי האתר לחסום את המשחית.--מחל 16:10, 21 ביולי 2009 (UTC)

לדעתי אי אפשר להשמיט תואר כבוד לגמרי, צריך להחליט על דרך אחידה - אני מציע "הרב" לרב מוסמך ולכל השאר בלי תואר. (מובא בדיון כדעה אישית, לא מדיניות אתר). נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 06:32, 22 ביולי 2009 (UTC)

אני סבור שדרך זו אינה נכונה. צריך לזכור שחלק - ואולי אפילו רוב - המשתמשים אינם יודעים לגבי כל רב האם הוא קיבל סמיכה או לא (אני מבין שזו כוונתך במלה "מוסמך", אם לא - אנא הסבר ביתר ביאור את דבריך). אני מציע לך לעיין בויקיפדיה כללית ולראות כיצד זה מופיע שם. אני סבור שאין מורגש שם חוסר כבוד לרבנים.

לסיכום חלק זה: הכותר של הערך צריך להיכתב באופן כזה שמי שמחפש את הערך יוכל למצוא אותו בקלות רבה. לכן אני מציע לכתוב את השם בלי תארים, כפי שהוא מופיע בויקפדיה הכללית. מכל מקום - אם לא תתקבל דעתי - חייבים לקבוע נוסח אחיד לכולם: או הרב, או הרב הגאון, או הגאון, או הרה"ג, או רבי, או רבינו, או ר'. --מחל 07:39, 22 ביולי 2009 (UTC)

"מוסמך" התכוונתי ידוע. אולי יש להשאיר את התואר המקובל, אבל בתמצית. לעיתים "הרב", לעיתים "רבי". בדרך כלל יש הבחנה בין שני אלו, כל שאר הנלווים לא חשובים לענייננו. לדעתי, במקום כזה הדבר גם יקל על מציאת הערך הרצוי, מסתבר שרוב משתמשי ויקישיבה, לפחות בשלב הזה, יכתבו את התארים באופן ספונטני. אני מציע "הרב" אחיד, עם אפשרות להחליף ב"רבי" כשההקשר מתאים. בלי "רבינו" "רהג" וכד'.

כמובן, כל זה מדובר בבני זמננו, ל{תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים וכו'} יש כללים משלהם. ייתכנו גם יוצאי דופן (כמו בכל כלל) כדוגמת "הגאון מוילנא". נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:53, 22 ביולי 2009 (UTC)

לצערי עלי לחלוק על שני הדברים: א. הגדרתו של רב "מוסמך"- דהיינו "ידוע" - תלויה הרבה בהיכרותו של הכותב ושל הקורא עם אותו רב. מכיוון שכל אחד הוא בעל היכרויות שונות, הרי שהגדרה בלתי אוביקטיבית כזאת תביא בהכרח למחלוקות בלי סוף, כשעל כמעט כל שם יהיה ויכוח, שיכלול בנידון זה גם ביזוי ת"ח. ב. מתן האפשרות לקרוא לכל אחד בתואר אחר תגרום לכך שאנשים לא ימצאו את מבוקשם בויקישיבה. אדם שיחפש את החיד"א או את הרב בן ציון אבא שאול יחפשו זאת בתוספת הכינוי "הרב", כפי הנהוג ברוב הרבנים, ולא ימצאו זאת. אנשים לא ידעו שעליהם לחפש גם לפי "רבי". --מחל 14:47, 22 ביולי 2009 (UTC)

אם הקו המנחה צריך להיות נוחות משתמש - הרי שהכי נכון לתת לו את התואר המקובל. מי שהוא רה"ג, רה"ח, גדול-הדור וכד', בד"כ הוא "הרב" בבסיס הדברים. אפשר לכל אחד להוסיף תארים עד אין סוף, צריך ללכת על התואר הבסיסי שמקובל בציבור. גם אם מישהו הוא "הראשון לציון" או "הרב הראשי" הוא יכול להיות "הרב". מי שנהוג דווקא לקרוא לו אחרת בכל מקום ("רבי שלמה אלקבץ" "מארי יוסף קאפח") צריך לתת לו את התואר שהגולש יחשוב עליו אינטואטיבית. מה שאני מציע כדי להשקיט מחלוקות - במקומות שתתעורר איזו שהיא אי-הסכמה, ולו הקטנה ביותר, נחזור ל"הרב". נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 11:47, 23 ביולי 2009 (UTC)

את הקישורים לרב חיים דרוקמן לורב צבי ישראל טאו ביטלתי מסיבות אחרות, ואם ברצונך לעשות קישור תעשה, אני לא מעוניין להסביר למה מחקתי את הקישור. אבל היו אנשים שמחקתי את הקישור שלהם מהסיבה שכתבתי. אפשר לכתוב לכל אחד הרב, אבל לא צריך להקפיד על כך, ואין זה משנה, ואדרבה זה יותר טוב שלפעמים כותבים "רבי" ולפעמים "הרה"ג", והכל לפי ההקשר. ולא צריך לעשות קישור בכל פעם. או לחילופין לעשות "הפניות" לערכים - ב"ר'", "רבינו" וכו'. "הגאון" או "הרה"ג" לא נכתב בד"כ בשם הערך.

חבל מאוד שאינך מעוניין להסביר מדוע מחקת את הקישור לרב חיים דרוקמן, לרב צבי טאו, ולאחרים. אתה יכול לעשות זאת בכתיבה פרטית שלך, אולם אינך יכול לגרום נזק לרבים. בויקיפדיה רגילה מעשה כזה מוגדר כ"השחתה", והעושה זאת נחסם מלהשתמש בה.

כפי שהסברתי כבר, אם לרב אחד יקראו בכותר "הרב", לשני: "רבי", לשלישי: "ר'", לרביעי: "רבינו", וכן הלאה, אף אחד לא יוכל למצוא שום ערך בויקישיבה.--מחל 07:39, 22 ביולי 2009 (UTC)

באנציקלופדיה פתוחה נהוג שלא נעשים דברים מתוך גחמות אישיות. מן הראוי שתבהיר את מעשיך או שתשחזר את מה ששינית. אי אפשר להשאיר דברים בלי בסיס. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:35, 22 ביולי 2009 (UTC)

החלטה

הכלל המכוון את כולם, כך נראה, הוא עניין הנוחות והנגישות. לכן צריך לחשוב לכל ערך איך אנשים יחפשו אותו. לדעתי ניתן להחליט על "הרב" באופן אחיד ככלל. כל מקום מיוחד שיש מקרה פרטי שונה - אפשר לשנות לפי העניין, העיקר שהתואר ה"סתמי" יהיה אחיד. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:17, 26 ביולי 2009 (UTC)

לענ"ד כדאי לכתוב לחכמים בזמנינו תואר "הרב", ולחכמים בדורות קודמים "רבי". בכל מקרה צריך לפתור את כל האופציות והאפשרויות ע"י דפי הפניה, כדי שאדם שכותב "הרמב"ם" ג"כ יגיע לערך הנכון.למאי נ"מ? 03:52, י"ד בשבט ה'תש"ע (UTC)

ערך על ויקישיבה בויקיפדיה

חברים כל מי שמעוניין לעזור ליצירת ערך מכובד על ויקישיבה בויקיפדיה, מובמן להיכנס כאן - [1] ולכתוב. לאחר שהערך יהיה מוכן, אני אהפוך אותו לערך רגיל. בברכה --בית השלום 14:30, 10 בספטמבר 2009 (UTC)

ערכים כפולים

יש באתר כמה ערכים שחוזרים על עצמם בדפים שונים. אני יודע על שלושה כאלו: הערכים על הגר"א שנמופיעים תחת הכותרת רבי אליהו מוילנא והגאון רבי אליהו מוילנא. הערכים על הרב אלחנן וסרמן שמופיע גם ברבי אלחנן וסרמן וגם תחת הכותרת הרב אלחנן בונים וסרמן. הערך על רבי יום טוב ליפמן הלר שמופיע גם בכותרת רבי גרשון שאול יום-טוב ליפטמן הלוי הלר ולרשטיין. צריך לדעתי לאחד את כל הערכים על אותו אדם, ולמחוק את הערך המיותר. כדאי שהערך שהנמחק יהיה הערך עם הכותרת הפחות מתאימה להיות כותרת, כי היא ארוכה או כי אף אחד לא מכיר אותו בשם הזה וכד'.

אשמח מאוד אם כל באי ויקישיבה יפעלו בנושא איחוד ערכים כפולים,

ערך שנשאר ריק מתוכן, ניתן לסמן ע"י תבנית {{מחק}} או {{למחוק}} בראש הערך, ומפעיל מערכת ימחק את הדף בהתאם למדיניות המחיקה. את חלק מהערכים הכפולים שמחכים לאיחוד ניתן למצוא כאן: ויקישיבה:מיזמים/תורנית/ראשי. מאירי, חבר בהנהלת האתר 15:46, י"ז בכסלו ה'תשע"א (UTC)

ערכים מוגזמים

ישנם ערכים שנכתבו בצורה מאד לא אנציקלופדית ובלשון שלא מתאימה כלל לויקישיבה. לדוגמא הערכים" הרב מרדכי אליהו, רבי סלמאן אליהו, הרב יצחק נסים ועוד. בערכימאין אלו ניתן לראות הגזמה בתארי כבוד (לא שחלילה אני חושב שהרב אליהו או הרב כדורי לא ראויים לתארים אלו, אבל ויקישיבה הינה אנציקלופדיה ולא ספר סיפורי צדיקים...) ונכתבים לעיתים בלשון לא תקנית ואף עילגת. התחלתי בזמנו לערוך את הערך על הרב לאיוה, אולם מפאת ארכו לא הספקתי לערוך את כולו. כמו כן, הערך שכתבתי בעצמי על הרב סלמאן אליהו, "הושחת" ונערך, ועכשיו הוא מלא כפילויות והגזמות כמו שכתבתי. אני מציע שמי שקורא את ההודעה הזו, ישתדל לערוך מחדש את הערכים האלו, וערכים דומים באם יתקל בהם, ולא לכתוב ערכים בצורה כזו.

ויקישיבה נתונה לעריכת הציבור וכידוע בציבור יש הרבה סוגים של אנשים, חלקם עורכים טוב וחלקם עורכים פחות טוב, אך אנו מאמינים שכולם רוצים לעזור וכן יש ציפייה שהטובים יותר יסייעו לטובים פחות וכך המערכת תהיה טובה יותר ויותר.

יישר כח על ההערות והתיקונים, המשך כך!

נ.ב. ניתן לתקן כמה עריכות ע"י השוואה ב"היסטוריית הדף"

מאירי, חבר בהנהלת האתר 11:59, י"ח בכסלו ה'תשע"א (UTC)

הפניות

יש ב"ה בויקישיבה הרבה ערכים על רבנים. כשאני כותב בכותרת "הרב" או "רבי", זה מיד הופך להיות השם היחידי האפשרי, ואם מישהו מקליד לדוגמא "רבי אברהם יצחק הכהן קוק" הוא יקבל שאין דף כזה! אפילו אם מישהו יכתוב "הרב יצחק גינזבורג" או "הרב קוק" או "רבי עובדיה מברטנורא" הוא יקבל שאין דף כזה, בגלל שהכותרת היא "הרב אברהם יצחק הכהן קוק" או "הרב יצחק פייוויש גינזבורג" או "רבינו עבודיה מברטינורה". לכן אני רוצה לומר שני דברים: א. כשאתם כותבים ערך, תכתבו את הכותרת בצורה שבה האנשים מכירים את המושג. אם מישהו רוצה לדוגמא לחפש את הדף על הרב גינזבורג, הוא יחפש הרב יצחק גינזבורג ולא הרב יצחק פייוויש, כי אף אחד לא קורא לו ככה. אפשר וצריך להוסיף את המילה פייוויש וכד' בתוך הערך עצמו, אבל לא בכותרת. ב. לעורכים: תעשו שיהיה כמו בויקיפדיה שאם משיהו מחפש את הערך אבל הקליד את כותרת לא בצורה הכי מדויקת, שאוטומטית הוא יופנה לערך הרצוי, וככה אם מישהו הקליד הרב קוק (שמאד יכול להיות שאנשים יעשו את זה, כי ככה הוא מוכר יותר בציבור), הוא יקבל הפניה לדף על הרב קוק. לפעמים גם מקף גורם לאי מציאת הערך הרצוי כגון בערך על רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין, שאם כתבתי יום טוב בלי מקף לא מצאתי את הערך. ג. לשנות את הכותרות, לדוגמא בערך על רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין, (שכמו שכתבתי לעיל כדאי למזגו עם הערך על רבי יום טוב ליפמן הלר), שאף אחד לא קורא לו בשם הזה, ולכתוב בכותרת רק רבי יום טוב ליפמן הלר, כפי שהוא מוכר בציבור, ובגוף הערך עצמו, לכתוב את השם הארוך והמלא. (דרך אגב, מאיפה את/ה יודע/ת שזה השם שלו?)

מדיניות ויקישיבה כעת היא: ששם הערך (הכותרת) - יהיה השם המלא של האישיות או של המושג המדובר ושאר הכינויים ישמשו כהפניה לערך. ליצירת הפניה ניתן להיעזר בעזרה:דף הפניה. מאירי, חבר בהנהלת האתר 16:38, י"ז בכסלו ה'תשע"א (UTC)

ויקי חדש בנושאי תנ"ך

פתחתי ויקי חדש בנושאי תנ"ך (הרעיון התחיל מקבוצה בגוגל של משתתפי חידון התנ"ך למבוגרים) ואשמח שתבואו לתרום גם אצלנו, או אולי אפילו (אם זה מתאפשר מבחינת מגבלות זכויות יוצרים, אינני משפטן) להעתיק אחד מהשני ערכים הנוגעים לנושאי תנ"ך. מה דעתכם? מה דעת הנהלת ויקישיבה? אלדד 11:11, ח' באלול ה'תש"ע (UTC)

א. כל פעילות להפצת תורה היא מבורכת, אך בתנאי שהיא תיעשה בצורה יעילה ובמקרה שלך, לענ"ד, הויקי החדש אינו יעיל, מכוון שיש כבר את ויקישיבה שהיא בנויה טוב ומראה תוצאות במיקומים הראשונים בגוגל, לעומת האתר שפתחת שהוא אינו פעיל ולא נראה טוב, לדעתי כדאי מאוד שתבואו כל הקבוצה לויקישיבה ותפתחו כאן את קטגוריה:תנ"ך.

ב. בנושא העתקה מויקישיבה, ויקישיבה היא תחת תנאי הרישיון Attribution-Noncommercial 3.0 Unported שאחד מסעיפיו הם: "שימוש לא מסחרי — אינך רשאי/ת להשתמש ביצירה זו לצרכים מסחריים." כל השאר מותר, אבל חובה לתת קרדיט.

מאירי, חבר בהנהלת האתר 11:19, י"ח בכסלו ה'תשע"א (UTC)

והמילון?

שמתי לב שהמון ערכים מכילים (ובצדק) הגדרה מילונית ותו לא. עקב כך, אני מציע לטפל בכל הערכים המילוניים ולהפנות את המחפשים לערך דומה במילון.

אני תומך בהצעה. מאירי, חבר בהנהלת האתר 14:47, ט"ז בכסלו ה'תשע"א (UTC)

ברכת חמה?

למה כשמחפשים בגוגל "ויקישיבה" מקבלים

?

--Light 15:23, 1 ביוני 2011 (IDT)

סטטיסטיקה

היה כדאי שיעשו בויקישיבה אפשרות לדעת כמה ציפיות היו בכל ערך, כמו שיש בויקפדיה, והסיבה לכך פשוטה: כיון שמשקיעים זמן רב כדי לערוך, לזיכוי הרבים, רוצים לראות שאכן יש תועלת ולא סתם טורחים.--Mishehu 19:33, 16 בינואר 2012 (IST)

האפשרות קיימת בכל דף בסוף הדף. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:13, 17 בינואר 2012 (IST)

עכשיו מצאתי, תודה.--Mishehu 21:22, 18 בינואר 2012 (IST)

הצעה חשובה לוקישיבה

אני חושב שכדאי מאוד שתהיה קטגוריה "אקטואליה", ושזה יופיע בעמוד הראשי בצורה בולטת מאוד. תמיד יש נושא הלכתי שעומד על הפרק, לדוגמא כעת הערכים האקוטאליים הם: הדרת נשים, וקול באשה ערווה. לפני כמה זמן היה אקוטאלי הערך גיור בעקבות פרשת הגיור הצבאי. וכן הלאה. (תמיד יש איזה פולמוס סביב משהו. לפני החגים אפשר להוסיף גם ערכים הקשורים לחג). דבר כזה יתן יותר חשק לאנשים לפתוח "ויקישיבה", ולאט לאט ידעו שאם יש איזה פולמוס חדש אז אפשר ללמוד על הנושא בויקישיבה. כמובן שמדור כזה יצטרך אחראי להחליף את הערכים בהתאם לתקופה.--Mishehu 19:33, 16 בינואר 2012 (IST)

לענ"ד, הצעה זו, כמו ההצעה הקודמת, הייתה צריכה להיכתב בשיחת הדף הראשי, אבל מכיוון שכתבת אותה כאן, אשאיר אותה בינתיים לדיון הגולשים. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:20, 17 בינואר 2012 (IST)

שלום.

ראשית, ציינתי בדף השיחה של הערך 'הדרת נשים' שלדעתי הוא מיותר ודינו להימחק, ובלבד יסכימו איתי. אשמח אם תגיבו שם.

שנית, לדעתי קיים חשש שכניסה לאקטואליה תפגום מהותית ברמה של ויקישיבה. לכן, נחוץ שקודם הפנייה לאקטואליה, נקדם את הערכים המדוברים לרמה הקרובה לאנציקלופדיה תלמודית, רק בהירה ומרחיבה ממנה, ונותנת זווית מחשבתית ברמה מקבילה, ואז כדאי לצרף את הפִרסום למעוניינים באקטואליה (בתוספת שמירה מהשחתות מכוונות ולא מודעות).

יברכו כל העוסקים בהגדת המיזם (בין שאני מסכים עמם ובין שלא) בשפע טובה, ברכה והצלחה ממקור הברכות ית"ש,למאי נ"מ? 04:32, 18 בינואר 2012 (IST)

שלום,

לדעתי רעיון זה הוא טוב באופן כללי (רק צריך קצת לשכלל ולשפץ אותו). הרציונל הוא שאנשים יוכלו לחפש ערכים הקשורים לסדר היום הציבורי ביתר קלות. מאותה סיבה, צריך לכתוב על נושאים העולים על סדר היום (להוציא את הערך הדרת נשים שגם לדעתי ראוי למחיקה) ולהרחיב בהם עד כמה שניתן (ובמיוחד בערך קול באישה ערווה שלוקה בחסר), וכן להפנות אליהם דפים בשם הפופולרי (לשמל: להפנות את הערך "שירת נשים" לערך "קול באשה ערווה" כפי שעשיתי) כדי שאנשים שיחפשו ערכים יוכלו למצוא אותם. אני חושב שקטגוריה אולי זה לא כדאי, אבל לעשות חלונית כזו בעמוד הראשי (כמו הידעת) היא בהחלט אופציה טובה לענ"ד.

בברכה, אריאל ביגל נ"י 13:50, 18 בינואר 2012 (IST)

שלום רב לכל המשתמשים היקרים. אביע הנראה לענ"ד בכל המדובר:

1. לגבי הערך הדרת נשים, כעת כתבתי תגובה בדף השיחה שם.
2. ולגבי מה שכתב המשתמש הנכבד "למאי נ"מ" שהכניסה לאקטואליה תפגום ברמה וכו', אינני יודע מדוע לתת מידע תורנית בנושאים שעומדים על הפרק יחשב כירידה ברמה. אין הכוונתי שיעשו טור פוליטי, אלא שיתנו לציבור את הגישה הקלה לערכים אנציקלופדיים שכעת מעוררים התעניינות ציבורית.
3. ולגבי מה שטען המשתמש הנ"ל שלפני שנמשוך את הציבור צריכים להעלות את הרמה של הערכים: לענ"ד אדרבה, הרי כל פרוייקט "ויקי" מבוסס על כך שהגולשים עורכים, ואם נצליח למשוך לכאן יותר גולשים, דווקא אז הרמה תעלה.
4. ולגבי מה שכתב המשתמש היקר אריאל ביגל שיש לעשות מזה חלונית במקום קטגוריה: אני מסכים.

תודה לכולם על ההתייחסות.--Mishehu 21:44, 18 בינואר 2012 (IST)

סגנון הכתיבה הראוי בויקישיבה

רציתי לפתוח כאן דיון אודות הסגנון הראוי לכתיבת ערכים באתר, בעקבות כמה דיונים על כך בדפי השיחה של המשתמשים ושל הערכים. משתמשי האתר מוזמנים להגיב ולהביע את דעתם! אריאל ביגל נ"י 11:49, 27 בינואר 2012 (IST)

לדעתי, אנחנו אמורים לכתוב בסגנון אנציקלופדי (דומה עד כמה שניתן לאחותנו הגדולה ויקיפדיה...), היינו:

1. אובייקטיביות (אבל לא מוחלטת)- אי אפשר לנטות לצד מסוים במחלוקת, סיפור וכד', יש להציג את העובדות כמות שהן מבלי לנטות לצד כלשהו (כמו שהיה למשל בערך הדרת נשים- ותוקן). אמנם, בניגוד לויקיפדיה, אנחנו צריכים לשמור על נאמנות מוחלטת לתורה ולמסורת ישראל, גם על חשבון האובייקטיביות (אין לי כרגע דוגמא טובה אבל אני מקווה שאתם מבינים לבד...), (וראה מה שנכתב בדף שיחה:הרב מרדכי אלון ע"י המשתמש:הלל).

2. תארי כבוד- בויקיפדיה לא ניתנים תארי כבדו לרבנים מלבד "הרב" או "רבי" (לפי הענין). תארים כמו "מרן", "הגאון", "שליט"א", "זצ"ל", "הי"ד", "זיע"א", וכד' אין מקומם כאן כלל וכלל בלי יוצא מן הכלל- גם אם הכותב מקושר מאד לרב מסוים, זה לא מצדיק את זה. זה פוגע ברמתו המקצועית והאנציקלופדית של האתר, (וראה מה שכתבתי על זה בדף השיחה של טל רחמים ובדף השיחה של mishehu.

3. רמת כתיבה ומשלב לשוני- לדעתי עלינו לאמץ את רמת הכתיבה והמשלב בלשוני המקובלים בויקיפדיה. מי שלא רגיל בסגנון זה, מומלץ לדעתי לעיין בערך בויקיפדיה לפני שכותבים אותו באתר (אם קיים כזה ערך) על מנת לקבל את צורת הכתיבה (לצערי בעיה זו נפוצה במיוחד בדפים העוסקים בחכמי עדות המזרח [קרה בדפים כמו למשל:הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק כדורי, הרב בן ציון אבא שאול ועוד], לכן, אלו המתעסקים בדפים מסוג זה ודומיהם, מתבקשים לשים לכך תשומת לב מיוחדת).

4. כתיבה ישיבתית- אסור לשכוח שאנחנו לא אתר לבני ישיבות בלבד (ובעיקר לא בשביל בני הישיבות שיכולים לברר את העניינים בעצמם). השבוע קיבלתי מייל מבעל בית שגולש באופן קבוע באתר, מפני שאין לו זמן לעיין בדברי תורה לפרשת השבוע, אז הוא פשוט קורא את הערכים על פרשיות השבוע. אבל, ישנם אנשים שכותבים ערכים כאילו היו מאמרים בקובץ תורני כלשהו (אני מקווה שאלו שאני מתכוון במיוחד אליהם מבינים את הרמיזה...). לכן אני מדגיש חזור והדגש- ערכים צריכים להיכתב בצורה שלא רק בני ישיבות או למדנים יבינו אותם אלא כל הציבור גם בעלי- בתים ואפילו אנשים רחוקים מתורה- לשם זה האתר נועד.

5. מקורות- יש להשתמש בתבנית מקור! לצערי, משתמשים רבים משתמשים בה רק כדי לכתוב מאמר מוסגר (שלדעתי בכלל לא ראוי לכתבו כך) וכשיש להם מקור מביאים אותו שלא בתבנית (לעיתים בהערת שולים). לכן, אני רוצה להבהיר- כשכותבים תבנית מקור יש לשים לב שכותבים בצורה הכתובה בדף מקור מקושר (אליו מגיעים אם לוחצים על הכפתור של הבתנית בחלון העריכה)- ישנם הרבה מקורות שנשארים אפרוים בגלל ציון מקור לא נכון (למשל: מי שיכתוב שבת לא ב יקבל קישור אפור, כפי שאתם רואים, מפני ש"שבת" יכול להיות "משנה", "תוספתא", "בבלי", "ירושלמי"; מי שיכתוב בבלי שבת דף לג ע"ב גם יקבל מפני שאין לכתוב את המילה "דף, וכן הלאה), וכל אחד יבדוק את עצמו אם המקורות שהוא כותב נכתבים בצורה תקינה. עם זאת, חשוב לציין כי לעיתים גם מקור שיועצק במדויק מדף "מקור מקושר" ישאר אפור, ויש לבדוק עם האחראים הטכניים מה התקלה.

אני חושב שכתבתי את עיקרי משנתי בענין. אשמח לתגובות ולדיון (שאולי יעלה בסופו של דבר להכרעה בסנהדרין ונגיע לקביעה מוחלטת ומחייבת אי"ה).

שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:49, 27 בינואר 2012 (IST)

אני תומך בכל הנאמר חוץ ממה שכתב אודות השימוש ב: זצ"ל, הי"ד, שליט"א וכדומה - ומהסיבה שכתב אריאל בעצמו: "צריכים לשמור על נאמנות מוחלטת לתורה ולמסורת ישראל", חלק מנאמנות זו, זה הכבוד לתורה. וזה לא פוגע ברמה, אלא זו הרמה האמיתית. אלא שיש לעשות דבר קבוע לכל הרבנים, כלומר כל החיים הם שליט"א וכל הנפטרים הם זצ"ל, כי לא נוכל למדוד מי גדול ממי.--Mishehu 13:40, 27 בינואר 2012 (IST)

חלק מהאובייקטיביות היא אי-שימוש בתארים מעין אלו שציינתי, וכף מקובל ברוב האנציקלופדיות התורניות (למשל: עץ חיים, שם הגדולים, אנצי' לחסידות, ארזי הלבנון, אנצי' של הצה"ד, אנצי' לגדולי ישראל, אנצי' לבית ישראל, ראשונים לציון הנה הנם, מאורי גליציה, חכמי הונגריה ועוד ועוד), אני כמעט לא מכיר ספר העוסק בתולדות חיי צדיקים (ודאי לא ספר אנציקלופדי) שמשתמש בכינויים כאלו, ואין בכך פגיעה בנאמנות למסורת ישראל ולתורתו מכיוון שאם תזכיר את הרב ללא התוספת זה לא יפגע בכבודו ובמעמדו, וודאי לא בכבוד התורה חלילה.

אריאל ביגל נ"י 16:01, 29 בינואר 2012 (IST)

שלום ולילה טוב.

ראשית, יישר כח גדול לידידנו הנכבד, אריאל ביגל נ"י, על העלאת הנושא. באופן כללי אומר, שמנִיסיוני בוויקישיבה ובפורום הישיבות, בכל פעם שאני פוגש בו אני נהנה מהרצינות והיסודיות (גם במקום שיש חילוקי דעות). {אגב, רציתי לשים את הסוגריים הנ"ל בתבנית מקור, אבל חזקה עלי פקודתו שלא לעשות כן}.

שנית, מן התימה שלא הוזכר שיש דף העוסק בנושא זה, הלא הוא - עקרונות עריכה. בדף הבית ממליצים לכל הכותבים לקרא אותו לפני התגובה. אגב, הנושא של השפה - עממית או למדנית - נידון שם בדף השיחה ע"ש [- למדני? בדפי שיחה מותר?].

שלישית, בעינַי לא עלה נושא מרכזי מאד, והוא שעניינה של ויקישיבה - למיטב הבנתי - הוא להיות אנציקלופדיה תורנית. כלומר, ערכים צריכים שיכתבו ממבט תורני. זה הנושא המרכזי של ויקישיבה. האובייקטיביות היא חשובה מאד, אך מִשנית. מקומה (של האובייקטיביות) בעיקר בתוך הדעות התורניות.

לכן,לדוגמה, אין כ"כ חשיבות לעובדה שהרב עובדיה יוסף משמש כנשיא מועצת חכמי התורה, ולענ"ד אין מקומו בשורת הפתיחה של הערך, אלא רק בפרק על תולדות חייו (בסגנון "משנת ... משמש כנשיא מועצת..."). יותר חשוב להסביר את שיטתו בהכרעת ההלכה, והחידוש שבה.

כמו כן, אם אדם כותב ערך על מדינת ישראל, לעובדות חשובות מאד כמספר תושבי המדינה אין כ"כ מקום, בשביל זה יש - ויקיפדיה. חידושה של ויקישיבה הוא בהצגת הדעות התורניות השונות, על מורכבותן.

רביעית, כדי לשמור על אובייקטיביות, מומלץ מאד הסגנון 'יש מי אומר', גם אם אינך יודע על חולקים...

חמישית, נושא הרב מרדכי אלון הוא מורכב וקשה מאד.

שישית, נושא התארים. לענ"ד כדאי שכן יתלווה ג"כ תואר בסוף השם, 'שליט"א' לחיים, 'זצ"ל' לנפטרים ו'הי"ד' לנהרגים ע"י אומות העולם. כמובן, לא בשם הערך, אלא באזכורו הראשון בערך, וכן בערכים תורניים שאינם עסוקים בדמויות אלא בהלכות. (שו"ר שכבר כתב כן Mishehu, ואריאל נ"י העיר שלא נוהגים כן באנצי' וספרים תורניים, וא"כ אינני מתערב בוויכוח).

שביעית, הביטוי "מבכירי מלמדי האמונה של הציונות הדתית" (בערך הרב בני אייזנר זצ"ל), אכן נאה למכותב. ומ"מ האם זה אובייקטיבי? מי נקרא בכיר? איזו הגדרה מגדירה 'בכיר'? (נציין, שהמכותב זצ"ל היה חדור מאד בדרך התורה הגואלת, ודבריו היוצאים מהלב השפיעו על לבבותיהם של תלמידיו הרבים. דרכו הייתה לצטט הרבה את הרצי"ה זצ"ל, בחיות שאין כדוגמתה. מי ייתן לנו תמורתו?)

שמינית, אכן ויקישיבה צריכה - באופן כללי - להיות מובנת גם לקהל שאיננו תורני. זו השאיפה. אולם, אם בינתיים נוותר על הכותבים המוכשרים היכולים לשכלל מאד את הערכים, אך אינם יודעים לכתוב בשפה בהירה? האם נוציא את קובץ יסודות וחקירות מהאתר? (אגב, אני בעד, אבל מסיבות אחרות. מ"מ דעתי לא התקבלה אצל בעלי האתר).

תשיעית, ישנם דברים רבים שקשה לתרגמם לשפה המקובלת על ההמון. האם בערך ארוך על נושא הלכתי רחב, אין מקום גם לפרקים בעניינים למדניים שקשה להמון לתפוס? האם בערך על שאלת השגחה ובחירה אין מקום לחילוקים והבחנות דקות בין שיטות קרובות? אף שבעיני האדם הפשוט אין הבדל ביניהם, ומ"מ ת"ח דולים מדקדקים בדברים הדקים כחוט השערה.

עשירית, מהו 'משלב בלשני'? (אגב, כדאי להסביר בצורה בהירה, שתעזור גם למי שאין לו גישה לוויקיפדיה, כי האינטרנט שלו מסונן היטב. כך הוא אצלי למשל).

יש עוד מה להעיר בנושאים אלו (היחס בין אמונה להלכה ועוד), ומ"מ עיקרי הדברים שהעיר אריאל נ"י מוסכמים על כולנו.

יישר כח גדול ורוב ברכה והצלחה,למאי נ"מ? 05:52, 30 בינואר 2012 (IST)

לגבי תגובתו של ידידי היקר "למא"י נ"מ?":

1. תודה רבה על המילים החמות, אבל בכל זאת אני עדיין בחיים, תשאיר את ההספדים ליום שבו אעבור את ה-120...

2. חזקה עליך פקודתי לא להשתמש בסוגריים מרובעות? אני לא פקדתי- אני אמרתי שזו לדעתי הדרך הראויה לכתוב הערות סוגריים לא פקדתי שום דבר...

3. דף עקרונות עריכה לוקה בחסר, ולכן אני העליתי את הנושא לדיון על מנת שנלבן את העניינים שלא מופיעים בו ונרחיב אותו.

4. אני מניח שאין חולק שויקישיבה בראש ובראשונה היא תורנית, ולכן אמרתי שהאובייקטיביות מוגבלת לתוך התחום הזה- למשל, בערך על משה רבינו לא נביא תיאוריות נוצריות על משה אע"פ שהן דעות קיימות מפני שאנחנו קודם כל אנציקלופדיה תורנית וברור שהאובייקטיביות צריכה להיות בתוך תחומי התורה. על כך אין ספק.

5. לגבי הדוגמא של הרב עובדיה יוסף ודומותיה- בראש הערך יש לציין מהי הגדרתו של המוכתב (לומר- לומר בקצרה מהו). ישנן כמה אפשרויות לעשות זאת (ואדגים על הערך הרב עובדיה יוסף): הרב עובדיה יוסף הוא רב ישראלי (ואת שאר הפרטים לכתוב בהמשך) או לכתוב הרב עובדיה יוסף הוא מגדולי הפוסקים בדורנו, לשעבר הראשון לציון והרה"ר לישראל, כיום ראש מועת חכמי התורה של תנועת ש"ס. לדעתי הדרך השניה יותר מראה כבוד (אע"פ שאולי היא פחות אובייקטיבית).

6. לגבי הדומגא על מדינת ישראל אני מסכים בהחלט (אמנם לדעתי כדאי לציין פרטים כלליים חשובים אך עיקר ההתמקדוץ יהיה בשאלות תורניות).

7. גם לגבי השימוש בביטוי "יש מי שאומר" - אני בהחלט מסכים ומשתדל להשתמש בביטויים בגנון הזה (או אפילו יותר טוב לומר בשמו כגון "אומר החתם סופר..." וכד'- וזה לענ"ד עדיף מאשר רק לכתוב תבנית מקור, מפני שאז אתה יוצר עוד קישור לדף הזה).

8. אני יודע שהרב מרדכי אלון הוא נושא מורכב- צריך לקבל הכרעה.

9. תארים- אני חושב שבשום פנים ואופן אין מקומם באתר. בתור אחד שקורא הרבה ספרי ביוגרפיה ואנציקלופדיות של חכמי ישראל (ואלו שציינתי בדברי למעלה הם רק חלק קטן...) אני ב"ה מורגל בכמה סגנונות, החל מהסגנון העממי-ספרדי ש האנציקלופדיה "ארזי הלבנון" ועד לסגנון הכמעט אקדמי של מוסד הרב קוק ומכון ירושלים, ובאף אחד מהספרים לא משתמשים בביטויים הללו. זה פשוט לא מקובל!

10. לגבי הערך על הרב בני אייזנר- כמו שניתן לכתוב על הגרע"י- מגדולי הפוסקים, על רבי נחמן מברסלב- מגדולי האדמו"רים והמהרש"א- מגדולי מפרשי התלמוד, כך אפשר לכתוב מגדולי מלמדי האמונה בציונות הדתית, זה לגיטימי בהחלט. מי שׂמי (בשי"ן שמאלית) להחליט- זו מציאות (למשל: העובדה שבהלוויתו השתתפו כ- 15,000 איש ויותר, וכן העובדה שהוא לימד בעשרות מקומות ובצבא והעמיד אלפי תלמידים ועוד) וכמו שאף אחד לא שואל מי שמך להחליט מי הם גדולי האדמו"רים ומי הם גדולי הפוסקים- זו מציאות וקשה להתווכח עליה (במקומות שבהם לא הייתי בטוח אם אפשר להגדיר רב מסוים כאחד מגדולי ה... לא עשיתי אלא מצאתי התנסחות אחרת).

11. אני לא אמרתי להוציא מהאתר את הכותבים בשפה ישיבתית (מבלי להזכיר שמות...) חלילה, הם אנשים מוכשרים וידענים ויכולים לשתף אותנו בהרבה מאד מכישוריהם וידיעותיהם- אבל אני אומר שצריכים לעשות לערכים שהם כותבים התאמה לסגנון היותר-מתאים לציבור הרחב (שמתי לב מאד לצופעה הזו בערכים שקשורים לנושאי רפואה והלכה ועוד רבים).

12. ודאי וודאי שיש מקום גם לדיונים הלמדניים והישיבתיים- אבל בצורה יותר בהירה (ולענ"ד העצה כדי לכוון לצורת הכתיבה הזו היא לחשוב שאתה כותב את זה כפסקה בויקיפדיה או לעיתון חילוני וכד', ואז הרבה יותר קל לכתוב בשפה ברורה). גם סוגיות מאד למדניות אפשר להסביר בצורה ברורה (ועיין למשל בספרי הרב יעקב אריאל שדן בסוגיות לעיתים מאד סבוכות בצורה בהירה וקוללחת בלי "לישנא דרבנן" ובלי ביטויין בארמית ור"ת וכד').

13.אשריך שאתה מחזיק אינטרנט מוגן היטב. ולעניינינו- "משלב לשוני" פירושו צורת הדיבור/הכתיבה, למשל: יש משלב לשוני של הרחוב (שפת רחוב), יש משלב לשוני של הדיבור הרגיל, יש משלב לשוני רשמי (נמצא בשימוש למשל בתקנון וחוקים וכן בתקשורת ובאנציקלופדיות), יש משלב לשוני גבוה / ספרותי וכד', וכמובן, ישנם המון תתי-משלבים. לדעתי המלשב הלשוני המתאים לאתר, כמו שאמרתי, הוא המשלב הלשוני הרשמי-אנציקלופדי.

14. כאן המקום להדגיש (למרות שהענין נכתב בדף עקורונת עריכה או משהו דומה) כי אין מקום בויקישיבה לשגיאות בעברית. למשל- יש לכתוב "גדולי ישראל וחכמיו" או "וחכמיהם" ולא "גדולי וחכמי ישראל" וכדומה. אני יודע שחלק אולי יחשבו שזה קטנוני, אבל זה חשוב מאד, וכך הוחלט ע"י הנהלת האתר.

מקווה שהצלחתי להעביר את עמדתי, אריאל ביגל נ"י 15:03, 30 בינואר 2012 (IST)

נ"ב: אני יודע שאני נכשל בזה הרבה אבל למרות זאת (ואולי אף לאור זאת) אני מציין כי יש להיזהר מטעויות הקלדה (בעיקר אצל אלו כמוני שמקלידים מהר)- שמתחלפות אותיות, מתבלבל הסדר, מדלגים על אותיות או מוסיפים וכד' (אפילו עכשיו יצאו לי כמה טעויות כאלו)- זה לא מוסיף כבוד לאתר... נתחזק כולנו, אריאל ביגל נ"י 15:06, 30 בינואר 2012 (IST)

אני מסכים עם רוח הדברים. יישר כח לעוסקים במלאכה. יו"ש · שיחה 23:15, 30 בינואר 2012 (IST)

אני רואה שהדיון פחות או יותר נגמר- ולכן- יש להגיע לניסוח מחייב של כללים שיכנסו לדף עקרונות עריכה. בכבוד! אריאל ביגל נ"י 00:29, 5 בפברואר 2012 (IST)

אחר גמר הדיון, ברצוני לדון בסעיף שעדיין לא התייחסתי אליו, ואינני יודע מדוע. כוונתי לסעיף 5 בדברי אריאל הראשונים, וזה לשונו:

"מקורות- יש להשתמש בתבנית מקור! לצערי, משתמשים רבים משתמשים בה רק כדי לכתוב מאמר מוסגר (שלדעתי בכלל לא ראוי לכתבו כך) וכשיש להם מקור מביאים אותו שלא בתבנית (לעיתים בהערת שולים)..."

רק רציתי להעיר שתי נקודות קטנות:

1. שלענ"ד יש מקום להשתמש בתבנית מקור גם למאמרים מוסגרים מסויימים (בהערות שוליים, ולעִתים גם בגוף הערך), למשל כדוגמת זו. כמו כן, בציטוטים [במקומות שנכון להכניס ציטוטים] שנזקקים לפרשנות, או לתוספת אות כדאי להכניס זאת (כמו שעשיתי בערך שקר הערה 11).
2. לעִתים ישנם מקורות שהמקום המתאים להם הוא הערת שוליים. לדוגמה אצטט מהערך הגר"א: "גם בביאוריו לשו"ע הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה" ובהערת שוליים: "ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת". אגב, כדאי להסתכל בגוף הערך הגר"א, שיש בו עשרות דוגמאות מתאימות לא פחות.

ניתן אולי לקבוע שהמקור יהיה בהערת שוליים אם יש בו אחד מהתנאים הבאים: א) במקום שכדאי לצטט את המקור, ב) שהמקור הוא למחקר מדעי/תורני ולא לספרות תורנית-למדנית קלאסית, ג) שציון המקור יגרור אריכות מיותרת (סעיף זה צורך הגדרה וליבון משותף - מה נקרא "מיותרת"? ומה נקרא "אריכות"?).

תודה רבה לאריאל על עבודתו המסורה, היסודית והמקצועית בוויקישיבה.

חודש טוב לכל בית ישראל!!!

למאי נ"מ? 04:26, 24 בפברואר 2012 (IST)

תגובה ללמאי נ"מ:

1. הערות מהסוג שהזכרת צריכות להיכתב בהערת שוליים או בסוגריים (עגולות או מרובעות) שחורות רגילות. השינוי בצבעים לא מוסיף כבוד לוויקישיבה.

2. אני מסכים שישנם מקורות שיש לשים בהערת שוליים, ונראה שהכללים שניסחת די מתאימים.

בכבוד, אריאל ביגל נ"י 09:05, 28 בפברואר 2012 (IST)

1. לענ"ד דווקא טוב להוסיף גם את השימוש בצבע האפור. למה "אין זה מוסיף כבוד"?

מקווה שנדחפתי במקום הנכון. יישר כח גדול,למאי נ"מ? 12:05, 28 בפברואר 2012 (IST)

מפני שבד"כ הכתיבה צריכה להיות אחידה והומוגנית, וכמו שלא תראה באף אתר אינטרנט או ספר שמכבדים את עצמם שחלק מהאותיות תכתבנה בשחור וחלק באפור, זה מאד לא מקובל ואפילו מוזר! אם הפתרון הזה היה טוב הוא היה אמור להיות מאומץ ע"י ויקיפדיה ודומותיה, מדוע, אם כן, אין אצלן כזו אופציה?אריאל ביגל נ"י 15:43, 4 במרץ 2012 (IST)

אני מקוה בקרוב להתחיל בניסוח כללים חדשים לעקרונות העריכה, ואשתדל להעלותם כאן לאישורכם הסופי לפני החלתם ככללים מחייבים את כל הכותבים. אריאל ביגל נ"י 09:05, 28 בפברואר 2012 (IST)

לאריאל נ"י,

יישר כח גדול!

אכן, בספרים לא מקובל להשתמש בצבע אפור, אך מקובל להשתמש בגופן מוקטן. האם הצבע האפור זה לא תחליף לשימוש בגודל מוקטן? (אגב, גם מקורות בדר"כ כותבים בגודל מוקטן.)

לילה טוב, למאי נ"מ? 01:59, 5 במרץ 2012 (IST)

לא, זה לא תחליף. זה מוסיף לערך מראה רע ולא רציני. אריאל ביגל נ"י 15:50, 16 באפריל 2012 (IDT)

גדרי "תורני"

בהמשך ובהקשר לדיון הקודם, ברצוני לפתוח דיון על הגדרת המושג "תורני" כקריטריון לכתיבת ערך באתר. כלומר- לקבוע גבולות ברורים לשאלה מה נקרא תורני. לדעתי, ישנם הרבה ערכים שלא קשורים כלל לתורה או ל"מושגי יהדות" אבל מפני שהם בקטגוריה "ארץ ישראל" למשל אז משהו חשב שאפשר להכניס אותם לאתר. אריאל ביגל נ"י 09:48, 13 במאי 2012 (IDT)

דעתי היא, שבקטגוריה "ארץ ישראל" יכללו אך ורק ערכים הקשורים באופן ישיר לתורה וכד', למשל נחלות השבטים, ערים חשובות בישראל ואתרי המקרא והמשנה. כנ"ל בקטגוריות דומות (תולדות עם ישראל, אישים מפורסמים וכד'). לכן, לדעתי צריך לדון בכל ערך וערך כזה בנפרד. אפשר לעשות זאת ע"י שימוש בתבנית {{למחוק}} (אע"פ שזו לא מטרתה ולא דרך השימוש הרצויה, למרות זאת לדעתי זה בבחינת "הוראת שעה"), כך שכל ערך שהמשתמש מסופק לגביו ישים בתוכו את התבנית ויעלה את זה לדיון כאן. אריאל ביגל נ"י 09:48, 13 במאי 2012 (IDT)

אני מסכים עם אריאל. ובודאי שאין מקום לישובים בארץ ישראל בויקישיבה אא"כ הערך הוא בהקשר התורני של הישוב, דהיינו המקראי או התלמודי וכדומה. טישיו 02:07, 14 במאי 2012 (IDT)

בקשה מהחברים

בעריכות שלי בנושא ארכיאולוגיה מקראית, אני רואה את עצמי מוכרח הרבה פעמים להביא כמקור אתר שלא מומלץ לגלוש בו (כגון אתר יו טיוב ואתר הידען). כלומר מצד אחד אי אפשר בלי מקור, כדי לתת אימון לדברים, מצד שני אני באמת מעדיף שלא לגרום לאנשים לגלוש שם. אז אבקש מהחברים שתעשו תבנית עם הזהרה כעין זו:
אזהרה: על פי הוראת הרבנים, אין ראוי לגלוש באתר שצויין לעיל.
או משהו דומה לזה, כפי ראות עיניכם. תודה רבה!! Mishehu^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

תקלות בדפי שיחה

לפני יומיים הוספתי כמה מילים בדף השיחה של המשתמש למאי נ"מ, ועשיתי "שמירה", ומשום מה כל הדף כולו נמחק (עכ"פ אצלי במחשב הוא מופיע כמחוק). אותה תקבלה בדיוק נעשתה בדף שיחה של WICKIBOSS. עשיתי כבר הרבה ניסיונות לשחזר את הדפים, ללא הצלחה. פניתי גם למשתמש ביגל, אבל לא קיבלתי תשובה. אם מישהו יכול לעזור בנושא אשמח מאוד--Mishehu (שיחה) 18:49, 12 בדצמבר 2012 (IST)

חנוכה שמח! מה שלומכם? מה חדש? גם לי מפריעות מאוד התקלות הנ"ל, ונראה שיוסף שמח (חבר הנהלת האתר) מנסה לטפל בתקלה, כדאי לעדכן בדף השיחה שלו (הן על התקלות הנ"ל, והן על תקלות אחרות). לילה טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 22:56, 13 בדצמבר 2012 (IST)