דניאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
#בספר יחזקאל פרק יד פסוק יד מוזכר דניאל כאחד משלשה אנשים צדיקים שזכותם תעמוד להציל נפשם בעיר שנגזר עליה חורבן "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ '''דָּנִאֵל''' \{דָּנִיֵּאל\} וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד". | #בספר יחזקאל פרק יד פסוק יד מוזכר דניאל כאחד משלשה אנשים צדיקים שזכותם תעמוד להציל נפשם בעיר שנגזר עליה חורבן "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ '''דָּנִאֵל''' \{דָּנִיֵּאל\} וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד". | ||
#בספר יחזקאל פרק כח, ג מוזכר דניאל כאיש חכם אליו הנביא משווה את נגיד צור: "הִנֵּה חָכָם אַתָּה '''מִדָּנִאֵל''' \{מִדָּנִיֵּאל\} כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ". | #בספר יחזקאל פרק כח, ג מוזכר דניאל כאיש חכם אליו הנביא משווה את נגיד צור: "הִנֵּה חָכָם אַתָּה '''מִדָּנִאֵל''' \{מִדָּנִיֵּאל\} כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ". | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10271 סדרת שיעורי וידיאו על ספר דניאל]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־00:49, 8 בפברואר 2013
|
|
דניאל הוא אחד מארבעה שלקח אשפנז, מסריסי מלך בבל, מארץ ישראל לבבל מעט לפני חורבן בית ראשון. איתו נלקחו מארץ ישראל חנניה מישאל ועזריה. דניאל היה ראש סנהדרין. תקן כמה תקנות למנוע ישראל להתערב בגויים. הפך לבעל תפקיד בכיר בחצר המלכות הבבלית ואחריה בחצר המלכות הפרסית. ניבא על ארבע מלכויות שתעמדנה בעולם מזמנו ועד ביאת המשיח. כתב ספר דניאל. ספרו עוסק בבירור עד מתי תהיה הגלות והשבר של עם ישראל. הנבואות שבספר דניאל כוללות את זמן 'קץ הימין' וזמן הגאולה השלמה.
מוצאו
נראה בפשטות שדניאל היה מזרע מלכות דוד[1]. עם זאת יש מן המפרשים שכתבו שנראה שלא היה מזרע המלוכה [2].
שמו וכינוייו
דניאל נקרא כך על שהוא "אוהבו של הא-ל" [3].
שמו מזכיר את שמו של דן שאמו קראה לו כן משום ש"דנני אלוהים".
נבוכדנצר החליף את שמו לשם "בלטשצר".
דניאל נקרא בכינוי "איש חמודות" [4]. כינוי זה משמעותו "איש טהור" (רש"י שם) או "איש בעל מעלות חמודות" (מצודת דוד שם).
הנבואות הכלולות בספר דניאל
- נבואות ארבע מלכויות.
- נבאות על זמן 'ערב בוקר' שבו 'ונצדק קודש' [5].
זהותו כחכם וכצדיק
בתנ"ך מוזכרים כמה פעמים דמויות בשם "דניאל" או "דנאל":
- בספר יחזקאל פרק יד פסוק יד מוזכר דניאל כאחד משלשה אנשים צדיקים שזכותם תעמוד להציל נפשם בעיר שנגזר עליה חורבן "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִאֵל \{דָּנִיֵּאל\} וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד".
- בספר יחזקאל פרק כח, ג מוזכר דניאל כאיש חכם אליו הנביא משווה את נגיד צור: "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִאֵל \{מִדָּנִיֵּאל\} כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מלבי"ם על דניאל פרק א פסוק ו - חלק באור הענין (ו) ויהי בהם - באשר לקח ילדים רבים היו ביניהם ארבעה מבני יהודה - ר"ל מזרע היחוס מבית דוד, שיחוס המלוכה היה ליהודה גבר באחיו, [נגד מה שההמון נקראו בשם בני ישראל], וכבר התבאר בדברי חז"ל שדניאל היה מזרע ב"ד, וכמ"ש האי"א באורך דלא כהרלב"ג:
- ↑ רלב"ג - ידמה שאלו לא היו מזרע המלוכה ולא מהפרתמים ולזה ייחסם לשבטם
- ↑ -רס"ג על דניאל א, ו: "כך תרגמו אנשי לבב: דניאל - דיין של אל. דיין - טוב ונאמן". נראה מדברי רס"ג שלמד פירוש זה, מכך שגם שמותיהם של חנניה מישאל ועזריה הוסבו על ידי הבבלים לשמות בעלי משמעות דומה לשם המקורי (אך לעיתים, במקום היחס לה', נשמרה המשמעות של שמם ביחס לעבודה זרה). מכך שהשם דניאל הוסב לשם בלטשצר, שמשמעותו "שומר אוצר של בבל" מסיק רס"ג שמשמעות השם דניאל היא "שומר אוצר של א-ל" ומכאן, ש"דני" הוא "נאמן", וכדברי רס"ג שדיין כאן משמעותו "טוב ונאמן". חנניה הוא חונן י-ה ושמו הוסב ל"שדרך" שמשמעותו מפונק ורך. מישאל משמעותו "שאלתו אמר מא-ל" והוסב ל"מישך" שמשמעותו "מי שרואה אותו משכך כעסו" או "נמשך אצל חכמתו". עזריה הוא "עזר י-ה" ושמו הוסב ל"עבד נגו(=נבו)" כלומר "עבד לעבודת גילולים ששמה נבו".
- ↑ דניאל פרק י, פסוקים יא; יט
- ↑ על פי המבואר בספר ואשר תבאנה יגידו יתכן שהכוונה לזמן שבו חזרו היהודים ברשיון האומות לארץ ישראל בשנת ה' תש"ח - 2300 שנה אחרי סוף גלות בבל. ראה בנבואות שהתגשמו