הרב יצחק אריאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Einaym lamishpat.jpg|שמאל|200px|ממוזער]] | [[תמונה:Einaym lamishpat.jpg|שמאל|200px|ממוזער]] | ||
'''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", מרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | '''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", מרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | [[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | |||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | [[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת חיים]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת חיים]] | ||
גרסה מ־11:38, 10 במרץ 2013
|
|
הרב יצחק אריאלי בעל "עיניים למשפט", מרבני ישיבת מרכז הרב.
תולדות חייו
נולד בשנת תרנ"ו בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותו למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה ישיבת מרכז הרב על ידי הרב קוק, עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג בניסן תשל"ד. הרב משה צבי נריה העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי.
בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כדיין בנתניה, חתנו הרב מרדכי אילן כיהן כאב"ד בתל אביב, חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר ונכדו הרב אשר אריאלי מכהן כר"מ בישיבת מיר.
חיבוריו
- עיניים למשפט- על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" של רבי יהושע בועז. בהקדמתו לחיבור כתב: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה מרכז הרב היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל...". משפט זה הושמט בחלק מהמהדורות, והוחזר על פי הוראתו של הרב יוסף שלום אלישיב.
- שירת הגאולה- פירוש על הגדה של פסח.
- מדרש אריאל- על התורה.
כמו כן, הוציא בשנת תרפ"ד את ספרו של הרב קוק חבש פאר עם הוספות רבות.