הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מפסקיו) |
|||
שורה 43: | שורה 43: | ||
=== המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה === | === המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה === | ||
דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה | דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקת: | ||
* | * בעיקר מקרב תלמידי הבן איש חי או עדות המזרח אחרות, לטענתם יש להמשיך במנהג אבותיהם, גם נגד דעת מרן, לכל הפחות לחומרא. וכשפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י [[מנהג ירושלים]] (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים לטענתם לא היה מנהג אחיד מעולם, ולטענתם במשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה. אך לדעת הרב עובדיה יוסף, דברי מרן השולחן ערוך, מלבד יוצאי דופן, מחייבים את כלל בני ארץ ישראל. | ||
<ref>הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).</ref>. | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== |
גרסה מ־16:50, 11 במרץ 2013
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב עובדיה יוסף הִנו הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס), ומחבר שו"ת יביע אומר ועוד עשרות ספרים.
הרב עובדיה יוסף, הנחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו, נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה.
תולדות חייו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
נולד בבגדד בי"ב בתשרי תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף כן עובדיה כן. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"(דרוש מקור). למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.
שימש כאב בית הדין של קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי בפתח תקווה, לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון לערעורים בירושלים, וכרב הראשי לתל אביב-יפו, ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי הרב שלמה גורן.
בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס הרב מרדכי אליהו.
משפחתו
הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם:
- הרב יעקב יוסף - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים
- הרב אברהם יוסף - רבה של חולון
- הרב יצחק יוסף - ראש "ישיבת חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד
- הרב דוד יוסף - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "הלכה ברורה"
- הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף" (בביתו מתגורר הרב)
חתניו:
- הרב עזרא בר שלום - חבר בית הדין הגדול
- הרב צ'יקוטאי - מרבני העיר מודיעין
- הרב מרדכי טולידאנו - דיין בירושלים
- הרב אהרן בוטבול - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר מודיעין עילית.
בת נוספת נפטרה בצעירותה(דרוש מקור).
דרך פסיקתו
הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר בארץ ישראל, נחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.
הרב עובדיה יוסף מקל בכל מקום שאלו הכללים לפי ההלכה להקל. ומרן השולחן ערוך לא מחמיר, שכן "כוחא דהיתרא עדיף, כגון "מצה עשירה" בפסח. ולכן בהלכות מסויימות הוא מחמיר, ובהן: חשש ברכה לבטלה, פאה נכרית, זמן רבנו תם, טלטול בשבת במקום שיש עירוב, כשרות הבשר חלק לפי הבית יוסף, שהמיץ ענבים יכיל רוב יין ועוד.
הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות[1], ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.
המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה
דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקת:
- בעיקר מקרב תלמידי הבן איש חי או עדות המזרח אחרות, לטענתם יש להמשיך במנהג אבותיהם, גם נגד דעת מרן, לכל הפחות לחומרא. וכשפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י מנהג ירושלים (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים לטענתם לא היה מנהג אחיד מעולם, ולטענתם במשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה. אך לדעת הרב עובדיה יוסף, דברי מרן השולחן ערוך, מלבד יוצאי דופן, מחייבים את כלל בני ארץ ישראל.
[2].
מפסקיו
פסקיו מקיפים את כל אורחות החיים ובדגש על בעיות שהתחדשו בעקבות הטכנולוגיה ושיבת ישראל לארצם. באתר "הלכה יומית" ניתן למצא פסקי הלכות בלשון קלה, על כל נושא. http://www.halachayomit.co.il/Default.asp
ספריו
- "יביע אומר" - שו"ת בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- "יחווה דעת" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי.
- "חזון עובדיה" - ספרי הלכה על חגים ומועדים: שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; הגדה של פסח; פורים; ט"ו בשבט וברכות; ימים נוראים, שבת (ארבעה חלקים), יום טוב, תעניות, אבלות, פרוזבול ועוד.
- "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "בן איש חי" וספר "עוד יוסף חי", שמונה חלקים.
- "לוית חן" - הערות על המשנה ברורה הלכות שבת.
- "ענף עץ אבות" - על מסכת אבות.
- "טהרת הבית" - הלכות נדה, שלושה חלקים.
- "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים.
- "משא עובדיה" - בהוצאת מוסד הרב קוק, דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.
ספרים על פי תורתו
- ילקוט יוסף- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק יוסף
- הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
- רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
- משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו
- עין יצחק - מאת בנו הרב יצחק יוסף
ועוד רבים מספור.
הקודם: הרב יצחק נסים |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב מרדכי אליהו |
הקודם: הרב יעקב משה טולידאנו |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: הרב חיים דוד הלוי |
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו'
- שיעורי הרב באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מורשת
- דיון על דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (בהשוואה לדרכו של הרב שלמה זלמן אוירבך)
- על הרב יוסף באתר הרבנות הראשית לתל אביב
- מאמר על שיטתו בעניין חגיגת בת מצוה.
- רשימת המאמרים של הרב עובדיה יוסף, באתר רמבי"ש
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר בהסכמתו לספר 'מנחת אשר' (מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט): "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."
- ↑ הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).