מינות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו<ref>וראה ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA) וויקיפדיה] שסכמו דברים בזה. וראה מה שדנו בזה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2765 פורום 'אוצר החכמה'] (וב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8244#p73433 אשכול נוסף בפורום זה]).</ref>: | |||
* [[הרב יצחק שילת]] שליט"א {{מקור| | * כינוי ל[[נצרות]] {{מקור|(}}[[רש"י]]<ref>במהדורות שלא נגע בהם יד ה[[צנזורה|צנזור]].</ref> {{מקור|רש"י יומא מ ב$יומא מ: ד"ה אל תתנו}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י מגילה יז ב$מגילה יז: ד"ה כלו המינים}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י מגילה כד ב$שם כד: ד"ה גמרא שמא מינות נזרקה בו}}{{מקור|,}} {{מקור|רש"י חגיגה חגיגה ה ב$ה: ד"ה מינין}}{{מקור|; חי' ה}}[[ריטב"א]]<ref>ובריטב"א {{מקור|ריטב"א עבודה זרה כז ב$ע"ז כז: ד"ה לא ישא ויתן|כן}} ג"כ נראה ש"מינים" היינו תלמידי יש"ו ע"ש.</ref> {{מקור|ריטב"א שבת קטז א$שבת קטז. ד"ה ספרי מינין}}{{מקור|, בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה;}} [[שו"ת]] [[הרדב"ז]] {{מקור|מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' קצא ד"ה סוף דבר טבחי טבוח: [רש"י] "הולך לשטתו שקורא בכל מקום מין תלמיד יש"ו. וכן פירש הרמב"ם" עכ"ל; וע"ע כפתור ופרח פ"ה)}}. | ||
:@ [[כפירה]] במושגי ה[[אמונה]] השייכים למציאות ה' {{מקור| | * [[הרב יצחק שילת]] שליט"א {{מקור|בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו<ref>הוצאת שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.</ref> ח"א עמ' לז-לט|כן}} מראה ש[[הרמב"ם]] משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו): | ||
:@ כפירה באחד מכל יסודות האמונה {{מקור| | :@ [[כפירה]] במושגי ה[[אמונה]] השייכים למציאות ה' {{מקור|פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד|כן}}, | ||
:@ כפירה ב[[תורה שבעל פה]] {{מקור| | :@ כפירה באחד מכל יסודות האמונה {{מקור|פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד|כן}}, | ||
:@ כפירה ב[[תורה שבעל פה]] {{מקור|פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד|כן}}. | |||
== היחס למינות == | == היחס למינות == | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב: | ||
:"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם. | :"ואעפ"י שדברי שתי האומות {{מקור|(- הנצרות וה}}[[איסלם]]{{מקור|)}} הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם. | ||
:וכבר ראינו ב[[און גליון]] אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר | :וכבר ראינו ב[[און גליון]] אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שאי אפשר שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה{{הערה|ראה בגמרא {{מקור|בבלי:שבת קטז ב$שבת קטז:|כן}} סיפור הלועג על חוסר עקביותם של הנוצרים בעניין.}}, ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה [[משיח]] שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מ[[גהינם]], שהיו בו מפני [[חטא אדם הראשון|חטאו של אדם הראשון]], והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את [[אברהם אבינו]] קודם תלייתו ב[[גן עדן]] עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש אחד אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו. | ||
:והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו. | :והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו. | ||
:והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור| | :והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא [[יחזקאל]] היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' {{מקור|יחזקאל כח, ט|כן}}. | ||
:וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס". | :וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר: הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס". | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־19:59, 24 באפריל 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
המונח 'מין' או 'מינות' או 'מינים' משמש במשמעויות שונות בדברי רבותינו[1]:
- כינוי לנצרות (רש"י[2] יומא מ:, מגילה יז:, שם כד:, ה: ד"ה מינין; חי' הריטב"א[3] שבת קטז., בשם רש"י; וכן בשיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה; שו"ת הרדב"ז מכת"י או"ח יו"ד - ח"ח סי' קצא ד"ה סוף דבר טבחי טבוח: [רש"י] "הולך לשטתו שקורא בכל מקום מין תלמיד יש"ו. וכן פירש הרמב"ם" עכ"ל; וע"ע כפתור ופרח פ"ה).
- הרב יצחק שילת שליט"א (בהערותיו לאגרות הרמב"ם במהדורתו[4] ח"א עמ' לז-לט) מראה שהרמב"ם משתמש במונח "מינות" בשלשה מובנים לפחות (שהאחד רחב מחברו):
- @ כפירה במושגי האמונה השייכים למציאות ה' (פ"ג מהל' תשובה ה"ז ועוד),
- @ כפירה באחד מכל יסודות האמונה (פ"ב הל' ע"ז הל' ג-ה ועוד),
- @ כפירה בתורה שבעל פה (פירוש המשנה בחולין פ"א מ"ב ועוד).
היחס למינות[עריכה]
לימוד ספריהם[עריכה]
מגן אבות לרשב"ץ על אבות פ"ב מי"ט ד"ה ודע מה שתשיב:
- "ואעפ"י שדברי שתי האומות (- הנצרות והאיסלם) הם הבל מעשה תעתועים, כי הם הודו... כי תורתנו היא מן השמים, ואחר שהודו כן, איולת היא להם וכלימה אם אינם מחזיקים בה, ודי להם תשובה לטעותם בזה, אבל אנחנו חייבים לשקוד על דלתות התורה להשיב להם כנגד טענותיהם, כמו שמצינו שחכמי יון האחרונים הוצרכו להתחזק להשיב טענות הראשונים שהיו מכחישים התנועה, והרבו ראיות לאמת התנועה, אעפ"י שהיא גלויה ומפורסמת, כדי לבטל טענות המכחישים אותה, כן אנחנו עם שתי האומות, חייבים לשקוד על התורה להכחיש טענותיהם. ולזה נהגנו היתר בעצמנו לקרות ספר שבושיהם, כדי שתצא לנו תשובה נצחת כנגדם מדברי עצמם.
- וכבר ראינו באון גליון אשר הוא ביד הנוצרים כי הם טועים במה שחולקים עלינו שהאיש אשר קראוהו משיח החליף התורה, כי לא היתה כן כוונתו, אבל הוא בעצמו אמר שאי אפשר שתשתנה התורה ושלא בא להחליפה אלא לקיימה ולאמצה[5], ומדברי תלמידיו ידענו כי הם היו תועים בו שהוא היה משיח שנתנבאו עליו הנביאים לקבץ נפוצות ישראל וכשראו שנמסר ביד ישראל התחכמו לומר שלא בא אלא להוציא נפשות הצדיקים מגהינם, שהיו בו מפני חטאו של אדם הראשון, והם סותרים את עצמם בזה שהרי כתוב בספרם כי יש"ו הנצרי ראה את אברהם אבינו קודם תלייתו בגן עדן עם אותו עני, שמו אלעזר, שהיה תחת לשונן של איש אחד אכזרי לרחם עליו ואותו אכזרי היה בגהינם צמא למים ושאל אותו עני שישקהו.
- והתחכמו עוד לומר שהוא היה אלוה נולד בבטן אשה בלא זכר אלא מרוח הקדש. והם סותרים את עצמם בזה כי הם אומרים, כי ביום שנמשח ירד רוח הקדש מן השמים כדמות יונה, ונכנסה בו.
- והפסוק סותר דבריהם, שאם היה אלוה - איך נמסר להריגה ביד ישראל? והלא יחזקאל היה טוען כנגד מלך צור האומר שהיה אלוה ונהרג: 'האמור תאמר אלהים אני לפני הורגך ואתה אדם ולא אל ביד מחוללך' (יחזקאל כח, ט).
- וכיוצא באלו הטענות אנו טוענים כנגדם ומוזהרים אנו בזה במצות זה החכם שאמר: הוי שקוד ללמוד תורה מה שתשיב לאפיקורוס".
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וראה בוויקיפדיה שסכמו דברים בזה. וראה מה שדנו בזה בפורום 'אוצר החכמה' (ובאשכול נוסף בפורום זה).
- ↑ במהדורות שלא נגע בהם יד הצנזור.
- ↑ ובריטב"א (ע"ז כז:) ג"כ נראה ש"מינים" היינו תלמידי יש"ו ע"ש.
- ↑ הוצאת שילת, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.
- ↑ ראה בגמרא (שבת קטז:) סיפור הלועג על חוסר עקביותם של הנוצרים בעניין.