תרגום אונקלוס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Bereshit.jpg|left|thumb|250px|חמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]]]] | [[תמונה:Bereshit.jpg|left|thumb|250px|חמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 ב[[אמסטרדם]]]] | ||
'''תרגום אונקלוס''' הוא תרגום חמשת חומשי התורה ל[[ארמית]], שכתב [[אונקלוס]] | '''תרגום אונקלוס''' הוא תרגום חמשת חומשי התורה ל[[ארמית]], שכתב [[אונקלוס]] ה[[גר]]. אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל ה[[תנא]]ים [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] (רבותיו של [[רבי עקיבא]]). לפי המסורת אונקלוס כתב את התרגום בנוכחות רבותיו והם סמכו ידיהם על פירושו{{דרוש מקור}}. | ||
התרגום הוא בשפה ה[[ארמית]] ומכונה סתם "תרגום" בפי העם. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן", כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | התרגום הוא בשפה ה[[ארמית]] ומכונה סתם "תרגום" בפי העם. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן", כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:פירושי המקרא]] | [[קטגוריה:פירושי המקרא]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־16:25, 10 ביוני 2013
|
|
תרגום אונקלוס הוא תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר. אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא). לפי המסורת אונקלוס כתב את התרגום בנוכחות רבותיו והם סמכו ידיהם על פירושו(דרוש מקור).
התרגום הוא בשפה הארמית ומכונה סתם "תרגום" בפי העם. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן", כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל.
לפי המסורת התרגום נכתב על פי רוח הקודש ולכן חשיבותו רבה מאד. מעמדו כתרגום המוסמך והמקודש לתורה נשמר עד ימינו. בקרב המוני בית ישראל הלימוד בו נתפס כחובה הלכתית: נאמנות לתקנת "שניים מקרא ואחד תרגום".
תרגום אונקלוס הוא לא רק 'תרגום' אלא גם פירוש מרומז על כוונת הפסוק. לעתים פירוש או תרגום לתיבה במקרא זה ותרגום אחר לאותה תיבה במקרא אחר. לכן תמצא בפירוש רש''י למקרא שהוא נעזר בפירוש אונקלוס וכותב שהפירוש - כתרגומו. כמו כן תמצא גם אצל רבים ממפרשי המקרא הנעזרים בתרגום אונקלוס להבנת הפשט או הרמז הצפון במקרא.
הדפסות עתיקות של התרגום נעשו:[1]
- בשנת רמ"ב (1491) בעיר בולוניה שבאיטליה.
- בשנת שי"ז (1556) בעיר סביונטה ליד מנטובה שבאיטליה וכללו תוספות של מהר"א ברלינר - ברלין תרמ"ד
האיש אונקלוס
היה גר. שמו היה אונקלוס או עקילס בן קלונימוס או בן קלוניקוס.
מעשה התגיירותו
מסופר בגמרא (גיטין נו) על התגיירתו של אונקלוס ועל כך שהעלה באוב כמה מחשובי אומות העולם שהצרו לישראל והתייעץ איתם, ביניהם את טיטוס, בלעם ואותו האיש (יש"ו) ימ"ש. הם יעצו לו לא להתגייר אלא להלחם בהם ולהיעשות ראש. "אותו האיש" לעומת זאת יעץ לו להתגייר. כמו כן מתואר שבירר את דינם בגיהנום.
כן מסופר בגמרא (עבודה זרה יא.) שכאשר התגייר אונקלוס שלח הקיסר פלוגת חיילים אחריו (אונקלוס היה בן אחותו של טיטוס). שם בגמרא מתואר כיצד התליח אונקלוס לשכנע את שלושת הפלוגות הראשונות ולגיירם עד שהפסיקו לשלוח אחריו. את הפלוגה הראשונה שכנע בפסוקים. את האחרות שכנע בכך שהראה על מעלתם של ישראל שהקב"ה בכבודו משרת אותם ומגן עליהם (המלך אינו מדליק אש לאיש אך ה' משרת את עם ישראל, המזוזה היא שמירת המלך על עבדיו בניגוד למקובל).
במדרש תנחומא (משפטים) מתואר: "עקילס (נ"א אונקלוס) הגר בן אחותו של אדריאנוס היה מבקש להתגייר והיה מתירא מן אדריאנוס דודו, א"ל אני מבקש לעשות סחורה, א"ל שמא אתה חסר כסף וזהב הרי אוצרותי לפניך, א"ל אני מבקש לעשות סחורה לצאת לחוץ לידע דעת הבריות ואני מבקש לימלך בך היאך לעשות, א"ל כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך עסוק בה שסופה להתעלות ואת משתכר, בא לו לארץ ישראל ולמד תורה, לאחר זמן מצאוהו רבי אליעזר ורבי יהושע... א"ל למדתי תורה ולא עוד אלא שמלתי את עצמי, א"ל ומי אמר לך כך, א"ל בך נמלכתי, א"ל אימתי א"ל בשעה שאמרתי לך מבקש אני לעשות סחורה, ואמרת לי כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך ועסוק בה שסופה להתעלות חזרתי על כל האומות ולא ראיתי שפלה נתונה בארץ כישראל וסופה להתעלות, שכן אמר ישעיה (ישעיה מט) "כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו, לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ה' אשר נאמן קדוש ישראל ויבחרך"".
הערות שוליים