צמצום (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?== | ==האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?== | ||
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם. | ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם [[האר"י]] דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם. | ||
==צמצום כפשוטו== | ===צמצום כפשוטו=== | ||
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7142&st=&pgnum=23&hilite= בית א' חדר א' פרק יב]</ref> הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם"<ref>עמ' צג, קיב, קכ, קל ועוד.</ref>. | ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה [[רבי עמנואל חי ריקי]], מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7142&st=&pgnum=23&hilite= בית א' חדר א' פרק יב]</ref> הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר [[רבי יהונתן אייבשיץ]] בספרו "שם עולם"<ref>עמ' צג, קיב, קכ, קל ועוד.</ref>. | ||
===צמצום לא כפשוטו=== | ===צמצום לא כפשוטו=== | ||
לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=81 ויכוח שני פרק לד והלאה]</ref> מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. | <ref>הערת שוליים</ref>לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=81 ויכוח שני פרק לד והלאה]</ref> מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם [[רבי אברהם אירירא]] (תלמיד [[רבי ישראל סרוג]] תלמיד האר"י) כותב כך<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8+%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב]</ref>. | ||
תורת [[החסידות]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"<ref> [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%A8_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91 תיקוני זהר קכב ב], שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9B%D7%90 תניא ח"א כה] וב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90 שער היחוד האמונה פ"א] </ref>. במיוחד, ידועה התנגדות לגישה זו בתורת [[חסידות חב"ד]]. [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] כתב על הבנת הצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."<ref>[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%96 תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז]</ref>. כמו כן, גם [[רבי נחמן מברסלב]] בספרו [[ליקוטי מוהר"ן]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=19055&st=%u05E6%u05DE%u05E6%u05D5%u05DD תורה לג] ועוד.</ref>. | |||
גם [[רבי חיים מוולוז'ין]] כותב בספרו [[נפש החיים]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14565&hilite=a35d0aa3-e8a0-4f34-9b06-cd1607f8bb46&st=%d7%a9%d7%a2%d7%a8+%d7%92&pgnum=75 שער ג' פ"ז]</ref>: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם". | |||
===שיטת הגר"א=== | ===שיטת הגר"א=== | ||
שיטת הגר"א בשאלה זו לא ברורה דיה. מצד אחד, הוא כותב<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=34325&st=%u05e1%u05d5%u05d3+%u05d4%u05e6%u05de%u05e6%u05d5%u05dd "סוד הצמצום", סוף [[ספרא דצניעותא]]]</ref>: "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...". | |||
<ref> | |||
אולם, יש הסוברים כי הגר"א גם צידד כי הצמצום אינו כפשוטו, כפי שכותב [[הרב הנזיר]] בספרו "[[קול הנבואה]]"{{דרוש מקור}} כי הגר"א כעס על "שנתפרסם דבר זה להמונים"<ref>וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.</ref> {{דרושה הבהרה}}. גם תלמידו הגדול [[רבי חיים מוולוז'ין]] מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו כנזכר לעיל. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
גרסה מ־13:35, 17 ביולי 2013
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 04:12, 17 ביולי 2013 (IDT) |
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
צמצום הוא מושג יסודי בקבלה.
הגדרה
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..." [1].
האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.
צמצום כפשוטו
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"[2] הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].
צמצום לא כפשוטו
[4]לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)[5] מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך[6].
תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"[7]. במיוחד, ידועה התנגדות לגישה זו בתורת חסידות חב"ד. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב על הבנת הצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."[8]. כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן[9].
גם רבי חיים מוולוז'ין כותב בספרו נפש החיים[10]: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם".
שיטת הגר"א
שיטת הגר"א בשאלה זו לא ברורה דיה. מצד אחד, הוא כותב[11]: "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...".
אולם, יש הסוברים כי הגר"א גם צידד כי הצמצום אינו כפשוטו, כפי שכותב הרב הנזיר בספרו "קול הנבואה"(דרוש מקור) כי הגר"א כעס על "שנתפרסם דבר זה להמונים"[12] [דרושה הבהרה]. גם תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו כנזכר לעיל.
קישורים חיצונים
- 'צמצום' בגישה החב"דית, אתר חב"דפיה.
הערות שוליים
- ↑ עץ חיים שער א ענף ב
- ↑ בית א' חדר א' פרק יב
- ↑ עמ' צג, קיב, קכ, קל ועוד.
- ↑ הערת שוליים
- ↑ ויכוח שני פרק לד והלאה
- ↑ שער השמים מאמר חמישי פרק יב
- ↑ תיקוני זהר קכב ב, שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה בתניא ח"א כה ובשער היחוד האמונה פ"א
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז
- ↑ תורה לג ועוד.
- ↑ שער ג' פ"ז
- ↑ "סוד הצמצום", סוף ספרא דצניעותא
- ↑ וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.