רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (חתם סופר הועבר לרבי משה סופר במקום הפניה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:hatas.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ציורו של החת"ם סופר]] | |||
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספרו "'''חת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. כיהן כרב בפרנקפרוט דמיין ורב וראש ישיבה בפרשבורג. | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי שמואל סופר, נכדו של [[רבי שמואל שאטין]] (מהרשש"ך), רבה של פרנקפורט. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי [[רבי נתן אדלר]] ו[[רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה]]. נפטר בשנת 1839. בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: [[רבי משה שיק]] - רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. החת"ם סופר היה נכדו של רבי שמואל שאטין - מהרשש"ך, מחבר ספר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך". | |||
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה. | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
*[[שו"ת]] [[חת"ם סופר]]- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים. | *[[שו"ת]] [[חת"ם סופר]]- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים. | ||
*חידושי | *חידושי החת"ם סופר על ה[[ש"ס]]. | ||
*דרשות | *"תורת משה" - דרשות החת"ם סופר על התורה. | ||
*דרשות החת"ם סופר - למועדים, [[שבת הגדול]], [[שבת שובה]] וכד'. שני כרכים. | |||
*פירוש על [[הגדה של פסח]] | |||
'''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]]. | '''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]]. | ||
==מתורתו== | |||
* "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום [[ישוב ארץ ישראל]] ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה [[רבי ישמעאל]] ל[[רבי שמעון בר יוחאי]], ועל זה אנו סומכים על [[רבי נהוראי]] במתניתין סוף [[מסכת קידושין|קידושין]] מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה {{מקור|אחרונים:חתם סופר סוכה לו א$חתם סופר סוכה לו, א|כן}}. | |||
==עליו== | |||
{{ציטוטון|החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן [[הרב קוק]] זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה, הוא היה מתחיל ללמוד את הגמרא עם הראשונים ופוסק, ואחר כך היה מסתכל בספרים אחרים לבדוק אם לא נכשל, ובדרך כלל הספר השימושי אצל היה החתם סופר. המהר"ם בנעט זצ"ל כתב פעם תשובה בענייני עגונות, והחתם סופר השיב על הדברים מיד, ובקש מבנו שישלח את המכתב, אך הבן לא הזדרז. כאשר שאל אותו אבו לפשר הדבר, ענה הכתב סופר "אבא, חשבתי שאולי לא כדאי לכתוב תשובה במהירות, אולי כדאי שתעבור עוד פעם? ענה לו החתם סופר: בני, דע שבכל דור יש להקב"ה אנשים שפוסקים בשבילו את שאלותיו, ובדור הזה אני ביניהם. ואם כן, איך יתכן שמשמים יכשילו אותי? מסתמא לא|}} ([[הרב אברהם שפירא]], "אמרי שפר" עמ' שלח). | |||
==ראו גם== | |||
*[[שיטת פסיקה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''איל משולש'''. | * '''החתם סופר'''- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] | ||
* משה אלכסנדר זושא קונסטליכר, '''החת"ם סופר ותלמידיו''', בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, בני ברק תשס"ה, עמ' שסב-שסט. | |||
* '''איל משולש''' | |||
* אברהם שמואל בנימין סופר, '''תולדות משפחת איגר- סופר''', בהוצאת מרכז "זכרון" להנצח יהדות הונגריה, בני ברק תש"ס | |||
* ליב לנדסברג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43682&st=&pgnum=1&hilite= אלה תולדות], פרסבורג תרל"ו | |||
* הרב יואל שוורץ, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47368&pgnum=1 תולדות החתם סופר ותקופתו]''' (חלק מסדרת "תולדות גדולי ישראל"), ירושלים תשנ"ט | |||
* הרב אברהם פייגלשטוק, [http://hebrewbooks.org/3748 '''תולדות חת"ם סופר'''], ניו יורק תשי"ג | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 19: | שורה 37: | ||
{{מיון רגיל:סופר משה}} | {{מיון רגיל:סופר משה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | |||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:28, 18 בנובמבר 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספרו "חת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. כיהן כרב בפרנקפרוט דמיין ורב וראש ישיבה בפרשבורג.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי שמואל סופר, נכדו של רבי שמואל שאטין (מהרשש"ך), רבה של פרנקפורט. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה. מתלמידיו: רבי משה שיק - רבה של חוסט ובעל שו"ת מהר"ם שיק. החת"ם סופר היה נכדו של רבי שמואל שאטין - מהרשש"ך, מחבר ספר "כוס הישועות" ו"חידושי מהרשש"ך".
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.
ספריו[עריכה]
- שו"ת חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.
- חידושי החת"ם סופר על הש"ס.
- "תורת משה" - דרשות החת"ם סופר על התורה.
- דרשות החת"ם סופר - למועדים, שבת הגדול, שבת שובה וכד'. שני כרכים.
- פירוש על הגדה של פסח
חת"ם= חידושי תורשת משה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת משה רבינו.
מתורתו[עריכה]
- "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה (חתם סופר סוכה לו, א).
עליו[עריכה]
"החתם סופר הוא אב לרבנים. לא יתכן רב בלי החתם סופר. בין האחרונים היו עמוקים ממנו, אך לו היה ריבוי שאלות. שאלו אותו הרבה והוא השיב הרבה, ולכן לא יתכן שיהיה רב בלי החתם סופר... על רבו של מרן הרב קוק זצ"ל, הגאון רבי ראובן זצ"ל מדווינסק, מסופר שכשהוא היה צריך לפסוק בשאלה, הוא היה מתחיל ללמוד את הגמרא עם הראשונים ופוסק, ואחר כך היה מסתכל בספרים אחרים לבדוק אם לא נכשל, ובדרך כלל הספר השימושי אצל היה החתם סופר. המהר"ם בנעט זצ"ל כתב פעם תשובה בענייני עגונות, והחתם סופר השיב על הדברים מיד, ובקש מבנו שישלח את המכתב, אך הבן לא הזדרז. כאשר שאל אותו אבו לפשר הדבר, ענה הכתב סופר "אבא, חשבתי שאולי לא כדאי לכתוב תשובה במהירות, אולי כדאי שתעבור עוד פעם? ענה לו החתם סופר: בני, דע שבכל דור יש להקב"ה אנשים שפוסקים בשבילו את שאלותיו, ובדור הזה אני ביניהם. ואם כן, איך יתכן שמשמים יכשילו אותי? מסתמא לא" (הרב אברהם שפירא, "אמרי שפר" עמ' שלח).
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- החתם סופר- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק
- משה אלכסנדר זושא קונסטליכר, החת"ם סופר ותלמידיו, בהוצאת מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, בני ברק תשס"ה, עמ' שסב-שסט.
- איל משולש
- אברהם שמואל בנימין סופר, תולדות משפחת איגר- סופר, בהוצאת מרכז "זכרון" להנצח יהדות הונגריה, בני ברק תש"ס
- ליב לנדסברג, אלה תולדות, פרסבורג תרל"ו
- הרב יואל שוורץ, תולדות החתם סופר ותקופתו (חלק מסדרת "תולדות גדולי ישראל"), ירושלים תשנ"ט
- הרב אברהם פייגלשטוק, תולדות חת"ם סופר, ניו יורק תשי"ג