רבי יוסף חיים הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''רבי יוסף חיים הכהן''' היה רב, אב"ד וראש ישיבה של עדת המערביים (מ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוסף חיים הכהן''' היה [[רב]], [[אב בית דין|אב"ד]] וראש [[ישיבה]] של עדת המערביים (מרוקאים) ב[[ירושלים]]. | '''רבי יוסף חיים הכהן''' היה [[רב]], [[אב בית דין|אב"ד]] וראש [[ישיבה]] של עדת המערביים (מרוקאים) ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד במוגאדור שבמרוקו בשנת תרי"א לאביו רבי יהודה הכהן. בשנת תרכ"ו עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב בירושלים. למד מפי חכמי עדת המערביים בעיר, עד שהתמנה לראש ישיבת "טובי ישבעו" של העדה, ובהמשך לרב ואב"ד העדה. שימש גם כשד"ר של הקהילה לבוכרה. גדולי דורו מכל העדות העריכו את גדולתו. | |||
נפטר בכ"א ב[[אלול]] תרפ"א ונקבר ב[[הר הזיתים]]. על תלמידיו נמנו חתנו [[הרב עמרם אבורביע]], רבה של [[פתח תקווה]] והרב יוסף שלוש. | |||
סגנון לימודו שילב בין השיטה הפשטנית הספרדית לבין שיטת הפלפול האשכנזית . חתנו הרב אוברביע הגדירו: "היה מעמיק בניתוח הסוגיא על כל פרטיה בהיקף רחב, ובזכרוננו חי חידודו ופלפולו, חשקנותו ושקדנותו, שהיו למופת לכל רבי הדור". | |||
==כתביו== | |||
* '''מנחת כהן'''- על כלל הש"ס. הספר זכה להסכמות מרבני כל העדות: [[הראשון לציון]] [[רבי יעקב שאול אלישר]], [[הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת)- רב האשכנזים בירושלים, [[הרב יוסף חיים זוננפלד]]- רב העדה החרדית ו[[הרב חיים חזקיהו מדיני]]- רבה של [[חברון]]. | |||
* [[ש"ות]] '''ויכלכל יוסף'''- יצא תחילה בתוך ספר "נתיבי עם" של חתנו הרב אבורביע, ונכדיו הדפיסו ספר זה בנפרד בשנת תשס"ח. | |||
כמו כן, כתב מאמר לכתב העת "המאסף" שיצא על ידי [[הרב בן ציון אברהם קואינקה]]. | |||
{{מיון רגיל:הכהן יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:הכהן יוסף חיים}} | ||
| שורה 10: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:45, 19 בנובמבר 2013
|
|
רבי יוסף חיים הכהן היה רב, אב"ד וראש ישיבה של עדת המערביים (מרוקאים) בירושלים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד במוגאדור שבמרוקו בשנת תרי"א לאביו רבי יהודה הכהן. בשנת תרכ"ו עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. למד מפי חכמי עדת המערביים בעיר, עד שהתמנה לראש ישיבת "טובי ישבעו" של העדה, ובהמשך לרב ואב"ד העדה. שימש גם כשד"ר של הקהילה לבוכרה. גדולי דורו מכל העדות העריכו את גדולתו.
נפטר בכ"א באלול תרפ"א ונקבר בהר הזיתים. על תלמידיו נמנו חתנו הרב עמרם אבורביע, רבה של פתח תקווה והרב יוסף שלוש.
סגנון לימודו שילב בין השיטה הפשטנית הספרדית לבין שיטת הפלפול האשכנזית . חתנו הרב אוברביע הגדירו: "היה מעמיק בניתוח הסוגיא על כל פרטיה בהיקף רחב, ובזכרוננו חי חידודו ופלפולו, חשקנותו ושקדנותו, שהיו למופת לכל רבי הדור".
כתביו[עריכה]
- מנחת כהן- על כלל הש"ס. הספר זכה להסכמות מרבני כל העדות: הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)- רב האשכנזים בירושלים, הרב יוסף חיים זוננפלד- רב העדה החרדית והרב חיים חזקיהו מדיני- רבה של חברון.
- ש"ות ויכלכל יוסף- יצא תחילה בתוך ספר "נתיבי עם" של חתנו הרב אבורביע, ונכדיו הדפיסו ספר זה בנפרד בשנת תשס"ח.
כמו כן, כתב מאמר לכתב העת "המאסף" שיצא על ידי הרב בן ציון אברהם קואינקה.